בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ויקהל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

מקבלים אחריות

בניית המשכן והקרבת הקורבנות נועדו להפוך את עם העבדים לבני חורין שאחראים למעשיהם, לטוב ולרע

undefined

הרב יוסף כרמל

אדר התשע"ג
2 דק' קריאה
האם בניית המשכן והציוויים על הקרבת הקורבנות הם תוצאה של חטא העגל ויש בהם גם משום השלמה עם מצב רוחני לא מספיק גבוה? האם גם לכתחילה, ברמה רוחנית גבוהה, אנו זקוקים למשכן ולקורבנות? קולמוסים רבים נשתברו ונהרות דיו נשפכו בכתיבה על נושאים אלה. השבוע, עם סיום הקריאה בתורה בפרשיות בניית המשכן, נשתדל להאיר את הסוגיה מכיוון שונה.
במשך תקופה ארוכה (לא נדון בשאלה מה היה אורכה), שיעבדו המצרים את בני ישראל כעבדי פרך הבונים ערי מסכנות לפרעה. העבדים שיצאו מכור ההיתוך הזה היו צריכים לעבור גם מהפך מנטלי. הצורך בקבלת החלטות הקשורות לקביעת סדרי עדיפות ומטרות, סדרי תכנון וביצוע ובעיקר קבלת אחריות על ההשלכות והתוצאות, אינו חלק מעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של העבד. הוא לעולם לא יהיה עסוק בדיון מה יהיו תוצאות מעשיו על החברה הכללית ועל חיי הציבור. עבדים עסוקים בעיקר במילוי המשימות שבעליהם החליטו עליהן. בעולם שבו קיימת עבדות, החברה גם לא מעסיקה את עצמה בשאלה כיצד תשפיע החלטה כלשהי על איכות חייהם או על גורלם של העבדים. העבדים היו המכונות ששימשו להוצאת תפוקה עבור אדוניהם.
לכן, הציווי שנאמר בתחילת פרשת תרומה על איסוף החומרים, על התכנון והביצוע של בניין המשכן, היה אמור לחולל מהפך רוחני ולשנות את דרכי החשיבה של חבורת העבדים שיצאה ממצרים. הקריאה לתרום משמעותה מכאן ואילך: יש לכולם (כל אחד נדרש לתרום לפחות מחצית השקל) סולם ערכים חברתי לאומי, שכדי לשמור עליו יש צורך בוויתור של הפרט לטובת צורכי הכלל.
הקרבת הקורבנות, שעליה נקרא בעיקר מהשבוע הבא, אין משמעותה רק פעולות שתפקידן להשביע ח"ו את רצונו של האדון. הקב"ה בוודאי איננו זקוק לקורבנות והשירות במקדש איננו רק בבחינת עבודה שעבד עושה כדי לשרת את אדוניו. משמעותם של חוקי קורבנות קבועים היא שיש לכלל ישראל מרכז רוחני עם סדרי טקס. קיים עם וקיימת פעילות ציבורית שמשמעותה היא שאנחנו ציבור ולא רק אוסף של יחידים. לכל ציבור יש זמנים, מקומות וטקסים שבהם בא לידי ביטוי הפן הציבורי-לאומי.
חלק אחר של הקורבנות משמעותו אחריות למעשים ולתוצאותיהם. חוק שמחייב קבלת אחריות על חטאים הוא סממן היכר לחברה מאורגנת, שחבריה אינם ערב רב של עבדים נטולי אחריות. להיות בן חורין משמעותו החופש והזכות לקבל החלטות ולבחור, אך יחד עם זכות זו חייבת לבוא החובה של הנכונות לשלם על טעויות, גם אם הן נעשו בשוגג.
נדגיש שוב, בהמשך לדברינו בשבוע שעבר, כי הפן הציבורי-לאומי של בניין המשכן והמקדש בא לידי ביטוי גם בכך שמצווה זו איננה מוטלת על היחיד. היא מוטלת בכל הדורות שזכו לעצמאות, על המלך או על נציגי הציבור בלבד. אין מקום לשום פעילות פרטית בנושא. כך נוכל להבין את נושא הקורבנות והמשכן לכתחילה, גם לדעות שהקרבת הקורבנות והעיסוק בהם במשכן הוא חלק מהמאבק בעבודה זרה לסוגיה, בדיעבד.
הבה נתפלל בהזדמנות זו לחידוש המקדש בהר הקודש, מקדש שישמש בסיס להשכנת שכינה על עם קדוש שיחיה חיים ערכיים ורוחניים בארצו, ארץ ישראל ארץ הקודש.

הכותב הוא ראש כולל 'ארץ חמדה'
ואב"ד בתי הדין לממונות 'ארץ חמדה גזית'
www.eretzhemdah.org

פורסם בעיתון "בשבע"
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il