ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עשרת המכות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח הגדה של פסח עשרת המכות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"א

עשרת המכות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

יום הגאולה וחג החירות הוא חג הפסח, הראש וראשון לחגי ישראל ומועדיו. כי בו יצאו צבאות ה' מארץ מצרים, מבית עבדים להיות לו לעם קדוש ועצמאי בגופו וברוחו, לבוא לרשת הארץ הנבחרת המיועדת לעם ישראל עפ"י הבטחתו יתברך לאבותינו הקדושים, ולעם נבחר מכל העמים ע"י קבלת מלכותו יתברך ותורתו הקדושה.

והנה טבעי הדבר שעבד הנתון לבוז ולמשיסה וכבול בכבלי ברזל בעבודה קשה ומפרכת השוללים ממנו חירותו הגופנית והרוחנית וכמ"ש כעבד ישאף צל (איוב ז' ב'), אי אפשר בשום פנים לדרוש ממנו להתעמק במושכלות ובדברים רוחניים, הדורשים התרכזות השכל ושלוה נפשית מוחלטת, כי לבו בל עמו.

היוצר נפש האדם בקרבו יתב"ש, בראותו מצב עמו הירוד ללא נשוא, והמתדרדר תהומה ללא מעצור בזה שהם נתונים במלקחיים תחת יד מענה ונוגש, השואף לדכאם ולהשפילם עד עפר, זכר את בריתו, ושדד מערכות תבל, והוציאם ממצרים באותות ובמופתים וביד חזקה, ע"י נאמן ביתו משה רבנו ע"ה, והתוצאה החיובית מזה היא:
א. לטעת בלבם אמונה חזקה ואיתנה בהשגחתו יתברך הכללית והפרטית, בראותם שהמכות לא פגעו בהם לרעה.
ב. להכשירם לקבלת התורה, שמבלעדי יציאתם ממצרים מתחת עול זרים אין הדבר אפשרי.
ג. להוכיח לכל העולם המתהללים באלילים כי הבל המה ואין בם מועיל, וכי רק הוא יתברך רבון כל המעשים אדון הכל העושה בעולמיו כחפצו, ואין מי שיאמר לו מה תפעל, וכל אשר בשמים ובארץ, אינם אלא כחומר ביד היוצר בידו יתברך ולכל אשר יחפוץ יטם, וכולם כאין נגדו. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם (תהלים ק"ז ח'), שהכוונה ברצותנו לספר מעשי יה וחסדיו, בל נחשוב שהפעולה הזו היא פלא לגביו יתברך, כי זאת מחשבת פגול היא, הפלא הוא רק לגבי בני אדם, לפי בחינותיו ולפי מושגיו וגדריו האנושיים נחשבים נפלאות ולא לגביו יתברך (ראה מהרש"א בח"א ברכות נ"ד ע"ב ד"ה ארבעה צריכים להודות).

והיות שיציאת מצרים היא אבן פנה ויסוד מוסד לאמונתנו הטהורה והצרופה בהשגחתו יתב' ומלכותו בכל משלה, לכן צוונו יתברך לזכור תמיד יציאת מצרים ביום ובלילה, בשבתות ובחגים. ועל יסוד זה אמרו רז"ל כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, כי זה מחדיר בלב האיש היהודי יראתו ואהבתו יתברך, בראותו עד כמה נשגבה ורמה השגחת ה' יתעלה המרחפת תמיד על עמו וצאן מרעיתו ואהבתו אותם לאין תכלית, עד שאין בחרט אנוש להביעה ולתארה אפילו כטפה מן הים, ועי"ז תבער בלבו שלהבת יה ורשפי קדש, לעובדו ולדבקה בו כל הימים.

הרעיונות הנ"ל והדומה להם, יצייר לו האדם בדמיונו בציור מחשבתי עמוק, בליל התקדש חג החירות בבואו לערוך הסדר הקדוש עם בני ביתו. כי האדם מסוגל להגשים מחשבתו עד כדי כך שיראה בראיה פנימית בהירה מעשים רחוקים ודברים נפלאים, כאלו אך עכשיו קרו לעיניו. ואז בלי ספק יתעורר מתרדמה הנסוכה עליו, להודות ולהלל לשבח ולפאר לריבון כל העולמים יתב"ש, ולקיים מצוות החג מתוך שמחה עילאית וחדות נפש פנימית. ואולי לרעיון זה, התכוונו רבותינו הקדושים באומרם בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (פסחים קט"ז ע"ב) והבן.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il