ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יום העצמאות- חגגתי! בעבודת ה' התקדמתי? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים יום העצמאות חיוב ההודאה על נס Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ד' אייר, התשס"ד

יום העצמאות- חגגתי! בעבודת ה' התקדמתי?

תורה בכותרות



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל.

ב"ה מושרשת בנו חגיגת יום עצמאותנו, יום בו הוחל שלטון יהודי בארץ ישראל לאחר שנים רבות של גלות שהינה חילול ה' גדול. אך יש להבין מה ענין זכירת היום ההוא, ומה השפעתו עלינו כיום.
להתרפק על העבר זה נחמד, אך האם אין מעבר לכך?
בתחילה נביא בקצרה דעת חלק מגדולי תורה שפסקו שיום העצמאות הינו יום שיש לחגוג אותו.


הכוונה ללימוד המקורות

1. עיינו במקור 1,2. עיקר ענינינו איננו קביעת יום העצמאות כיום טוב, ולכן לא נרחיב בנושא זה, אלא נסתפק בדעות אלו בלבד.
יופי, אנחנו חוגגים את יום העצמאות, שמחים ומתרגשים כל שנה מחדש, זה טוב ויפה. אך מהי בעצם מטרת החגיגה, לשם מה אנו מציינים מאורעות מהעבר הן יום העצמאות והן שאר מועדות? זכרון העבר בלבד או יש גם השפעה על ההווה ועל העתיד?
2. עיינו במקור 3. אנו רואים שהחג אינו רק אירוע הסטורי שהיה, אלא יש לו השפעה עלינו כיום. בשעה שהתרחש המאורע שבגינו נקבע החג הופיע אור בעולם, וכל שנה באותו תאריך חוזר ומופיע אור זה. הופעת האור פרושה שיש לתאריך זה מסוגלות להתעלות מסוימת, להשגת מעלה מיוחדת, כדברי חז"ל שחודש אדר הוא זמן טוב לסגירת ענינים עם גויים.
3. עיינו במקור 4. ההארה המיוחדת אינה מאירה מעצמה בעולם, צריך להיות מודעים לחסדי ה', להודות עליהם ואז הם מאירים בעולם ומשפיעים עלינו. בנוגע אלינו, אין אנו יכולים לומר ממה נפשך אם אמור להופיע אור הוא יופיע אלא ככל שנהיה מודעים לגודל היום ולעינינו ונודה לה' על כך, ולא נהיה כפויי טובה, רק כך נזכה לאותה הארה.
4. מהי הנקודה המיוחדת של יום העצמאות?
5. עיינו שוב במקור 1,2. במקורות אלו מובאים שני תכנים שהם ענינו של יום:
א. הישועה הגדולה שזכינו לה ונצלנו ממות לחיים.
ב. החירות שזכינו לה בכך שיש לנו שלטון עצמאי.
על פי דעות אלו ההארה שאנו זוכים לה ביום גדול זה היא הארה של תשועה ושל חירות.
6. עיינו במקור 5. הרב צבי יהודה מאיר לנו נקודה חדשה. נכון, היו לנו ב"ה הרבה ניסים ונפלאות שאפשר לגמור עליהם את ההלל, אבל בעיצומו של יום, בדיוק בה' באייר היתה הופעה מיוחדת. מנהיגי הישוב גילו גבורה גדולה ומיוחדת. ידועה ההתלבטות הגדולה האם להכריז על הקמת המדינה או להמנע מכך מחשש שכל מדינות ערב ילחמו נגדנו, ואיך אנו הקטנים והחלשים נוכל לעמוד נגדם. והנה למרות החששות הופיעה במנהיגינו רוח של גבורה, של אומץ והחליטו על הכרזת והקמת המדינה. רוח גבורה זו אינה גבורה אנושית גרידא, אלא יש ליחסה לרוח המגיעה ממרום.
אם כן, לא רק אור של חירות וישועה זרח עלינו ביום גדול ונשגב זה, אלא בראשית הכל זרח
אור של גבורה.


לסיכום ראינו בקצרה דעת גדולי תורה בדבר הצורך לקבוע את יום העצמאות כיום טוב.
ענין יום טוב אינו נוסטלגיה גרידא אלא המשך השפעה וההארה מכח מה שהתרחש אז.
ככל שאדם יותר מודע לחסדי ה' ומודה עליהם, כך הם ממשיכים להשפיע עליו.
בה' באייר זכינו לישועה ולחירות, והם התגלגלו והופיעו על ידי הגבורה הנפלאה ששרתה על מנהיגינו.
יהי רצון שנזכה כבימים ההם כך בזמן הזה תשרה אותה גבורה, אותה נחישות ועוז על מנהיגי האומה בהווה ועל כל אחד ואחד מאתנו, וככל שנצפה לכך יותר כך נוכל לזכות לספוג את המרב.

מקורות:

1. הרב יהודה גרשוני.

...ובזה יצאתי במקצת ידי חובתי לברר השיטות בנוגע יום העצמאות, שאין ספק בדבר שאפשר לקבוע אותו חג, אדרבא מצוה גדולה לפרסם הנס הגדול בזמננו ולבשר על אתחלתא דגאולה ולהפיח אמונה בה' ובמשיחו שפעמי הגאולה כבר נשמעים מקרוב. יום העצמאות שלנו בארץ ישראל אין סרך לבל תוסיף כי יש כאן קל וחומר כמו לענין חנוכה, אם משעבוד לגאולה אמרו שירה ממות לחיים לא כל שכן?! וזה היה ממות לחיים ממש. ולפיכך ברור שעלינו לקבוע יום טוב ולומר הלל בחג העצמאות.


2. הרב משולם ראטה.

הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' באייר) שנקבע ע"י הממשלה וחברי הכנסת ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל.


3. שפת אמת לחנוכה.

(לגבי ברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה) בספר קדושת הלוי פרש "בזמן הזה"- ממש עתה, שיש בכל שנה הארה מהניסים שהיו אז.


4. שפת אמת לחנוכה.

עשאום יום טוב בהלל והודאה- פירוש על ידי שהכירו גודל הישועה מה' יתברך והללו והודו בכל לבבם על ידי זה המשיכו הארת הנס לעולם. וכן צריך להיות בכל אדם כשמרגיש איזה ישועה ושמתגלה הטוב בגודל חסד ה', כפי השבח וההודיה שנותן כך נשאר אצלו לדורות.


5. הרב צבי יהודה קוק.

אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי צבוריותנו, אשר נתכנסו ביום ה' אייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי יש מדינת ישראל...הוא הנהו יסודם ושורשם של כל הניסים והנפלאות אשר בהתגלותו זאת עלינו בהגיעו אותנו אל זמננו זה ואל קיומנו זה.

מבואר כי רוח הגבורה והדעת המתגלה באדם להתגבר על כוחות המשחיתים ומתנגדים לקיומו הוא נס המופיע ממרומים...
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il