בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ספר הכוזרי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שחר מיכאל בן רעות

י"ח סיוון תשע"ג

מאמר רביעי ז'- ט'

קרני השמש מגיעות למקומות רבים, וכל מקום מקבל את הקרנים לפי עניינו – יש מקומות חמים ומוארים יותר וישנם פחות. כך הדבר ביחס לאור האלוהי, ישנם מקומות וזמנים בהם האור נראה יותר. מתוך הבנות אלו נוכל להבין מהו יחס הראוי כלפי האסטרולוגיה – האם יש בה אמת? ואם כן, מהו הקריטריון למצוא את אותה האמת?

undefined

בשביל הנשמה

י"ח סיוון תשע"ג
3 דק' קריאה
ז אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּכִבְדֵי הָרְאִיָּה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לִסְבֹּל רְאִיַּת הָאוֹר הַהוּא, וּלְפִיכָך נִסְמֹך עַל הַפִּקְּחִים אֲשֶׁר קְדָמוּנוּ, הַיְּכוֹלִים לִרְאוֹתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁהַפִּקֵּחַ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִרְאוֹת אֵת הַשֶּׁמֶשׁ, וְיוֹרֶה עָלֶיהָ לְזוּלָתוֹ, וִילַמְּדֵהוּ לְהַבִּיט אֵלֶיהָ רַק בְּעִתּוֹת הִתְחַלֵּף הַיּוֹם וּבִמְקוֹמוֹת נִשְׁקָפִים שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עֲלֵיהֶם, כֵּן הַפִּקֵּחַ בָּאוֹר הָאֱלֹהִי יֶשׁ לוֹ עִתִּים וּמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם יִרְאֶה הָאוֹר הַהוּא, וְהָעִתִּים הֵן עִתּוֹת הַתְּפִלּוֹת, כֹּל שֶׁכֵּן בִּימֵי הַתְּשׁוּבָה, וְהַמְּקוֹמוֹת הֵם מְקוֹמוֹת הַנְּבוּאָה.
ח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מוֹדֶה לְבַעֲלֵי הַשָּׁעוֹת וְהַיָּמִים וְהַמְּקוֹמוֹת, כַּחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים.
ט אָמַר הֶחָבֵר: וְכִי אָנוּ דּוֹחִים שֶׁיֵּשׁ לָעֶלְיוֹנִים רֹשֶׁם בָּאַרְצִיִּים? אַדְּרַבָּה, מוֹדִים אָנוּ כִּי חָמְרֵי הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד עַל יְדֵי הַגַּלְגַּל, אֲבָל הַצּוּרוֹת עַל יְדֵי מַנְהִיגָן וּמְנַהֲלָן, וְהַשָּׂם אוֹתָן כֵּלִים לְהַעֲמָדַת כֹּל מַה שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּתְהַוִּים, מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע פֵּרוּטָם. וְהַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים טוֹעֵן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַפֵּרוּט, וַאֲנַחְנוּ מַכְחִישִׁים אוֹתוֹ בָּזֶה, וְנִגְזֹר שֶׁלֹּא יַשִּׂיג זֹאת בָּשָׂר וָדָם. וְאִם נִמְצָא מִן הַחָכְמָה הַהִיא דָּבָר נִסְמָך אֶל חָכְמָה אֱלֹהִית תּוֹרִיִּית — נְקַבְּלֵהוּ, וּבָזֶה תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל, בְּצִפִּיָּה שֶׁהוּא מוּבָא מִכֹּחַ אֱלֹהִי וְהוּא אֱמֶת. וְאִם לֹא — הֲרֵי כֻּלּוֹ הַשְׁעָרָה, וְגוֹרָל בַּשָּׁמַיִם, שֶׁיּוֹתֵר נֶאֱמָן מִמֶּנּוּ גּוֹרָל הֶעָפָר. לְפִיכָך, מִי שֶׁיִּרְאֶה הָאוֹרוֹת הָהֵם הוּא נְבִיא הָאֱמֶת, וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵרָאוּ בּוֹ הוּא הַמָּקוֹם הָרָאוּי לְכַוֵּן אֵלָיו בֶּאֱמֶת, לְפִי שֶׁהוּא מָקוֹם אֱלֹהִי, וְהַתּוֹרָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עַל יָדוֹ הִיא תּוֹרַת אֱמֶת.
___________________________
אנחנו – ההמון. האור ההוא – ההארה הנבואית. במקומות נשקפים – השתקפות של השמש ולא ראייה ישירה. בעלי השעות – המאמינים שיש שעות מסוימות המסוגלות לדבר מסוים. לעליונים – למערכת המזלות. רשם בארציים – השפעה על המתרחש בעולמנו. חמרי ההויה וההפסד – קיום הדברים שבעולם וכיליונם. הצורות – הצורות הרוחניות ומערכת הגלגלים. מנהיגן – ה'. אותן – הצורות. הפרוט – שמזל מסוים מסוגל לדבר מסוים. דבר נסמך וכו' – ידיעות אסטרולוגיות המקובלות מחז"ל. גורל העפר – גורל שמטילים כאן בארץ.



