ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הנחיות מעשיות לשימוש בפרגולה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים סוכות הסוכה והלכותיה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשע"ד

הנחיות מעשיות לשימוש בפרגולה


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

א. פרגולה העשויה מקורות רופפים: אם רוב הקורות של הפרגולה אינן מחוברות במסמרים או ברגים, צילתה מרובה מחמתה ואינן עומדים בצפיפות גדולה עד שאין גשם יכול לירד בתוכה – הרי זו סוכה כשרה לכתחילה, וראוי לחדש בה דבר כדין 'סוכה ישנה', על ידי הנחת סכך כשר בשיעור טפח על טפח, או אפילו כל שהוא על פני כל אורכה או רוחבה.

ב. פרגולה שקורותיה מחוברים: אם רוב קורות הפרגולה מחוברים במסמרים או ברגים:
1) אם חמתה מרובה מצילתה – היינו שיש בין קורה לקורה של הפרגולה יותר מרוחב קורה, שאז חמתה של הפרגולה עצמה מרובה מצילתה:
א) אם יניח בין הקורות סכך כשר בכמות שצילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך עצמו גם ללא הקורות של הפרגולה – הסוכה כשרה לכתחילה.
ב) אפילו אם אין מספיק סכך כשר ליצור צילתה מרובה מחמתה ללא קורות הפרגולה – אם יניח סכך כשר על גבי הקורות הרי שהם בטלים לסכך הכשר – והסוכה כשרה לכתחילה.
2) אם צלתה מרובה מחמתה – היינו פרגולה שצלתה מרובה מחמתה מחמת הקורות עצמן, ורוצה להשתמש בה כסוכה: ניתן לסמוך על פוסקים רבים שהכשירו זאת, עם חידוש מועט כנ"ל.

בכל אופן, יש לוודא שהדפנות ייעשו קודם לסכך. אין צורך בדפנות שלמות אלא מספיק דפנות ברוחב טפח סמוך לסכך לאורך כל הסוכה שיהיו שם קודם הנחת הסכך. לדוגמא, אם המסגרת של הפרגולה עשויה מקורות הרחבות יותר מטפח, הרי שיש רוחב טפח סמוך לסכך עוד קודם עשיית הסכך, וקוים התנאי שהדפנות ייעשו קודם לסכך. אך אם אין אפילו את זה והסכך נעשה קודם לדפנות – צריך לנענע את הסכך לאחר עשיית הדפנות – להגביהו ולהניחו מחדש. אם לא עשה כן, יש הפוסלים אף בדיעבד ויש המכשירים.
למעונינים בהעמקה ועיון להלן תשובה מתוך שו"ת "במראה הבזק" ח"ה תשובה נט.


חיפה, ישראל Haifa, Israel
אלול תש"ס

סיכוך על גבי פרגולה

שאלה
במרפסת ביתנו שאינה מקורה פרגולה העשויה לנוי וצל. האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולה כדי לסכך על גביה ולהפוך אותה לסוכתנו בחג?

תשובה
א. בשימוש בגג הפרגולה כסכך לסוכה ישנן כמה בעיות:
1. אם קורות הפרגולה קבועות במסמרים, הן פסולות לסכך משום שנעשה כ"דירת קבע"1. ויש מכשירים כדלקמן אות ד.
2. אפילו אם אינן מחוברות במסמרים, אם הן רחבות ד' טפחים, הריהן פסולות משום גזירת תקרה2 3.

ב. כאשר קורות הפרגולה קבועות יש להניח סכך כשר בין קורותיה4, וצריך להקפיד שיהיה מספיק סכך כשר, שאפילו אם יינטלו קורות גג הפרגולה - יהיה בסכך הכשר עצמו משום "צילתה מרובה מחמתה". ועוד יש להקפיד שלא יהיה בקורות עצמן משום "צילתה מרובה מחמתה", אלא דוקא "חמתה מרובה"5. ואם הסכך הכשר שוה לקורות, צריך להוסיף מעט מן הכשר, שיונח על-גבי הקורות6.

