ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אוטוסטרדה מהעולם העליון

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית חיי שרה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ד

אוטוסטרדה מהעולם העליון


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

'שקט. דממת מוות. דממה של בית קברות'.
פתגם ידוע ומקובל, כשרוצים לציין מקום שקט. מקום, שבעיננו הוא נטול חיים.
אך יש בית קברות אחד, שמתואר בחז"ל כמקום תוסס ומלא חיים. מערת המכפלה.
וכך מסופר (בבא בתרא נח.) – רבי בנאה היה מסמן את מערות הקבורה של הצדיקים, כדי שאנשים יזהרו ולא יטמאו שם טהרות. כשהגיע למערת המכפלה, פגש את אליעזר עבד אברהם שומר על הפתח... ביקש רבי בנאה מאליעזר שיגיד לאברהם אבינו שהוא נמצא בפתח, הרשה אברהם לרבי בנאה להיכנס... ורבי בנאה מדד את המערה החיצונה בה קבור אברהם, אך למערה הפנימית שבה קבור אדם הראשון יצאה בת קול ומנעה ממנו להיכנס, באומרה – "נסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל". ולגבי הצורך במדידת המערה הפנימית, הרי "כמידת החיצונה כך מידת הפנימית"...
ועוד מסופר (בבא מציעא פה:), שאליהו הנביא היה מצוי בישיבה של רבי יהודה הנשיא. באחד מראשי החודשים איחר אליהו. שאל אותו רבי יהודה הנשיא – למה איחרת? ענה לו – אני מעמיד את האבות הקדושים לתפילה. עד שהעמדתי את אברהם, ונטלתי את ידיו, והתפלל, והשכבתי אותו, וכן ליצחק, וכן ליעקב – איחרתי.
(יש מקורות נוספים על האבות הקדושים ומשה רבינו שמתפללים, כמו בפתיחתא דאיכה העוסקת בדבריהם בעקבות חורבן המקדש, אך המיוחד במקורות הנ"ל שהם לא עוסקים רק בבחינה הרוחנית של האבות, אלא ממש מחיים אותם כאן בארץ).
וודאי הסיפורים הללו רומזים לעניינים עמוקים, ובכל זאת – הם גם מותירים בנו את הרושם שמערת מכפלה היא מערה חיים. אנו יודעים גם שהמערה היא פתח גן עדן, דרכה עוברות כל הנשמות אל העולם העליון, והנה כאן בסיפורים שציינו – היא שער דו סטרי, הנשמות עולות דרך המערה מהעולם הזה לעולם הבא, אך האבות המצויים בעולם העליון גם ממשיכים לחיות איתנו כאן בעולם הזה.
דומה שבכך בא לידי ביטוי רעיון יסודי מאד המופיע בספרי פנימיות רבים על עומק משמעותו של העולם הבא, רעיון המשפיע על חיינו בעולם הזה.
עולם הבא הוא עולם הנשמות. הגוף נשאר כאן בעולם שלנו, אך הנשמה היא נצחית וממשיכה גם בעולם הבא. בעולם הבא, כשהנשמה מקלפת את הגוף, היא מגלה שהחיים האמיתיים ותענוגי החיים הם חיי הנשמות – החיים הרוחניים, הקשר לאלוקים. ממילא היא מתענגת על עצם הקשר עם אלוקים. זוהי המשמעות של – "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", עצם הקשר לשכינה, זהו התענוג הגדול ביותר. (וחלילה, להיפך, עצם הריחוק מאלוקים, זהו ה'גהינום' הגדול ביותר).
אולם, הנשמה לא חיה רק בעולם הבא, היא חיה כבר בעולם הזה. אמנם, פעמים רבות, כיוון שבעולם הזה יש גם גוף וגם נשמה, האדם מתבלבל וחושב שתענוגי החיים הם תענוגי הגוף. אולם, האמת היא שהאדם יכול לחיות את העולם הבא כאן בעולם הזה. מי שחי את נשמתו כאן בעולם שלנו, הרי הוא שמח בתענוגים הרוחניים, ו"רואה עולמו בחייו"
אנשים רבים חושבים, שכדי לזכות בעולם הבא עליהם לסבול בעולם הזה. אך האמת היא שאדם יכול לחיות את העולם הבא כאן בעולם שלנו, ולהתענג כאן על זיו השכינה. שני העולמות הם בעצם עולם אחד, העולם הבא (הנשמה) נמצא כאן בעולם הזה, רק שבעולם הזה – העולם הבא מכוסה בקליפה (הגוף), ומי שיקלפנה יראה את העולם הבא כאן בעולם שלנו.
ובחזרה לסיפור - מערת המכפלה נקראת כך על שם הכפילות. יש אומרים – מערה מעל מערה ויש אומרים- מערה לפנים ממערה. כמה כפילויות יש בה. ואולי, היא גם רומזת על כפל העולמות – העולם הזה והעולם הבא. אך באמת זו מערה אחת, רק שאחת פנימית מחברתה, אחת היא קומה שניה על גבי חברתה.
אדם הראשון חטא, ובעקבות החטא – התעלם מאיתנו עץ החיים ונגזר המוות. זהו הניתוק בין העולמות, שבעטיו אדם הראשון מצוי במערה הפנימית – עולם הבא, ואין רשות לאנשים מעולמנו להיכנס ולראותו. אולם, אברהם אבינו והאבות הקדושים חזרו וגילו את דבר ה' בעולמנו, וכך העולם הבא מתגלה בעולם הזה, והמערה החיצונית היא מערה מלאת חיים, חיים המתגלים לאנשים בעולמנו.
השבת שבת חברון. חברון מלשון 'חיבור', חיבור בין העולמות. הצדיקים הם שמחים ומאושרים בחייהם בעולם הזה, כי טוב להם בחיים הרוחניים והגוף רק משמשם ככלי לחיים אלו. ואנו, כל ישראל, צאצאי האבות הקדושים, בזכות גיבורי ימינו מתיישבי חברון - נגלה את דבר ה' בחיינו, ומכוחו נגיל ונשמח בחיי הנשמות המשמחים אותנו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il