בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ספר הכוזרי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

א' סיוון תשע"ג

מאמר שלישי ס"ה

ריה"ל ממשיך ומונה את מעבירי המסורת ומרבה בשבח הלל הזקן ורבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו. החבר מדגיש את גדולתם בכל תחומי התורה. גדולה המבטיחה את העברת המסורת בדרך הטובה ביותר. עוד מדגיש החבר את כמות הלומדים הגדולה המבטיחה את העברת המסורת בדרך הטובה והבטוחה ביותר.

undefined

בשביל הנשמה

א' סיוון תשע"ג
3 דק' קריאה
אַחַר כָּך בָּאוּ בְּעִקְבוֹתָיו שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וּמִתַּלְמִידֵיהֶם הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְהָיָה מֵעִנְיַן הִלֵּל מַה שֶּׁהִתְפַּרְסֵם מֵחָכְמָתוֹ וְסַבְלָנוּתוֹ, וְהוּא מִזֶּרַע דָּוִד, וְחַי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְהָיוּ לוֹ אַלְפֵי תַּלְמִידִים, וְעַל הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּהֶם נֶאֱמַר: "שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן, שְׁלשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה, וּשְׁלשִׁים רְאוּיִים לְעַבֵּר אֵת הַשָּׁנִים, וְעֶשְׂרִים בֵּינוֹנִים. גָּדוֹל שֶׁבָּהֶם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, קָטֹן שֶׁבָּהֶם יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת וְכֹל מִדּוֹת חֲכָמִים וְכֹל מִדּוֹת סוֹפְרִים וְכֹל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁלֹּא לְמָדוֹ. אָמְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא שָׂח שִׂיחַת חֻלִּין, וְלֹא הִנִּיחַ אָדָם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיָצָא, וְלֹא קְדָמוֹ אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא יָשֵׁן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרַאי, וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין, וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם אֶלָּא יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְלֹא פָּתַח אָדָם לְתַלְמִידָיו אֶלָּא הוּא, וְלֹא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, וְלֹא אָמַר הִגִּיעָה עֵת לַעֲמֹד מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ נוֹהֵג אַחֲרָיו".

וְזֶה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי חַי כְּמוֹ רַבּוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיָה בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וּמִתַּלְמִידָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אֲשֶׁר לוֹ פִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמְפֻרְסָמִים בַּתְּכוּנָה וּבִמְדִידַת הַגַּלְגַּלִּים וְהָאָרֶץ וְכֹל דָּבָר מֻפְלָא בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים. וּמִתַּלְמִידָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהוּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁל הֵיכָלוֹת וְהַכָּרַת פָּנִים וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, לְפִי שֶׁהוּא יָדַע סוֹדוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהָיָה רָאוּי לְמַדְרֵגָה קְרוֹבָה לַנְּבוּאָה, וְהוּא הָאוֹמֵר: "פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְרָאִיתִי אֵת אַכַּתְרִיאֵל יָהּ ה' צְבָאוֹת" וּשְׁאָר הַהֲלָכָה. וּמִתַּלְמִידָיו גַּם כֵּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַמְפֻרְסָם אֲשֶׁר אֵרְעוּ לוֹ עִם רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַמַּעֲשִׂים הַמְפֻרְסָמִים, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָך שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "אִלּוּ הָיוּ כֹּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָך בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ הוּא אֶת כֻּלָּם".
___________________________
בעקבותיו – בעקבות שמעון בן שטח. ודומם – ושותק. לא פתח וכו' – שהיה משכים לבית המדרש. לעמד – להפסיק מללמוד. היכלות והכרת הפנים ומעשה מרכבה – ספרי נסתר וקבלה.



