ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נסיעה לחוץ-לארץ לפסח | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח חול המועד Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ח' אייר ה'תשנ"ה

נסיעה לחוץ-לארץ לפסח


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' אברהם בן דוד

האם מותר לצאת לחוץ-לארץ לטיול על-פי ההלכה? רוב הדעות נוטות לאיסור, ולכל הדעות אין זו מידת חסידות. הגמרא במסכת קדושין מספרת (דף לא, ב): רב אסי שאל את רבי יוחנן: "מהו לצאת מארץ לחוצה-לארץ? אמר לו: אסור!" שאל עוד רב אסי: ולצאת "לקראת אמא, מהו? אמר לו: איני יודע!" כלומר אפילו לצאת על-מנת לקבל פני אמו ולחזור, גם את זה לא התיר רבי יוחנן במפורש.

ובמסכת גיטין (דף עו, ב): אמר רב ספרא: כשהיו נפרדים חכמים זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מהארץ לחוץ-לארץ. פירוש הדבר, בני חוץ-לארץ שבאו ללמוד בארץ-ישראל, ואחר-כך היו חוזרים לבתיהם בחוץ-לארץ, בני ארץ-ישראל ליוו אותם רק עד גבול ארץ-ישראל ולא יותר. ואף-על-פי שהמלווים ליוו על-מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל, לא רצו להיפרד מקדושת ארץ-ישראל אפילו לזמן קצר.

על-כן, התפלאתי לשמוע, שלקראת פסח נסעו משפחות דתיות לחוץ-לארץ. התברר להם שהמחיר של המלון שם לא יקר יותר מהמלון בארץ-ישראל, ועל-כן הם נסעו לרומניה לכל החג. הם קיימו שם סדר פסח, טיילו בחול-המועד, ולא הרגישו את האבסורד שבדבר. וכאשר נשאלו אותם אנשים, הכיצד? הם השיבו שהיה שם גם רב חשוב. ואני תמה, וגם מצטער. הרי התורה קבעה (שמות כ, יז): "שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך אל פני האדֹן ד'"; "שלֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכורך את פני האדֹן ד' אלקי ישראל" (שמות לד, כג); - בזמן שבית-המקדש היה קיים היתה מצוה לעלות לרגל להֵראות בבית-המקדש. עניינו של החג הוא להתקדש, להתעלות ולהתקרב אל ד'. והקִרבה אל ד' היא במקום קדוש.

אמנם עכשיו אין לנו בית-המקדש, אבל ארץ-ישראל מקודשת מכל הארצות גם בזמן-הזה. על-כן היה מתאים שלקראת החג יבואו יהודים מכל הארצות לחוג את החג כאן, בארץ, בירושלים, לספוג מקדושת ארץ-ישראל, שכל הדר בה דומה כמי שיש לו א-לוה (כתובות קי, ב). העוסק בתורה בארץ-ישראל מקבל פני השכינה. איך קורה שאנשים שומרי מצוות עוזבים את ארץ-ישראל ונוסעים לחוץ-לארץ להיות שם בחג הפסח? אם בימי חול אין זו מידת חסידות לעזוב את הארץ לטיול, ולדעת רוב דעות ההלכה יש בעזיבת הארץ אפילו איסור, על אחת כמה וכמה לנסוע לימי חג החרות ולהיות בטומאת ארץ העמים.

אין זה אלא פרי הגלות הארוכה שהרחיקה אותנו מהארץ, עד שאיבדנו את החוש הבריא הטבעי שלנו, ואין אנו יודעים להבחין בין המעלה של ארץ-ישראל לחסרון חוץ-לארץ. אין אנו מרגישים את הרוממות והחיוניות והאושר שאוירא-דארץ-ישראל ממלא את כל היושב בה בכל רגע ובכל שעה. אבל ב"ה, אנו בשלב של חזרה לארץ-ישראל, ובעז"ה נלך ונרפא, ונחזור לבריאות הרוחנית, לדעת להבחין בין קודש לחול, בין טמא לטהור, בין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il