בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

צדק חברתי - על האב ועל הבנים

undefined

הרב יוסף כרמל

ניסן התשע"ג
2 דק' קריאה
חכמים קבעו כהפטרת שבת הגדול את פסוקי החיתום של ספר מלאכי.
פסוקים אלה הם גם הפסוקים האחרונים של חלק הנביא בתוך התנ"ך. הספר וממילא ההפטרה, מסתיימים בפסוקים:
"זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג' כב-כד).

פסוקים אלה קושרים את תורת משה עם מוסר הנביאים.

נשתדל להבין בדברינו הקצרים את הקשר בין פעילותו הנבואית של אליהו הנביא בתקופת בית אחאב ובין המסר של ספר מלאכי.
חז"ל מגדירים את נבואת אליהו כך: "אליהו תבע כבוד האב ולא תבע כבוד הבן" (אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מז).
משמעות הדברים היא שאליהו הנביא מופיע על במת הנבואה כלוחם כנגד עבירות של "בין אדם למקום" = האב, בעיקר כנגד חטא עבודה זרה-עבודת הבעל. כדי לעקור מן השרש רעה חולה זו הוא גוזר על עצירת גשמים שפגעה קשות בעם ישראל =הבן. בצורת מוחלטת במשך שלש שנים, פגעה אנושות בכל העם ובעיקר בחלשים מבחינה חברתית וכלכלית: הגרים, האלמנות והיתומים. למרות שעבודת הבעל "זכתה" לגיבוי ומימון של משפחת המלוכה ובעיקר הגבירה איזבל, אליהו איננו מנבא על חיסול בית אחאב. נבואתו של אליהו קיבלה תפנית לאחר שאחאב ואיזבל חטאו בחטא חברתי. אחאב ואיזבל חמדו את כרם נבות (כנראה שכנם לארמון בעיר יזרעאל, בעמק יזרעאל ואכמ"ל), ניצלו את כוחם השלטוני כדי "לתפור תיק", להרשיע את נבות ולרשת את כרמו. הפעם הופיע אליהו בשטח בשליחות הקב"ה ותבע את כבוד הבן. אליהו תובע "צדק חברתי" ומקבע לדורות את המטבע: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כ"א יט).
החטא של "בין אדם לחברו" הכריע את הכף וגזר כליה על בית אחאב. אליהו הכריז:
"יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק: הִנְנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל: וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה..." (שם כ-כב).

נבואת מלאכי גם היא מדגישה מאוד את הפן החברתי:
"וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת" (מלאכי ג' ה).

יושרה במסחר, בתשלומי המיסים, בבתי המשפט והדין וביחסי העבודה, הם תנאי לחזרתו של אליהו הנביא שיהיה אמון על תביעת כבוד האב וכבוד הבן, בדרך של השבת לב ולא באמצעות כפיה ולחצים קשים.

לפני חג הפסח, כהקדמה לליל הסדר חייבות להדהד באוזנינו נבואות אליהו ומלאכי. כך גם נכין עצמנו לקריאה המקדימה הפותחת את ליל הסדר: "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח".

הבה נאחל לעם ישראל כולו וליושבי ארץ ישראל בפרט, כי ממשלת ישראל החדשה תחזק את הערכים של מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו בדרך של: "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il