ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לא להחמיץ את המצווה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ד

לא להחמיץ את המצווה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה


הנוסע מביתו לכל הפסח חייב בבדיקת חמץ
הנוסעים מביתם לכל ימי הפסח, אע"פ כן חייבים לקיים בדיקת חמץ, שהרי אם יישאר כזית חמץ ברשותם יעברו עליו בשני איסורי תורה: בל ייראה ובל יימצא.

ואמנם כל ישראל מבטלים את החמץ בערב פסח, באמירת נוסח "כל חמירא", שעניינו לומר שהחמץ נחשב עבורנו כעפר הארץ והפקר, וממילא גם אם יישאר בבית כזית חמץ, לא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שהרי הוא נחשב כעפר שאין עוברים עליו באיסור. אלא שחכמים תקנו שלא להסתפק בביטול החמץ, אלא הצריכו בנוסף לביטול גם לבדוק את החמץ ולבערו, כי חששו שמא יהיו אנשים שיאמרו את הביטול מן השפה ולחוץ, ובלבם יחשבו לאכול את החמץ אחר הפסח, ונמצא שעברו על איסור בל יראה ובל ימצא. לפיכך גם מי שאינו מתכוון לשהות בביתו בימי הפסח חייב לבדוק את החמץ ולבערו מביתו.

האם מכירת החמץ לגוי פוטרת מבדיקת חמץ
שאלה: ישנם אנשים שנוסעים מביתם לכל החג, ורוצים להיפטר מבדיקת חמץ. האם על ידי שימכרו את כל החמץ שבביתם לגוי, יוכלו להיפטר ממצוות בדיקת חמץ?

תשובה: נחלקו בזה הפוסקים. לדעת אבי העזרי ובעל השלחן ערוך, חובת הבדיקה חלה על כל יהודי שהיה ברשותו בית בשלושים יום שלפני הפסח. ולכן אפילו מי שמוכר את ביתו לנכרי - אם אין לו בית אחר שחייב בבדיקה, צריך לקיים את מצוות הבדיקה באותו הבית שהוא עומד למכור לנכרי. ולדעת בעל הטור והרמ"א חובת הבדיקה חלה על הבית, ולכן מי שאין ברשותו בית בערב פסח פטור מבדיקה, ולפיכך המוכר את ביתו לגוי אינו צריך לבדקו (טור שו"ע תלו, ג. וע' פניני הלכה פסח ד, 8, שכיוון שהוא מוכר את החמץ שבביתו, הרי זה כמו שהגוי נכנס לתוך ביתו).

על פי כללי ההלכה, כיוון שאנו מבטלים את כל החמץ שברשותנו - ממילא חובת הבדיקה מדברי חכמים, ובספק בדברי חכמים הלכה כמיקל, ולכן רשאי אדם להיפטר מחובת הבדיקה על ידי מכירת כל הבית.

אולם כדי לצאת ידי כל הדעות, וגם כדי לזכות במצוות הבדיקה, יותר טוב שהמתכננים לצאת מביתם לכל הפסח ימכרו את החמץ שבכל הבית חוץ מחדר אחד, ובחדר זה יקיימו מצוות בדיקת חמץ.

טוב להישאר בבית בליל י"ד כדי לזכות בבדיקה בברכה
הנוסעים מביתם לכל החג, מוטב שייצאו מביתם ביום י"ד, וכך יוכלו לקיים בליל י"ד את בדיקת החמץ בברכה. אבל אם ייצאו מביתם לפני ליל י"ד, יבדקו את החמץ בלילה שלפני צאתם, ולא יברכו על הבדיקה, מפני שאין מברכים על בדיקה שלפני ליל י"ד.

ואל יהיה הפסד המצווה והברכה קל בעינינו, שכן למדנו שהחוטף מצווה וברכה מחברו, חייב לשלם לו עשרה זהובים. וכך מסופר בתלמוד (ב"ק צא, ב) על אחד ששחט עוף והתכוון לקיים את מצוות כיסוי הדם, ופתאום בא חברו וקדמו וכיסה את הדם. וחייב רבן גמליאל את חוטף המצווה לשלם עשרה זהובים. ושווי עשרה זהובים הוא בערך כאלפיים ש"ח.