ג. כאשר הקורות מחוברות במסמרים, נחלקו הדעות אם מותר לאכול ולישון תחתיהן או לאו (כדין סכך פסול)7. ואם הקורות רחבות מד' טפחים לאורך כל הסוכה, הן פוסלות את הסוכה לגמרי8, אך אין זה מצוי בפרגולה בזמננו9.

ד. יש המכשירים סכך הקבוע במסמרים10, אך גם לדעתם מצוה מן המובחר לחדש בסוכה דבר11 - על-ידי הנחת סכך כשר טפח על טפח, או אפילו כלשהו על פני כל אורכה או רוחבה. וגם אם עשה את הפרגולה לשם סוכה, יצטרך בשנה הבאה לחדש בה דבר12.

ה. ישנה בעיה נוספת בחלק מן הפרגולות והיא שהסכך קודם לדפנות13. אמנם אין צורך בדפנות שלמות אלא מספיק טפח רוחב לאורך כל הסוכה סמוך לסכך שיהיה שם קודם הנחת הסכך14. ואם אין אפילו זה בפרגולה - צריך לפקפק הסכך לאחר עשיית הדפנות - להגביהו ולהניחו מחדש.

_______________________________________________________

1 "מגן אברהם" (סי' תרכז ס"ק ב) בשם האגודה ע"פ תוד"ה "כי עביד" (סוכה ב ע"א), וכן כתב "ערוך השולחן" (סי' תרכט סע' לב), וכן כתב "שער הציון" (סי' תרלג ס"ק ו) בשם התוס' הנ"ל והר"ן על אתר. וזה פסול מן התורה, משום שהסכך צריך להיות עראי ולא קבוע. ופסול זה הוא גם אם הקורות יכולות לעמוד ברוח מצויה גם בלי המסמרים, עיין "פסקי תשובות" (סי' תרכט אות יא והערה 62).
מצד מעמיד בדבר המקבל טומאה - עיין במאמרו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ בתחומין (כרך יט עמ' 373 –377), שסיכם (בעמ' 374) שלושה יסודות המפריכים בעיה זו בפרגולה.
2 שו"ע או"ח (סי' תרכט סע' יח) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מה), שדומין לתקרת הבית, וחיישינן שמא ישב תחת תקרת הבית שבו הוא דר כל ימות השנה.
3 בענין סיכוך בפלפונים פחות מארבעה טפחים עיין שו"ע או"ח (סי' תרכט סוף סע' יח) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מט-נ) שמחמיר מצד גזירה שמא יסכך בהם באופן צפוף שלא יוכל גשם לירד שם. וכן מדין גזירת תקרה, היות ונהוג לעשות תקרות גם בנסרים פחות מד' טפחים. וב"ערוך השלחן" (שם סע' לב) שמשמע שגם דעתו להחמיר אבל עיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ד או"ח סי' מט) שהאריך להתיר וכן הביא ב"ישכיל עבדי" (ח"ו סי' כ) וב"ציץ אליעזר" (ח' ט"ו סי' לה) שהקלו מצד שלא מחדשים גזירה לאחר חתימת התלמוד ואין נהוג בזמנינו לבנות תקרות מנסרים. עיין סיכום הדברים ב"פסקי תשובות" (סי' תרכט סע' טו).
4 כאשר סכך כשר מפריד בין הקורות, לא אמרינן לבוד לצרפן אפילו אם הן מונחות בפחות מג' טפחים זו לצד זו, "משנה ברורה" (שם), ו"שער הציון" (ס"ק כד).
5 שו"ע או"ח (סי' תרכו סע' א, בסוף הסעיף), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק י). אך עיין בשו"ת "אהלה של תורה" (ח"ב סי' פה), שם הרב יעקב אריאל מתעמק בשורשי הדברים ובכח דהיתרא גדול מסיק, שלכתחילה יש לבנות פרגולות שחמתן מרובה מצילתן, אך פרגולה הקיימת ועומדת ואין מקום אחר לעשות סוכה - מותר להשתמש בה אפילו אם צילתה מרובה מחמתה וגגה הוא הסכך.
