ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

להחיש את הקץ בליל הסדר | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים חסידים מספרים Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ד

להחיש את הקץ בליל הסדר


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

חסידים מספרים כי בשנת תקע"ד (1814), כשנודעה בעולם מפלתו של נפוליאון ודבר הישלחו לאי אלבה, ראו יהודי פולין המצפים למשיח כי תוחלתם נכזבה. כל התקוות המזהירות על 'גוג ומגוג' וביאת המשיח עלו בתוהו, והייאוש התחיל לקנן בלבבות. כבר נלאו ישראל נשוא עול הגלות הקשה וכובד הגזירות, ואחרי המאורעות שזעזעו את כל מוסדי ארץ, נכספו למנוחה ולחירות.

את הזמן ההוא, מספרת האגדה, מצא החוזה מלובלין מוכשר להחיש בו את הקץ. הימים ימי אביב היו, לפני חג הפסח, והלא נאמר ש"בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידין להגאל". הוא לקח לעזרתו את 'היהודי הקדוש', את ר' אייזיק'ל מקאלוב ואת ר' מרדכי מטשרנוביל, שיכוונו גם הם את הכוונות הדרושות ויעזרו לו בהבאת המשיח.

בלילה הראשון של חג הפסח, בשעת עריכת הסדר, כשישבו הרבי ותלמידיו בייחודים והמתקת הדינין, אמר פתאום הרבי: "כל העניין נתקלקל. הרבנית שיינדיל עושה ל'יהודי' מעשים אשר לא ייעשו, מפרה את שמחת החג ומעכבת אותו מלעסוק בקירוב הגאולה; ר' אייזיק'ל מקאלוב מגיד את ההגדה בשפה המאדיארית; ובטשרנוביל אבד האפיקומן וטרודים לחפשו".

מלחמות עולמיות האיצו בדרך כלל אצל יהודים את הציפייה לבואו של משיח. המלחמה העולמית בין נפוליאון לבין הרוסים הפכה למוקד מרכזי ביותר בחייהם של היהודים, כי התנהלה במחוזות ישיבתם של יהודים רבים. ידועה היא המחלוקת שהייתה בין גדולי האדמו"רים של אותה תקופה לצדו של מי לפעול: אם לצדם של הרוסים או לצדם של הצרפתים.

וכך, כשם שיהודים מצאו את עצמם נלחמים זה בזה בצבאותיהם של הצרפתים והרוסים, כך מצאו את עצמם גדולי ישראל נלחמים זה בזה בעולמות העליונים, זה בתמיכתו הרוחנית בצאר וזה בתמיכתו הרוחנית בנפוליאון. כישלונו של נפוליאון בשדה הקרב הביאה לאכזבה אצל אלו שהאמינו כי אכן לפניהם מתחוללת המלחמה הגדולה של גוג ומגוג. ברגעי משבר אלו ניסה החוזה מלובלין לעסוק בצורה מעשית בקירוב הקץ.

הזמן שנבחר על-ידו לעשייה זו היה ליל הסדר. האמירה של חז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" מלמדת על מחזוריות מסוימת במעגל השנה, מחזוריות של זמן המסוגלים לגאולה. בימים אלו מתעורר כוחה של גאולה, וודאי בליל הסדר, שבו אנו מזכירים בפינו את הסיפור המלא של יציאת מצרים. החוזה מלובלין אינו פועל את הדבר לבדו, אלא לוקח לעזרתו עוד שלושה צדיקים שיפעלו יחד עמו. התוועדות הצדיקים הללו יכולה להביא לגאולה שלמה.

כל המהלך מתקלקל בשל שלשה אירועים שונים המתרחשים בבתיהם של שלושת הצדיקים האחרים. לאירועים אלו משמעות סמלית; בסיפורי החסידים ידועה העובדה שאשתו של היהודי הקדוש הייתה אישה קשה. להפרת שלום הבית בליל הסדר יש משמעות סמלית, על רקע העובדה שהגאולה מסומלת פעמים רבות כמפגש הדוד והרעיה. הפרת השלום מלמדת שככל הנראה עדיין נותרנו בגלות.

קריאת ההגדה על ידי ר' אייזק'ל מקאליב בשפה ההונגרית מזכירה לנו את דברי חז"ל על ישראל, שנגאלו ממצרים משום שלא שינו את שמם את לבושם ואת לשונם. שינוי הלשון מסמל את אחיזת הגלות גם ברבדים התרבותיים של הגולה. אמירת ההגדה האמורה לסמל את מהלך הגאולה, והשחזור של מהלך זה בשפה ההונגרית, היא סמל לעובדה שככל הנראה עדיין הגלות שולטת בעם ישראל, ועדיין לא הקיץ הקץ על צרותיהם.

גם לאפיקומן ישנה משמעות סמלית ביחס לגאולה. האפיקומן מסמל את סיום מצוות ליל הסדר, ובמקביל מבחינה רעיונית את סיום תהליך הגאולה. אבדן האפיקומן בטשרנוביל מלמד שכנראה עדיין לא הגענו לכלל גאולה סופית. כנראה עוד נצטרך להמתין עד לסופו של התהליך.

--------------------
פורסם במדור "חסידים מספרים" מתוך העיתון "בשבע".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il