ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לעתים, גם מקום שני הוא יוקרתי | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר נשא Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ד

לעתים, גם מקום שני הוא יוקרתי


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

אחת השאלות שהטרידה את חז"ל בפרשתנו היא השאלה במה זכה יששכר הבן התשיעי של יעקב, הבן החמישי של לאה (בראשית ל' יז), להקריב שני, בקרבנות הנשיאים.
ננסה לענות על כך תוך כדי עיון בפסוקים:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה: וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: .... בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר: הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה:" (במדבר ז' יא-יח).

השינוי הבולט הוא במילים " הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ" במקום "וְקָרְבָּנוֹ". חז"ל דייקו מכך בכמה כיוונים.
א. "מה ת"ל לפי שבא ראובן ועירער אמר דיי שקדמני יהודה למסעות אקריב אני לתולדות, נזף בו משה ואמר לו מפי הקודש נאמר לי להקריב למסעות שנאמר הִקְרִב אין הקרב אלא שנאמ' לו מפי הקדש הקרב למסעות" (ספרי במדבר פיסקא נב). וכן מצינו ברש"י" לכך אמר הִקְרִב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב". לפי מדרש זה מדובר בהנחיה מפי הגבורה.

ב. "למה כתיב ביששכר הקרב לפי שהקריב שני למלך מפני ...שנתן עצה לשבטים שיביאו עגלות וכה"א ישיב ושמרון (דברי הימים א' ז' א) והלא שמו יוב ושמרון ולמה נקרא שמו ישיב שהשיב עצה לשבטים לעשות עגלות לפי כך נאמר בו הקרב כאלו הוא לבדו שהקריב ואינו טפלה לאחרים (כלומר שאינו נחשב כחלק מקבוצה)". אם כך יוזמתו של נתנאל בן צוער היא שזיכתה אותו להקריב שני. ומצינו מדרש נוסף שמוסיף כי יוזמה זו היא שזיכתה את השבט לדורות בתכונה המופיעה בדברי הימים. שם מכונה השבט "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א י"ב לג). וז"ל: "אבא חנין אומר משום רבי אליעזר לפי שזכה נתנאל בעצה זכה שניתן בינה בשבטו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" (ספרי שם)

ג. כלל מסור לנו מרבותינו "מי שבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו" המילה " הִקְרִב " כתובה בכתיב חסר, ומכאן ניתן ללמוד כי נתנאל בן צוער ובני שבטו הקטינו עצמם ולא דרשו לעצמם כבוד וגדולה ולכן זכו לכבוד הגדול של ההקרבה במקום השני.

ד. משמו של נשיא השבט למדו חז"ל כיוון נוסף וז"ל המדרש: "ליששכר נתנאל בן צוער. ולמה נקרא שמו נתנאל לפי שנתנו שבט יששכר לבם על התורה, שנתנה האל לישראל על יד משה, שנאמר ויתן אל משה וגו' (שמות ל"א יח), ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד (בראשית מ"ט טו), ואומר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים (דה"א י"ב לג). בן צוער. שקבלו עליהם צער וטורח כל ישראל, שהיו שואלים להם ומשיבים להם, כמו שנאמר וכל אחיהם על פיהם (שם שם). ולכך נקרא נתנאל בן צוער" (מדרש אגדה במדבר פרק א ד"ה [ח] ליששכר נתנאל). לפי זה קבלת עול התורה והנכונות לקבל אחריות הלכתית כמענה לפניות הציבור היא שזיכתה את נתנאל בן צוער ושבטו, בכבוד הגדול.

ה. מפסוק אחר בסוף ספרנו, לומדים חז"ל "וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים שנאמר לישוב משפחת הישובי (במדבר כו כד) ואין ישוב אלא בתי דינין שנאמר ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי (יחזקאל לג לא)" (ספרי שם). לפי זה עוד במצרים קיבל על עצמו שבט יששכר את האחריות להקים מערכת בתי דין ששירתו את הציבור ובזכות זו זכה לקדימה בקרבנות הנשיאים.

אם כך נוכל לסכם ולומר כי יוזמת התנדבות, קבלת אחריות בתחום הקמת בתי הדין והמענה לשאלות ההלכתיות יחד עם מידת הענווה היא שזיכתה את בני שבט יששכר בתואר היוקרתי "בני תורה" ובזכות הקדימה, בקרבנות הנשיאים.

מי ייתן ונזכה להיות תלמידיהם וללכת בדרכם. אם כך נוכל לסכם ולומר כי יוזמת התנדבות, קבלת אחריות בתחום הקמת בתי הדין והמענה לשאלות ההלכתיות יחד עם מידת הענווה היא שזיכתה את בני שבט יששכר בתואר היוקרתי "בני תורה" ובזכות הקדימה בקרבנות הנשיאים.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il