ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חובת דיווח על אדם המסכן עצמו ואחרים | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי תורה בכותרות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

י"א סיוון, התשס"ד

חובת דיווח על אדם המסכן עצמו ואחרים

תורה בכותרות



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
עמרם בן סולטנה

בתאונת דרכים קשה שארעה השבוע התברר שלא היה רשיון נהיגה לנהגת. הרכב שבו נהגה היה של חברה, ולטענתו היא לקחה את הרכב ללא רשות. לשאלה מדוע לא דווח למשטרה על כך, השיב שלא רצה להפליל את חברתו. נתבונן במקורות כדי ללמוד האם יש מקום לטענה כזו.

הכוונה ללימוד המקורות.

1. איפה כתוב שאסור לנהוג ללא רשיון נהיגה? האם נכון לומר שהנוהג ללא רשיון עושה שלא כהלכה מבחינה הלכתית? עיינו במקור 1,2.
דינא דמלכותא פרושו שיש תוקף הלכתי לדין המלך. (קיימת מחלוקת אחרונים האם יש תוקף לדיני המלך כאשר דיניו נוגדים את חוקי התורה, אך אין מחלוקת זו רלוונטית לענינינו שהרי ודאי אין חוקי התנועה נוגדים את חוקי התורה).
הראשונים חולקים האם יש תוקף הלכתי לחוקי המלך גם כאשר חוקיו הם בין אדם לחבירו או רק כאשר יש הנאה למלך מכך. לדעת הר"ן שתמיד יש למלך תוקף הלכתי ודאי שיש תוקף הלכתי לחוקי התנועה, ויש לומר שגם לדעה הראשונה המובאת בר"ן יהיה תוקף הלכתי מפני שיש אינטרס למלך בחוקי תנועה שהרי כל פצוע עולה למדינה כסף רב בתשלומי ביטוח לאומי לנפגע, צורך בתקציב גדול יותר לבתי חולים.

2. עיינו במקור 3,4. על פי הר"ן אין אומרים דינא דמלכותא דינא במלך ישראל בארץ ישראל, אך השולחן ערוך פסק שבין במלך גוי בין במלך ישראל אומרים דינא דמלכותא דינא.
אם כן, אדם הנוסע בניגוד לחוק, לענינינו ללא רשיון נהיגה, עובר על ההלכה ואין לו צדוק לטעון שהוא יודע לנהוג יותר טוב מהרבה אחרים וכדומה.
בררנו בקצרה שהנוהג לא עושה כשורה , וכעת נראה מה מוטל על היודע מכך.

3. עיינו במקור 5. אדם הנוהג ללא שקבל את הסמכות לכך מסכן את הציבור, והיכול למנוע מצב זה מחויב לעשות זאת מדין לא תעמוד על דם רעך.

4. עיינו במקור 6. כאשר אדם יודע על דבר איסור יש לו החובה לדוח על כך גם אם הוא אדם חשוב. על פי דברי התוספות יוצא שכאשר ביצוע המעשה האסור מתאפשר בעקבות שתיקתו של היודע בדבר, נחשב זה שיודע כשותף פעיל במעשה!; אנו עוסקים במעשה שלא רק שהינו אסור אלא גם מסוכן וכידוע חמירא סכנתא מאיסורא.

5. עיינו במקור 7. לפעמים יש לאדם הרגשה לא נעימה "אני לא רוצה להלשין על החבר שלי, אני ארחם עליו".
הרמב"ם מבהיר בצורה חד משמעית מהם הרחמים האמיתיים. אדם המסכן את הציבור הרחמים הם מסירתו למשטרה ובכך מניעת נזק העלול לבוא. הרבה פעמים מסירה למשטרה אינה רק רחמים על הציבור אלא גם על הפושע עצמו, מפני שהמשטרה אולי תספיק לעצור אותו לפני שיעשה דברים שיזיקו גם לעצמו.

לסיכום ראינו שיש לחוקי התנועה תוקף הלכתי על בסיס הכלל דינא דמלכותא דינא. הנושא שעסקנו בו יותר חמור מאיסור אחר מפני שחריגה מהחוקים כרוכה בפעמים רבות בסכנת נפשות. היודע על עבירה על החוקים ולא מונע בעצמו, או מדווח למשטרה על כך, עובר על לא תעמוד על דם רעך, ויש מקום להחשיבו כשותף אקטיבי בעבירה. אל לו לאדם להרגיש לא טוב בכך שמדווח על חברו למשטרה מפני שאלו הרחמים האמיתיים לציבור בכללו, ובמקרים רבים גם לעבריין.







מקורות:


1. גיטין י, ב

דינא דמלכותא דינא.


2. ר"ן גיטין ד' עמוד א' בדפי הרי"ף

יש מי שפרש...דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהם להנאת המלך...אבל מידי דלא שייך ביה מלכא לא אמרינן דינא דמלכותא דינא.
ולא נהירא מדאמרינן התם בפרק חזקת הבתים: אמר רבה הני תלת מילי אשתעי לי עוקבא בר
נחמיה משמיה דשמואל- דינא דמלכותא דינא אריסא דפרסאי ארבעין שנין. כלומר דמלכא אמר והנהיג שתועיל חזקה לעובד כוכבים בארבעין שנין והכא ליכא הנאה ותועלת בכך למלך.


3. ר"ן בנדרים כח' עמוד א'

...דדווקא במלכי עובדי כוכבים אמרינן דינא דמלכותא דינא, מפני שהארץ שלו, ויכול לומר, אם לא תעשו מצוותי, אגרש אתכם מן הארץ. אבל במלכי ישראל - לא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה.


4. שו"ע חו"מ שסט, ו

אבל מוכס שפסקו המלך ליטול דבר קצוב, ואפילו צוה שישראל יתן יותר מעכו"ם מכל מקום מקרי דבר קצוב לכל איש, והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן משום דדינא דמלכותא דינא, ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה עובר על לא תגזול מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה מלך ישראל בין שהיה מלך עכו"ם, וכן אם ישראל קנה המכס מהמלך, המבריח עצמו הרי זה גוזל ישראל שקנאו.


5. רמב"ם הל' רוצה ושמירת הנפש פרק א', הל' ו', יג-יד, טז

כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חברו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו... או ששמע עכו"ם מחשבין עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גלה אוזן חברו והודיעו,.. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך... שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד כל העולם כולו, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו.


6. שבועות ל' עמוד ב'
מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול הרי זה לא יטול. הני מילי בממונא, אבל באיסורא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. כל מקום שיש בו חילול ה' אין חולקין כבוד לרב. (שבועות ל' עמוד ב').
כגון אשה הבאה לפני חכם להתירה לינשא, ותלמיד זה יודע שבעלה חי אין חכמה חשובה לנגד ה' (רש"י שם).
כשעושין איסור על ידו, לא מיקרי שב ואל תעשה. (תוספות שם).


7. רמב"ם מורה נבוכים, ח"ג, פל"ה

ותועלת אלה השוטרים פשוטה וברורה. לפי שאם לא ייענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל ולא יירתע כל מי שזומם להרע. ולא כדעת מי שחשב שזניחת העונשין רחמים על בני אדם, אלא היא אכזריות עליהם, וקלקול סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה בו ה': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il