ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד נמנה לצורך מצווה? (חלק ט') | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש ציבור וחברה מפקד אוכלוסין המפקד בהלכה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ג

כיצד נמנה לצורך מצווה? (חלק ט')


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

נדון הפעם בדעה חדשה והיא שיטתו של בעל תוס' רי"ד (יומא כב ע"ב) וז"ל:
"אסור למנות ישראל. ואפילו לדבר מצווה, פירוש לדבר שבקדושה, צריך שיפקד ע"י דבר אחר. אבל שלא לדבר מצווה אפילו ע"י דבר אחר אסור, שאם יועיל ע"י ד"א שלא לדבר מצווה, למה נענש דוד כשמנה את ישראל והיה דבר בישראל, ימנה אותם ע"י ד"א? ולמה לא עשה יואב וכל הסנהדרין ע"י דבר אחר, ויתנו המספר לדוד וכו'. אלא לאו, שלא לדבר מצווה אסור למנותם אפילו ע"י ד"א. ומעשה דדוד שלא לדבר מצווה היה, שלא בשעת מלחמה למנות עליהם שרי צבאות, ומפני זה נענש. ע"כ".

מדייק מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מדבריו כי לצורך מצווה או דבר שבקדושה מותר למנות על ידי דבר אחר כמו אגודלים או טלאים אבל שלא לצורך גם בצורה עקיפה אסור למנות. לכן נענש דוד כי המניין שלו, לא היה לצורך מצווה או דבר שבקדושה ולכן גם אם היה מונה באמצעות דבר אחר לא היה ניצל ממידת הדין. לכן יואב גם לא מנה את העם בעקיפין, כי זה לא היה מועיל למנוע את הנגף. מאידך גיסא מקשה מורנו ורבנו מה צורך מצווה יש בפיס על תרומת המזבח וכי אי אפשר לחלק את העבודות בדרך אחרת? אלא שמכאן מוכיח הוא, שלשיטת תוס רי"ד כל מנין שיש לו קשר למצווה או לדבר שבקדושה מותר לעשותו באמצעות דבר אחר. מה שצריך עדיין להסביר בשיטה זו הוא מה תפקיד מחצית השקל בסוגיית המניין. וצ"ל שגם לשיטה זו עניין מחצית השקל היה רק לאותו דור ולא לדורות. לפי זה מבאר מו"ר גם את הפסוק הפותח את הפרשיה "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה’ בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל' יב). הכופר יתפרש מלשון תמורה כמו למ"ד "כופרא ממונא" (בבא קמא מ ע"א) ואז המילה לד' תתפרש על המפקד "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם לה’, (כלומר לצורך דבר מצווה או בהקשר לדברים שבקדושה) ונתנו איש כפר נפשו (כלומר תמורתו על ידי מנין באמצעות דבר אחר)..." (עמוד הימיני סי' יג סע' י-יא).


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il