בית המדרש

  • מסכת שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

פרק ח - המוציא יין

undefined

הרב אחיקם קשת

תשע"ג
3 דק' קריאה
שיעורן של כוסות בבלי עז.‏ • פ"ח ה"א [נד.]‏
רבי זעורא שאל לרבי יאשיא: כמה שיעורן של כוסות (כוס הנזכרת במשנה לגבי הוצאת שבת או לגבי ליל פסח)? אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש, דתני רבי חייה ארבעה כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי (ואם כן מפורש ששיעורה של כוס הוא רביעית).
בבבלי דייק שכוס של ברכה צריכה רביעית מלשון משנתנו כאן "ושאר כל המשקין ברביעית".
מטרת השקצים בעולם בבלי עז:‏
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ט ה"ב [סד.], ועיין מה שכתבנו שם.
דימוי קופות בשבת לקופות בשקלים פ"ח ה"א [נד.]‏
מפנין ארבע וחמש קופות - רבי זעורא שאל לרבי יאשיה: כמה הוא שיעורה של קופה? אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש, דתנינן תמן בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה.
בבבלי לא דימה את הקופות בשבת לקופות בשקלים 1 .
שתה ד' כוסות בבת אחת פ"ח ה"א [נד.]‏
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"י ה"א [סט.], ועיין מה שכתבנו שם.
ד' כוסות ביין של שביעית פ"ח ה"א [נד.]‏
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"י ה"א [סט.], ועיין מה שכתבנו שם.
שיעור של רביעית פ"ח ה"א [נד.]‏
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"י ה"א [סט:], ועיין מה שכתבנו שם.
דם שרץ - האם מטמא פ"ח ה"א [נד:]‏
מעשה בפרדה של בית רבי שמתה וטהרו דמה משום נבילה וכו', העיד רבי יהושע בן בתירה על דם נבילות שהיא טהור, מהו טהור? טהור מלהכשיר הא לטמות מטמא. תמן תנינן: דם השרץ כבשרו מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו. ואין לנו כיוצא בו כשיעור טומאתו, אבל דמו מטמא כבשרו. אמר רב יוסף: מאן דמר (דאמר) טמא כרבי יהודה, טהור כרבי יהושע בן בתירה.
בבבלי מנחות קג: גם כן הביא מעשה זה ודן בדם נבילות, אך לא בדם שרץ.
מחלק בין שיעורים של דברים רכים לקשים בבלי עח:‏ • פ"ח ה"ב-ה"ג [נה.]‏
המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה כו' - הדא דאת אמר (זה נאמר) בהין רכיכה (חבל רך), ברם בהן קשייה (קשה) - כדי לבשל ביצה קלה וכו'. תני: הוצין כדי לעשות אוזן לקפיפה מצרית - הדא דאת אמר באילין רכיכיא, ברם באילין קשייא - כדי לעשות צפורה וכו'. עור כדי לעשות קמיע כו' - אית תניי תני כדי ליתן על הקמיע, מאן דאמר כדי לעשות קמיע בהין רכיכה, ומאן דאמר כדי ליתן על הקמיע בהין קשייא (בעור קשה).
בבבלי לא חילק בין רכים לקשים.
הטעמים לכך שכוחלת עין אחת בבלי פ.‏ • פ"ח ה"ג [נה:]‏
כדי לכחול עין אחת - אמר רבי בון בר חייה: שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ויוצא לשוק (ליופי). אמר רבי אבון: אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן! אלא שכן אשה חוששת אחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא לשוק (לרפואה). אמר רבי מנא וכו': שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה (לצניעות) ויוצא לשוק וכו'. רבנן דקיסרין בשם רבי בון בר חייה: שכן אשה סומה באחת מעיניה וכוחלת חבירתה (את עינה השנייה) ויוצא לשוק.
בבבלי פשוט שהוא לצניעות.
החילוק של ג' טפחים בשני חצאי גרוגרת - אינו בירושלמי בבלי פ.‏ • פ"ח ה"ג [נו.]‏
בבבלי דן בהוציא שני חצאי גרוגרת, וחילק האם העביר תוך שלושה טפחים (ובדומה לזה לקמן שבת פ"י ה"ב [סב:], ועיין מה שכתבנו שם), והירושלמי לא דן בזה.
דברים האסורים לקנח משום כשפים בבלי פא.‏ • פ"ח ה"ו [נו:]‏
תני רבי חייא: חרס כל שהוא אסור לקנח בו. אמר רבי יוסי בי רבי בון: לא סוף דבר חרש, אלא אפילו אזני חביות, וכל דבר הנכנס לאור ויוצא וכו'. אין מקנחין לא בפי הכלב, ולא בפני הכלב, ולא במים שליקלק בהן הכלב, ולא במים שאין בהן ארבעים סאה.
לא הזכיר כלב וארבעים סאה, ולעניין אור שולט בו הבבלי סובר להיפך, שדבר שהאור כן שולט בו הוא מזיק. כמו כן בבבלי במקום הלשון "דבר הנכנס לאור ויוצא" הלשון היא: "דבר שאין האור שולט בו" 2 .




^ 1.דרך הירושלמי לדמות סוגיות בנושאים שונים יותר מהבבלי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎סד‎.
^ 2.כשיטת הירושלמי להשתמש בלשון חיובית (נכנס ויוצא) במקום שלילית בבבלי (אין שולט). עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎עו‎.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il