ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שוב, לראות את פני ד' | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח חודש ניסן Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


שוב, לראות את פני ד'


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

חכמים תקנו לקרא בשבת חול המועד פסח בפרשת כי תשא:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה’ רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:...וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:... וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: וַיֹּאמֶר ה’ הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר:... וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאו" (שמות ל"ג יב-כג).

משא ומתן זה הסתיים לכאורה בפשרה. הקב"ה יגאל את ישראל כפי שהבטיח לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ומאידך גיסא הסיכום הוא " לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי". מיד אחרי שהקב"ה עובר על פניו ומלמד אותו י"ג מידות של רחמים משה שוב מבקש "וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ" (שם ל"ד ט). בעקבות זאת מחדש הקב"ה את הבטחתו לקיום הברית על הארץ בתנאי שלא ייכשלו בעוון עבודה זרה:
"וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה’ כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ: שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ:... כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְה’ קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא:... אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּך" (שם י-יז).

ההקשר הוא ברור אחרי שנכשלו ב"עֵגֶל מַסֵּכָה" (שמות ל"ב ד, עיין גם שם ח, דברים ט' טז, מלכים ב' י"ז טז, הושע י"ג ב, נחמיה ט' יח) ונסלח להם יש צורך להזהירם על כך, בעיקר בהקשר של הכניסה לארץ שם יחשפו שוב לעבודת האלילים של שבעת העממים. מיד לאחר מכן מופיעה פרשת המועדות:
"אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם:... וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:... וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה’ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות ל"ד יח-כו).

מדוע בחר הקב"ה לצוות מיד אחרי חטא העגל על פרשת המועדות, מה עוד שפסוקים אלה הם מהרבה בחינות חזרה על הפסוקים בפרשת משפטים:
"שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:
(טז) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה’:) לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה’ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"

(שמות כ"ג יד-יט, עיין שם בהקבלות נוספות ובמפרשים המייחסים להקבלה ולכפילות). יתכן וההסבר לכך טמון בהדגשה על מצוות "ראיית הפנים" שיש בשלשת הרגלים שכל כך בולטת כאן. המסר הוא שאין כאן פשרה. אומנם נקבע "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות ל"ג כ) אבל יש לזה פתרון "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". העליה לרגל היא התיקון לחטא העגל, והיא היא המאפשרת "לחזות בנעם ד' ולבקר בהיכלו".

הבה נתפלל שנזכה במהרה לקיים גם מצווה זו בשלמותה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il