ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התורה ושמחת ירושלים | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים יום ירושלים עניינו של יום Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (14 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (14 ד')

יום ירושלים, התשס"ג

התורה ושמחת ירושלים

דברים שנאמרו ביום ירושלים התשס"ג בישיבת מרכז הרב



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה

עוצמת השמחה שבשחרור ירושלים
"ירושלים - העיר שחוברה לה יחדיו" 1 . הרבה משמעויות לדברים, ובימינו זכינו ראינו עוד חיבור, "העיר שחוברה לה יחדיו" פשוטו כמשמעו. על העיר הזאת אמרו רבותינו ש"ירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה" 2 , אליה פקוחות עיני כל העולם, אליה נכספנו כל שנות הגלות, ואנחנו זכינו בחסדי ה' עלינו לראות עין בעין בשוב ה' ציון 3 . בפרט אנחנו, ילידי חוץ לארץ, כאשר היינו רואים את ציורי ירושלים בספרים הישנים של אבותינו עם הציורים לא האמנו שנוכל למשש בידים את אבני הכותל, שיתקיים בנו "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" 4 . היינו כלאחר יאוש, אבל זה היה כיאוש שלא מדעת, כי הגלות מעבירה את האדם על דעתו.

מהות הגלות - שבי ניצוצות הקדושה
על הפסוק "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" אמרו חז"ל שנשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין הכסא שלם עד שלא ימחה שמו של עמלק 5 . מה פשר הדברים? מדוע קיומו של עמלק אינו מאפשר לשם ה' להיות שלם?

נראה שהסבר דברי חז"ל מיוסד על כך, שהקיום של כוחות הטומאה אינו מצד עצמו. "ואתה מחיה את כולם" 6 , "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע" 7 . אולם, בעוד שהאור מתקיים בצורה ישרה מאור ה', הרי שהחושך מתקיים בדרך שלילית, כשאנחנו חוטאים יורדים ניצוצות של קדושה ונשבים ברשות כוחות הטומאה, וכך הם מתקיימים 8 . על דרך זו יש מסבירים מדוע בפורים צריכים להתבסם עד כדי ש"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" 9 , עד כדי שאומרים "ברוך המן" - כששואבים את אותה הברכה הקיימת בתוכו של המן, כבר לא יהיה המן. אם עמלק קיים אז בודאי יש כוחות של קדושה בתוכו, כוחות אלו לקוחים מכסא ה', ולכן בהכרח שם ה' אינו שלם.

הגאולה - על ידי בניין ירושלים וחיזוק התורה
הכסא יכול להיות שלם רק על ידי ירושלים. "כי בחר ה' בציון איוה למושב לו" 10 , המילה 'איוה' כוללת את האל"ף של 'כסא' ואת אותיות וא"ו וה"א החסרות בשם ה'.

על הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה" 11 כותב אור החיים הקדוש שהשלמות העתידה אינה חייבת לבוא על ידי מלחמות, אם זוכים ומלאים בתורה אז הכיבוס והניקיון האחרון שאנחנו צריכים יהיו על ידי יינה של תורה. אור החיים כותב שרק התורה יכולה למנוע שפיכות דמים מישראל, לקרב את הישועה ברחמים גדולים "בשובה ובנחת תוושעון" 12 . וזאת משום שהתורה משלימה ומתקנת את הכל "תלמוד תורה כנגד כולם". ואם לא זוכים, חס ושלום, אז "מלחמה לה' בעמלק". משלימים במלחמה הזו את מה מה שלא השלימו על ידי התורה.

מי שראה את ההתרגשות וההתלהבות בזמן שחרור הכותל ראה מה שמחת ירושלים, לא יכל שלא לחוש את הפסוק "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה" 13 . כשאנחנו שמחים בבניין ירושלים, אנחנו צריכים גם להתפלל עליה, שלא תיפול חס ושלום, וזאת על ידי התורה שמקיימת ומחזקת אותנו "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". אחרי אלפי שנות גלות בהן ניסו אומות העולם להשמיד ולאבד את עם ישראל בכל כך הרבה דרכים מגוונות, אבל המטרה היתה אחת "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" 14 , חס ושלום. עד שבא נבוכדנאצר ופיזר את עם ישראל 'פזר גדול' שלא היה כדוגמתו בעולם, עד כדי כך שאין פינה ומקום שלא נמצא בה קומץ יהודים, והמטרה היתה פשוטה - כמה זמן אפשר להחזיק מעמד, כשכל כך מפוזרים? על כך כותב ר' יעקב עמדין "חיי ראשי כשאני מתפלל לקיום האומה למרות תלאותיה ורדיפותיה והגזירות שגזרו עליה, אין שום נס שיכול לעמוד כנגד זה, אפילו קריעת ים סוף". דבריו נכתבו לפני כשלש מאות שנה, ומה נאמר אנחנו שזוכים לראות פלאות גדולות יותר מאלו שהיו אז. כאשר החיד"א היה בירושלים היא היתה ריקה ושוממה, והוא כותב שהתורה יצאה מארץ ישראל וגלתה לבבל וגלתה לספרד ומספרד לאשכנז, ולבסוף תחזור התורה לארץ ישראל. מי מלל ומי פילל שאכן כך יהיה, אנחנו רואים היום עין בעין שמרכזי התורה נמצאים בארץ, ולא פלא שהמלחמה על קיומה של התורה בזמננו היא הגדולה ביותר, כי היא הדבר הגדול ביותר, המקודש ביותר והנצרך ביותר בעת הזאת.