ביאורים
ישנה השפעה של גרמי השמים על העולם שבו אנו חיים. זוהי תפיסה שקיימת בעולם אלפי שנים, והתפתחה לתורה שלמה שנקראת אסטרולוגיה. ריה"ל אינו מכחיש תורה זו אלא תוחם אותה. ראשית, ההשפעה של גרמי השמים עוסקת באופן ישיר בצדדים החיצוניים של האדם ולא בעצם אישיותו ובמאורעות חייו. דוגמה בולטת ניתן להביא מאופיים השונה של עמים אשר חיים בארצות הקור ועמים אשר חיים בארצות חמות. אך כל זה אינו נוגע למהותו של האדם ולכיוון שהוא נותן לחייו. בזה אין לכוכבים כל השפעה מה שקובע הוא רק מה שהקב"ה גזר על האדם. את זה אין אנו יכולים לדעת מראש, ולכן כל דבריהם של האסטרולוגים על כך שניתן לדעת מה יקרה לאדם ביום מסוים לפי זמן לידתו אינם אלא השערות.
ריה"ל נותן קריטריון מאוד ברור לאסטרולוגיה. מה שכתוב בתלמוד ונשען על חכמת ישראל הוא נכון ואמיתי. אם חכמי ישראל קיבלו זאת אנו סמוכים ובטוחים שהם בדקו היטב או קיבלו במסורת שידיעה אסטרולוגית זו היא נכונה, כמו למשל, מה שהגמרא אומרת [שבת קנו, א] שמי שנולד במזל מאדים אפשר שיהיה שוחט או מוהל אך ידיעה שאינה מאוששת על ידי חכמי ישראל היא ידיעה כוזבת שאין לה שום חשיבות.
לפי הסבר זה, מובן שישנם זמנים מסוימים שיותר מסוגלים להידבקות בקב"ה, כמו הימים הנוראים, וכמובן זמני התפילות. אלו רגעים שהתורה וחכמי ישראל מסרו לנו שהם עת רצון, וצריך לנצלם ולהתרומם על ידם.

הרחבות
* כוחה של ראייה בכוכבים
תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל. בכמה מקומות בדברי חז"ל מצינו שהתייחסו לראייה בכוכבים. מצד אחד ראינו בדבריהם כמה פעמים שהחוזים בכוכבים הצליחו לחזות דברים שאכן קרו, אולם, מצד שני, ראייתם של החוזים בכוכבים מוגבלת, כמו שמצינו בדברי רש"י על בלק: " ראש הפעור קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה, אמר שמא הקללה תחול עליהם משם, וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואינם יודעים מה רואים" [פירוש רש"י לבמדבר כג, כח].
מקור לדברי רש"י מצינו בדברי המדרש בעניין אשת פוטיפר. המדרש שואל מדוע סמכה התורה את פרשת ירידתו של יוסף למצרים ואת מעשה אשת פוטיפר למעשה יהודה ותמר? ומתרץ: "ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דאמר רבי יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין (חוזים בכוכבים) שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה" [בראשית רבה פה, ב]. בהמשך שם דורש המדרש בהקשר זה את הפסוק: "החזים בכוכבים מודיעִם לחדשים מ אשר יבאו עליך" [ישעיה מז, יג], ודורש: "ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר", כלומר, החוזים בכוכבים יכולים לראות חלק ממה שיקרה ולא כל מה שיקרה.

שאלות לדיון
לאור הדברים כיצד נפרש את מאמר חז"ל "אין מזל לישראל"?
איך נדע מה תלוי בנו ומה הוא גורלנו? יש דבר כזה בכלל גורל?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il