ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מזג אוויר נאה? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי תורה בכותרות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

מזג אוויר נאה?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה

פעמים רבות אנו שומעים בתחזית מזג האוויר ש"מחר יהיה יום נאה", ואם מדובר בתקופת החורף, אנו יכולים אף לשמוע "מזג אוויר נפלא". תמיד הכוונה היא למזג אוויר קייצי, לשמש זורחת והפוגה בגשמים.
האם אכן מדובר במזג אוויר נאה?

במקורות שבהמשך הבאנו מספר התייחסויות לענין.

הכוונה ללימוד המקורות
1. מעיון במקור מספר 1, ניתן ללמוד שחז"ל בהחלט עמדו על הקושי הפיזי שבגשמים, והכהן הגדול אף מתפלל על כך תפילה מיוחדת ביום הכיפורים בקודש הקודשים.
2. יתירא מזו, חז"ל, במקור מספר 2, אף מפרשים את "בעיית הגשם" כחלק מ"פסוק" בספר בן סירא.
3. מכיוון שביתו של העני נמוך, הרי שיורדים גשמים מכל הגגות הגבוהים לגגו...
4. ובכל זאת, למרות המודעות של הקושי, היחס לגשמים בכלל הוא יחס חיובי מאוד. הגשמים הם סימן לברכה גדולה כמובא במקור מספר 3.
5. אך במקור מספר 4 אנו רואים שלפעמים הגשמים אינם סימן לברכה.
6. יתירא מזו, במקור מספר 5 אנו רואים שהתורה אף משבחת את ארץ ישראל בך שיש בה תלות בגשם.
7. התורה משבחת את ארץ ישראל בך שהיא, שלא כמו מצרים, תלויה במים משמיים. במצריים הנילוס עולה ומשקה את הארץ, ואין כמעט תלות בגשמים, כמו שניתן לראות במקור מספר 6.
8. הנביא זכריה מציין את עונשם של הגויים, לעתיד לבוא, שלא יבואו בסוכות לירושלים והוא מבדיל בין מצרים לשאר הארצות. בשאר הארצות העונש הוא שהוא ירד גשם, ובמצרים העונש הוא מגיפה. וזאת בשל העובדה שמצריים לא תלויה בגשם.

מדוע אם כן מונה התורה את הדבר כשבח לארץ ישראל? האם אין ברכה בכך שתמיד יש מים ואין תלות בגשם?



לסיכום נראה שהתשובה טמונה בקללתו ברכתו של הנחש. הקב"ה מקלל את הנחש " ...ועפר תאכל כל ימי חייך", ומסבירים שקללתו היתה שהוא לא יצטרך את הקב"ה. הנחש נידון לנידוי מוחלט מהקב"ה ואין לו אפילו צורך להתפלל על מזונו.
מזונו אומנם מצוי תמיד, אבל קשר עם ה' אין לו.

זוהי גם הברכה של התלות בגשם, עם ישראל חי בארץ שבה יש תלות מוחלטת במים משמים, שנה אחת שחונה וכבר אנו מרגישים זאת, ושנה אחת גשומה, וכולנו מרגישים בשינוי. התלות בגשם מייצגת את ההשגחה הישירה של הקב"ה על ארץ ישראל ועל עמו החי בה.

אמור מעתה- "מזג אוויר נאה", יום של גשם וברכת שמיים (בחורף, כמובן)... "מזג אוויר נורא"- יום של שמש באמצע החורף. למרות שלימדוני החקלאים במושבנו שיש צורך גם בימי שמש בחורף, הנותנים לגשם זמן להיספג, ולשיכבה העליונה של הקרקע להתקשות וליצור זרימות בפעם הבאה.

הלכך התפלל לגשם, ולמעט ימי שמש, כברכת ה' לעמו, "למטר השמיים תשתה מים".






מקורות :


1. תלמוד בבלי מסכת יומא דף נג עמוד ב.
ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. מאי מצלי? רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא, תרוייהו משמיה דרב אמרי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. - שחונה מעליותא היא? - אלא אימא: אם שחונה - תהא גשומה. רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה: לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנס זה מזה, ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים . רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא, שדא מטרא עליה. אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא. כי אתא לביתיה אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת. אתא מיטרא. אמר רבי יוסף: מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול.

(תרגום מהיר וחופשי: "הכהן הגדול היה מתפלל תפילה קצרה בדרך יציאתו מקודש הקודשים. "יה"ר מלפניך ה' אלוקינו שתהא שנה זו, אם שחונה תהא גשומה" רב אחא היה מסיים משם רבי יהודה שהכהן היה מתפלל שלא יעבור השלטון מבית יהודה, ולא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים (שמתפללים שיפסיק הגשם). רבי חנינא בן דוסא היה מהלך בדרך והפריע לו הגשם והתפלל שיפסיק הגשם: "כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער?" והפסיק הגשם, כשהגיע לביתו התפלל שיחזור: "כל העולם בצער וחנינא בנחת?" וחזר הגשם. ועל זה אמר רבי יוסף, שלא הועילה תפילתו של כהן גדול כנגד רבי חנינא).

2. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמו עמוד א'
"ואמר ר' יהושע בן לוי: כל ימי עני רעים - והא איכא שבתות וימים טובים! כדשמואל, דאמר שמואל: שנוי וסת תחלת חולי. כתיב בספר בן סירא: כל ימי עני רעים, בן סירא אומר: אף לילות, בשפל גגים גגו - ממטר גגים לגגו, ברום הרים כרמו - מעפר כרמו לכרמים".

3. מסכת תענית דף ז עמוד א' ועמוד ב'
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר (דברים ל"ב) יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.... אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר (ישעיהו מ"ה) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. בראתים לא נאמר, אלא בראתיו. אמר רב אושעיא: גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו, שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע. אמר רבי תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר (תהלים פ"ה) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה.

4. מסכת תענית דף ז עמוד א' ועמוד ב'
אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה, שנאמר (איוב כ"ד) ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו. אמר ליה זעירי מדיהבת לרבינא: אתון מהכא מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה (דברים י"א) ועצר את השמים ואבדתם מהרה. אמר רב חסדא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות, שנאמר ציה גם חם יגזלו מימי שלג.


5. דברים פרק יא
(ט) וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: ס
(י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק:
(יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:


6. זכריה פרק יד
(יז) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם:
(יח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il