בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • פסחים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

מסכת פסחים דף מ"א

undefined

הרב אורי בריליאנט

כ"ד אב התשע"ג
2 דק' קריאה 12 דק' האזנה

(מא. 9+ עד מב. רבע עליון)

חלק א - צורת הכנת הפסח

שמות פרק יב, ח-ט -
וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ:
אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ:

א. מניין שאסור בישול גם בשאר משקים? (כדין המשנה)

מקור

ת"ק – קל וחומר ממים

(שמים לא מפיג טעם מהבשר ומשקים כן).

רבי - וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל – מכל מקום.

מאי בינייהו – צלי בקדירה ללא מים (מבושל בנוזלים שלו)

מותר – כי לא מפיג טעם

אסור – "מכל מקום".

 

מה לומד מ"וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל"?

שאם צלה ואחר כך בישל חייב.

1. רב כהנא - דווקא לרי"ס שאם אפה מצה ואז בישלה לא יוצאים (יש משמעות לבישול אחרי האפייה).

2. עולא – גם לר"מ ששם חולק, כאן חייב כי נלמד מ"וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל".

 

 

(מא. שליש תחתון)

ב. שרוף, חי, מבושל בחמי טבריא

מצד אחד – אין בהם את הלאו המפורש ("נא ובשל מבושל אמרתי לך"),

מצד שני בברייתא לגבי חי, וברב חסדא לגבי חמי טבריא – לומדים שאסור מ"כי אם צלי אש".

 

מלקות –

על נא ומבושל לוקים,

על הלאו שבכללות –

            רבא – גם לוקה.

            אביי – 1. בפנ"ע כן, אך לא בנוסף ללאו רגיל.

2. לא לוקים כלל.

            לכן:      

 

רבא

אביי

נא (לאו מפורש)

2 (לאו + לאו שבכללות)

1 (לאו)

מבושל (לאו מפורש)

2

1

נא + מבושל

3 (2 לאו + לאו שבכללות)

2 (2 לאו)

חי (לאו שבכללות)

1

או – 1

או – 0

 

 

(מא: רבע עליון)

חלק ב - אכילת בשר פסח בערב פסח

(מא: 8-)

א. אכל צלי מבעוד יום -

אסור - "ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש".

האם לוקים?

            זה לאו הבא מכלל עשה, ולכן בפשטות לא לוקים,

            אך בברייתא לוקים, כר"י כשכתוב "לאמר" לוקים.

למרות שאסור, בברייתא למעלה – לא פסל עצמו מבני חבורה.

 

(מא: רבע עליון)

ב. אכל נא מבעוד יום

ברייתא א – פטור.

ברייתא ב – פטור.

הוה אמינא לומר שחייב על נא:

  1. 1.בלילה וביום: אם בלילה שחייב בצלי אסור בנא, ביום שאסור בצלי אינו דין שאסור בנא?
  2. 2.רק ביום: ביום היה איסור אכילה כללי – "ואכלו את הבשר בלילה הזה" (צלוי ונא), והאיסור הותר בלילה (צלוי), אולי נאמר שהותר גם נא, ושאיסור הנא מתייחס רק ליום?

ת"ל – "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ" – איסור נא הוא דווקא כשיש מצוות צלי (בלילה).

C. רבי בישלו מבעוד יום ואכל בלילה – לוקה (המשך ברייתא ב).

            מקור – "בשל מבושל".

(משינוי הלשון לומד שני דברים – 1. בכל משקים (צלי קידר, כדלעיל בחלק א). 2. בישל ביום ואכל בלילה).



שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il