ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

משפט עברי - בשביל מה? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות משפטים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

התשס"ד

משפט עברי - בשביל מה?


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה

אחת השאיפות המרכזיות של הציבור הדתי בישראל היא, שמשפט התורה יהיה משפט המדינה היהודית, מדינת-ישראל. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - ולא משפטים נוכרים וזרים. התורה קבעה סדרי חוק ומשפט בענייני ממונות גם בדברים שבין אדם לחברו, ולא השאירה את התחום הממוני לשיקול דעת הציבור. ואם אמנם מבחינת התורה רשאי הציבור לתקן תקנות והסכמות בענייני ממונות, ואפילו לתקן תקנות שמנוגדות לתורה, כמו שאמרו חכמים (כתובות נו.), שכל המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון - תנאו קיים, לדוגמא: התורה קבעה מה הם חיובי הממון בין בני הזוג, מה הבעל מחויב לאשה ומה אשה חייבת לבעלה. ואולם אם בני הזוג התנו ביניהם בשעת הנשואין לוותר על חיובי ממון אלו, התנאי קיים.

לאור זה יש להבין מדוע קבעה התורה דינים ומצוות בדברים שבממון ולא הותירה עניינים אלה לשיקול-דעת הציבור. ומדוע קבעה התורה מצוות והלכות בענייני נזיקין: שומרים, הלוואה, קניינים, ירושות ומתנות, ולא השאירה זאת להנהגת הציבור, אם בכוחו של הציבור לקבוע ולהחליט אפילו בניגוד לתורה והחלטתו בענייני ממון תקפה מבחינת התורה?

התשובה לכך היא, שמשפטי הממון שבתורה, תפקידם לא רק להסדיר את חיי החברה ולפתור את הבעיות הממוניות שבין הבריות, אלא יש להם תפקיד רוחני. על-ידי קיום המצוות שורה השכינה בישראל; על-ידי המצוות חל העניין האלקי בישראל; על-ידי המצוות חל שפע אלקי, וכך הוא הדבר גם במצוות שבין אדם לחברו, וכך אומר הר"ן בדרשותיו. לכן אמרה תורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". ואמנם התורה התירה להתנות תנאים בדברים שבממון, אף-על-פי שהם מבטלים את חיובי התורה. זאת מפני שיכול אדם לוותר על ממונו, למחול עליו, לתיתו במתנה. אדם בעלים על ממונו, ויכול לעשות בו כל מה שהוא חפץ. ואם התורה מזכה את האדם בזכות ממונית, יכול אדם לוותר על הזכות הזו.

אלא שכל האפשרות להתנות על מה שכתוב בתורה היא רק בפרטים, בפרט זה או אחר. אבל לעקור את כל דיני התורה בדברים שבממון, ולקבוע במקומם חוקים ומשפטים אחרים, חוקי נוכרים, או אפילו לא נוכרים, אלא חוקים שכל בסיסם הוא על-פי השכל האנושי ולא על-פי התורה, כנגד זה בדיוק אמרה תורה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". "ואלה המשפטים" ולא אחרים. "ואלה" וי"ו מוסיף על עניין ראשון, מה עשרת הדברות מסיני אף אלה מסיני (שמות-רבה ל, ג). "אשר תשים לפניהם", - לפניהם ולא לפני מי שאינו ראוי להיות דיין על-פי התורה (גיטין פח:). גם המשפטים צריכים להיות לפי התורה וגם השופטים. ועל זה אנו מתפללים: "השיבה שופטינו כבראשונה". "כה אמר ד': שִמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להִגלות" (ישעיה נו, א).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il