ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

משמעות חג השבועות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים שבועות עניני החג Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ד

משמעות חג השבועות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

יום הקדוש והמלא הוד הוא חג השבועות שבו הנחילנו יתברך חמדה גנוזה, היא תורתנו הקדושה, אשר לא יערכנה זהב וזכוכית וכלי פז, והבדילנו מעמי תבל להיות לו לעם קדוש ונבחר עם סגולה.
והנה ידוע שחג השבועות קשור לחג הפסח בקשר לא ינתק על ידי ספירת העומר, להורות שחג הפסח הוא הפעולה, וחג השבועות הוא התכלית. כי כאשר נתבונן במהותם של שני החגים הללו, נמצא שחג הפסח הנו בחינת חירות הגוף, שבו הוציאנו יתברך מבית עבדים, וחג שבועות הנו בחינת חירות הנפש, שבו נתן לנו יתברך התורה המרסנת האדם לבל ימשך אחרי תאוות גשמיות ובהמיות, ודעות כוזבות ומסולפות, שרק על ידי לימוד התורה משתחרר האדם מהן, ונעשה חפשי ובן חורין אמיתי, וכדברי התנא באבות פרק ו' מ"ב, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ע"ש. כי מי שאינו עוסק בתורה והולך בשרירות לבו ללא רסן ומעצור, הנה הוא עבד נרצע לתאוותיו ולמחשבותיו הנלוזות מבלי יכולת להשתחרר מהן ולכובשן תחתיו.

האגדה מספרת, כי כאשר נפגש שמעון הצדיק ע"ה עם המלך אלכסנדרוס מוקדון, אמר לו בזה הלשון: "המושל עליך הוא עבדי, ועבדי מושל עליך". המלך שלא ירד לעומק דבריו וחשבם לדברי עזות, התרגז ובקש הסבר, שמעון הצדיק ע"ה הסביר לו, התאווה שהיא מושלת על המלך, ולכל אשר תחפוץ תטנו, אני מושל עליה, ולכל אשר אחפוץ אטנה. וזאת הכוונה באמרי המושל עליך הוא עבדי, וממילא עבדי מושל עליך (ראה הרב הגיוני ירוחם הגיון י"ח, "העבדות והחרות" דף נ"ט ע"א שהביא האגדה הנ"ל ע"ש בדברים מתוקים מדבש). דברי האגדה הנ"ל הנם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת בעמקותם למתעמק בהם.

וכן ידוע שעיקר כל פעולה, היא התכלית היוצאת ממנה שהיא המטרה הסופית, וכי הפעולה עצמה אינה אלא אמצעי להשיג אותה מטרה, לפי זה מבואר שעיקר התכלית של יציאת מצרים שהיא חירות הגוף, היא קבלת התורה בחג השבועות שהיא חירות הנפש, וכי יציאת מצרים רק אמצעי להשגת התכלית והמטרה הסופית, כי בלי האמצעי אי אפשר להגיע למטרה כמובן. הרעיון הזה כלול ג"כ באומרו יתברך: ויאמר כי אהיה עמך, וזה לך האות כי אנשי שלהתיך, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה (שמות ג' י"ב). והבן.

ומנהג מקובל בכל תפוצות ישראל ללמוד כל הלילה ברוב עם והדרת קדש, בשמחה והתלהבות, והתרוממות הנפש, ולומדים תנ"ך, מדרש, אגדה, תרי"ג מצוות (מנהג זה יסודתו בהררי קדש עפ"י הזוה"ק פרשת אמור דף צ"ז ע"א ד"ה רבי אבא ורבי חייא הוו אזלי באורחא ע"ש). וצריך משנה זהירות שלא לבזבז הזמן היקר הזה בשיחה בטילה, והיתול וקלות ראש ח"ו. כי שתים רעות עושה כלפי גופו שנשאר ער כל הלילה ללא כל תועלת, וכלפי נפשו שבמקום הלימוד, מבלה הזמן בדברים בטלים וליצנות רח"ל ומפריע גם לאחרים. ודעת לנבון, שלאיש כזה, יותר טוב לו ללכת לביתו לישון על משכבו והנאה לו והנאה לאחרים, כי עיקר הלימוד שיהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה. ואז ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם, יתב"ש לנצח נצחים.

-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050.
המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il