הודאה לה' על ידי קירוב ישראל לאביהם שבשמים

אנו מודים לחסדי ה' בדרכנו, בקירוב, בהרבה אהבה, עוד נביא את נועם התורה לכל מקום בעולם בעזרת ה'. יכירו וידעו שאין לנו קיום אלא התורה הזו "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" 15 , ורבים אכן שבים לצור מחצבתם יום יום, השבח לאל.

ברכת אמת ויציב כתיאור הגאולה
על הפסוק "וישב יעקב" אומרים חז"ל 16 :
בקש יעקב לישב בשלוה עד שקפץ עליו רוגזו של יוסף.

במקום נוסף כותבים חז"ל ש'ביקש יעקב':
ביקש יעקב לגלות את הקץ.

אני חושב שבשני המקומות מדובר על אותה בקשה. יעקב היה מבקש לגלות את הקץ, לקרב את גאולתם של ישראל, כמו שנאמר בפרשת בחוקותי "וזכרתי את בריתי יעקב". בקשתו של יעקב 'לישב בשלוה' היא בקשה לישב בשם בוא"ו ה"א, ליישב את שם ה' ולהשלים אותו וכך לקרב את הקץ. ואז "קפץ עליו רוגזו של יוסף", אמר לו הקב"ה שאי אפשר לקרב את בית דוד לפני משיח בן יוסף, ומשיח בן יוסף יבוא בדרך של רוגז ומלחמות. על כן אנחנו מכוונים יום יום בתפילה שמשיח בן יוסף לא יהרג על ידי ארמילוס רשיעא.

חשבתי שגם ברכת "אמת ויציב" שאנו אומרים בתפילה עוסקת בכך. אנו אומרים חמישה עשר בתים (אמת ויציב ונכון וקיים...) ולא בכדי הוא. הרמ"א כותב שנוהגים בכתיבת ספר תורה לכתוב בראשי העמודים אות וא"ו 17 , וכותב החיד"א שיש סוד בדבר. כך גם חמש פעמים כתוב בתורה 'יעקוב' מלא וא"ו, וכנגדם חמש פעמים 'אליה' חסר ו'. "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא" 18 , וזאת "לפני בוא יום ה' הגדול הנורא", אחרי בוא יום ה' תתמלא הוא"ו. למה דוקא וא"ו? כי חסר בפדות שלנו, ביציאת מצרים כתוב "ושמתי פדת". את חמשת הואוי"ם שחסרו לאליהו לקח יעקב. אולי אלו הם גם חמשת הואוי"ם שחסרים בספר התורה, וכנגד חמישה עשר ואוי"ם אלו אנו אומרים ב"ואמת ויציב" 15 ואוי"ם. מיד אחר כך "אמת אלהי עולם מלכנו, צור יעקב מגן ישענו". למה מזכירים דוקא את יעקב, ולא אברהם ויצחק? כי יעקב הוא זה שמטפל בעניין הישועה. "לדור ודור" - כנגד כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור, "הוא קיים" - ב"הוא" יש את האותיות אל"ף של הכסא וה"א וא"ו של שם ה'. אם "הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון" אז "ומלכותו ואמונתו לעד קיימת", אין מי שיכול להפסיק אותה.

אנחנו מתפללים לה' שהשמחה הזו לא תיפסק לעולם ועד, עד שיתגלה האור הגדול של משיח צדקנו ביום הגדול והנורא, שהוא הולך ואור עד נכון היום, בו יושלמו ה' והכסא אחד, במהרה בימינו אמן ואמן.


^ 1 תהלים קכב, ג.
^ 2 ראה מדרש תנחומא לתחילת פרשת פקודי, ומסכת בבא בתרא עה ע"ב.
^ 3 ישעיהו נב, ח.
^ 4 תהלים קב טו.
^ 5 שמות יז, טז ורש"י שם.
^ 6 נחמיה ט, ו.
^ 7 ישעיהו מה, ז.
^ 8 עיין למשל שם משמואל לפרשת תולדות סוף שנת תרע"ה, ופרי צדיק לפרשת דברים אות ב.
^ 9 מגילה ז ע"ב, ועיין ליקוטי שפת אמת למגילת אסתר, על הפסוק 'וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי'.
^ 10 תהלים קלב, יג.
^ 11 בראשית מט, יא.
^ 12 ישעיהו ל, טו.
^ 13 ישעיהו סו, י.
^ 14 תהלים פג, ה.
^ 15 אמונות ודעות, מאמר שלישי אות ז'.
^ 16 בראשית לז, א ורש"י שם.
^ 17 רמ"א, יורה דעה סימן רע"ג, ו.
^ 18 מלאכי ג, כג.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il