ביאורים
אתמול למדנו שהספקות במסורת החלו רק בזמן אנשי כנסת הגדולה, ובקרב יחידים. אך התופעה הייתה קשה לעם ישראל, וכדי שלא תתפשט היו צריכים חכמים לנקוט אמצעים שונים על מנת שלא תגרום נזק (לכן בכל הדורות התעמתו חכמינו עם הצדוקים ולאחר מכן עם הקראים). ניתן לדמות זאת לגוף האדם. בגוף יש מצב שבו תאים מתחלקים ללא בקרה, ולא נשלטים לחלוטין על ידי המוח. זוהי מחלה הנקראת 'סרטן'. הצדוקים והבייתוסים הם כמו סרטן באומה הישראלית, למרות המסורת החזקה והאמיתית הם קמו ומצאו סיבה לנסות ולהכחיש את האמונה החזקה שלנו. הם פתחו פתח לקבוצות מאוחרות יותר שמצאו אמתלאות וסיבות שונות להטיל ספק בדברי חכמינו הקדושים.
לאחר שדיבר על אלה שהוציאו עצמם מישראל, שב ריה"ל לסדר המסורת. עד כה ראינו שהמסורת מיוסדת על הנבואה, ועל החכמים הגדולים. נדבך נוסף שעליו נשענת המסורת הוא מספרם הרב של המוסרים ושל המקבלים, כי בכל דור היו תלמידים רבים, יחד עם הדגש על יראתם, חכמתם ומידותיהם הטובות של מעבירי המסורת.
לא סתם מדגיש ריה"ל את שלוש הנקודות הללו. יראת השמים של תלמידי החכמים מלמדת על זהירותם הרבה בכל הנוגע לדברי התורה ולהעברת המסורת. הם דקדקו בכל דבר שבקדושה עד שלא ישנו בבית המדרש אפילו שנת עראי, נזהרו ללמד את התלמידים בעצמם ועוד הנהגות רבות המלמדות על זהירותם בדברי תורתם. חוכמתם של תלמידי החכמים מבטיחה את העברת המסורת בצורה מדויקת, יחד עם הכוונה האמיתית בפירוש המצוות והשמועות שקיבלו מרבותיהם, ומידותיהם הטובות הן הבסיס הראשוני לכך שלא ישנו מהדברים בגלל כבוד, בצע כסף, קנאה או שאר מידות רעות.

הרחבות
* מעלותיו של הלל הזקן
מֵחָכְמָתוֹ. "אמרו עליו על הלל שלא עזב דברי חכמה שלא למדה, אפילו כל הלשונות, אפילו שיחת הרים וגבעות ובקעות, שיחת עצים ועשבים, שיחת חיות ובהמות, שיחת שדים ומשלות, הכל למד. כל כך למה? משום ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" [מסכת סופרים טז ז ועיין עוד פסחים סו.].
וְסַבְלָנוּתוֹ. עיין עיין שבת לא., אבות דרבי נתן יב טו.
מִזֶּרַע דָּוִד. בגמרא מסופר שרבי יהודה הנשיא (המכונה 'רבי') היה מזרע דוד [כתובות סב:], והוא דור שישי להלל הזקן (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה, ג).
* אחד מאלף
וְהָיוּ לוֹ אַלְפֵי תַּלְמִידִים. "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא יוצא מהם מאה, מאה למשנה יוצאין מהם עשרה, עשרה לתלמוד יוצא מהן אחד" [ויקרא רבה ב, א]. רק מתוך אלפי תלמידים ששוקדים על לימודם יכולים לצאת תלמידי חכמים אמיתיים בודדים. לכן אומר הרב קוק שרק על ידי כך שייכנסו המון תלמידים לבתי המדרש יוכלו להיבנות תלמידי חכמים שיהיו מוכשרים לרוח הקודש, משום שהם יוצרים אווירה של קדושה [אגרות ראי"ה א רסו].
* חוק וזמן נתן להם
וּשְׁלשִׁים רְאוּיִים לְעַבֵּר אֵת הַשָּׁנִים. בגמרא כתוב "ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון" [סוכה כח:]. לכאורה ריה"ל מפרש שדברי הגמרא נאמרו לגבי חכמת העיבור, שבמעשה זה כביכול, מעמידים את החמה ממהלכה, וחכמים הם אלה שקובעים את התקופות (עיין 'קול יהודה').

שאלות לדיון
"ולא אמר דבר שלא שמע מפני רבו". אסור לתלמיד לחדש חידושי תורה?
האם אפשר לדעת את כל התורה?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il