וכן למדנו במסכת חולין (פז, א) ששווי ברכת המזון, לברך את ארבעת הברכות בציבור, הוא ארבעים זהובים. אמנם למעשה אין אפשרות להוציא ממון זה ממי שחוטף מצווה או ברכה מחברו, אולם אפשר ללמוד מכאן עד כמה גדול ערכה של מצווה וברכה.

מעשה בעני שחטף את מצוות בדיקת חמץ מחברו העשיר

החיד"א בספרו ברכי יוסף (תלד, ה) מספר כי הועלתה שאלה משני אנשים, אחד עשיר ולו חמישה עשר חדרים, והשני עני ולו חדר אחד. ושניהם התחילו לבדוק חמץ ביחד, אלא שהעני סיים כמובן לבדוק את חדרו במהירות, וכשראה שחבירו העשיר עדיין מתעכב בבדיקת חדרו הגדול, הלך ובדק כמה חדרים מחדריו של העשיר, כדי להוסיף ולזכות במצוות בדיקת חמץ וכדי לסייע לעשיר. כשבא העשיר לבדוק את החדרים הללו, סיפר לו העני בשמחה, כי כבר בדקם. והעשיר קצף וכעס על העני, שהיאך חטף ממנו את המצווה, ומי נתן לו רשות לבדוק חמץ במקומו, ורצה לתובעו לדין על כך.

אלא שבזה לא הסתיים הסיפור, מפני שלמחרת נקרא העשיר לבוא אל השר, ונתעכב בענייניו ושכח לבטל את חמצו בזמן. ושוב, כאשר העני ראה שחבירו העשיר מתעכב לחזור לביתו, קפץ וביטל את החמץ עבור העשיר לפני סוף הזמן. עתה כבר שכח העשיר את תביעתו כנגד העני, ורצה לשאול האם הביטול של העני הועיל בעבורו להצילו מאיסור חמץ. והשיב החיד"א, שהואיל והעשיר לא מינה אותו לבטל עבורו אינו יכול לבטל בשבילו, ובמיוחד שגילה את דעתו אחר בדיקת החמץ שאין הוא מעוניין שחבירו יחטוף לו מצוות ויקיימן במקומו.

השוכר חדר בבית מלון
השוכר חדר במלון בפסח, כיוון שהתחייב בתשלום, והחדר הועמד לרשותו ונתנו לו מפתח לפותחו ולנועלו, ורק בהסכמתו מותר לזרים או לעובדי המלון להיכנס לחדרו - דינו כשוכר בית. ולכן מצווה עליו לבדוק את חדרו בליל י"ד בניסן בברכה, ואחר הבדיקה יבטל את כל החמץ שאולי נשאר ברשותו ולא הצליח למוצאו בבדיקה.

ואם הגיע למלון באמצע הפסח, ישאל אם בדקו את החדרים מחמץ. ואם רק ניקו אותם בלא לבודקם מחמץ, יבדוק בעצמו בברכה.

חולה המאושפז בבית חולים
יבדוק הוא או שליח מטעמו בליל י"ד את חדרו וארונו, אבל לא יברך על הבדיקה, משום שהחדר אינו עומד לרשותו, ובכל עת יכולים להזיזו לחדר אחר או להכניס לשם חולים נוספים.

המתגוררים בפנימיות
בחורים או בחורות המתגוררים בפנימיות, אם הם או הוריהם משלמים עבור כך - דינם כשוכרים, ואם יישאר בחדרם חמץ בשיעור כזית יעברו עליו בבל יראה ובל ימצא, ולכן חובה עליהם לבדוק את חדריהם לפני הפסח. אם הם נשארים שם עד יום י"ד, יבדקו בליל י"ד בברכה. ואם הם יוצאים מהפנימיה מספר ימים קודם לפסח, יבדקו בלילה האחרון לפני צאתם בלא ברכה (פניני הלכה פסח ד, יג).

--------------------------
פורסם גם במדור "רביבים" בעיתון "בשבע".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il