6 "משנה ברורה" (שם ס"ק ט) עפ"י שו"ע (או"ח סי' תרלא סע' ח).
7 פסק מרן בשו"ע (סי' תרלב סע' א) שאם הסכך הפסול הוא פחות מד' טפחים - ישנים תחתיו, ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ג) כתב שלכתחילה יש להחמיר. ויש להוסיף, שאפילו לאוסרים לישון תחת הסכך הפסול, אם סכך כשר מונח על גביו, אזי ניתן לצרף פסקו של הרמ"א (בסי' תרכו סע' א), שאם הניח סכך כשר על סכך פסול, מקרי עירוב וכשר, דהיינו שהסכך הפסול מתבטל לכשר, וממילא מותר לישון תחת הפסול.
וב"משנה ברורה" (שם ס"ק ט) הוסיף שהיינו רק אם הסכך הכשר מרובה על הפסול. ואמנם ב"ביאור הלכה" (שם ד"ה מקרי ערוב וכשר) כתב שיש ראשונים החולקים על דינו זה של הרמ"א בשם המרדכי, אך בנידון דנן שהסכך הפסול הוא פחות מד' על ד', שאז רק לכתחילה אין לישון תחתיו - ניתן לצרף קולא זו להתיר לכתחילה.
8 שו"ע או"ח (סי' תרלב סע' א) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ב).
9 ישנה בעיה נוספת המצויה בסיכוך בפלפונים (או פרגולה) - אויר המהלך על פני כל אורך הסוכה. הרמ"א (סי' תרלב סע' ב) פסק שאם אויר מהלך על פני כל אורך הסוכה, אפילו אין בו כדי לעמוד או לשכב ראשו ורובו - אין ישנים תחתיו (אפי' ברוחב כל שהוא). אלא שכמה פוסקים דחו פסק זה ופסקו שרק אם ראשו או רובו תחת האויר - אין לישון או לישב תחתיו: שו"ת שלמת חיים (סי' רמג - רמה); "חזון איש" (סי' קמד סק"ה); שו"ת "יביע אומר" (ח"ד ח' או"ח סוס"י מט); "מועדים וזמנים" (ח"ו סי' עא). אך כתבו שלכתחילה יש להניח סכך גם לרוחב הסוכה כדי לצאת ידי חשש זה.
10 "מחצית השקל" (סי' תרמ ס"ק ט) ע"פ שו"ת בעלי התוס' (סי' טו), הובא גם בהגהות מיימוניות (סוכה ה, ט) שרק סכך שמציל מן הגשמים נחשב סכך קבע פסול, אך אם אינו מציל מן הגשמים , אפילו הוא קבוע במסמרים, אינו בית וכשר. וכן משמע ב"אבני נזר" (או"ח סי' תעב) וב"ציץ אליעזר" (חט"ו, סי' כח). ועיין ב"תחומין" (כרך יט עמ' 373-377) מאמר של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ שמסיק כשיטה זו.
11 תוד"ה "סוכה ישנה" (סוכה ט ע"א) ע"פ הירושלמי שצריך לחדש בה דבר, ואע"פ שהבנת ה"בית יוסף" והטור שהוא לעיכובא, כתב ה"משנה ברורה" (סי' תרלו ס"ק ד) שדעת רוב הראשונים שהוא רק לכתחילה. ועיין ב"תחומין" (כרך כא עמ' 41-51) מאמר של הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו בנידון.
12 "משנה ברורה" (סי' תרלו ס"ק ז) ע"פ ה"חיי אדם".
13 הגהות מיימוניות הל' סוכה (פ"ה ה"ט אות מ), דבשעת עשייתן לא הוי אוהל ופסול משום "תעשה ולא מן העשוי". הובא ברמ"א או"ח (סי' תרלה סוף סע' א). לפי הב"ח וה"שערי תשובה" ס"ק ג' זה פסול רק לכתחילה ואילו לפי ה"לבוש" והט"ז וה"אליהו רבא" זה פסול אפילו בדיעבד.
14 הרמ"א (שם) עפ"י הגהות מיימוניות (שם), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק יא).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il