בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • סוכה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

הדף היומי בעשר דקות - אתר סיני

מסכת סוכה דף י'

undefined

הרב אורי בריליאנט

י"ג אדר א' התשע"ד
2 דק' קריאה 23 דק' האזנה

(יא. במשנה – יא: 9-)


פסול תעשה ולא מן העשוי


הקדמה -


"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים" (דברים טז)


1. צריך שיעשה את הסוכה (עיקרה – הסכך), ולא שתיעשה מעצמה, לכן אם חופר בערימת שחת – פסול.


2. צריך שעיקר העשייה יהיה זה שמכשיר אותה, ולא שתוכשר רק אחר כך, לכן למשל לא יעשה קודם את הסכך ורק אחר כך את הדפנות (נפרט לגבי זה בדף טז.).


 


הנושא שלנו– אם שם סכך מחובר, ואחר כך קצץ


א. המחלוקת:


רב הונא – זו מחלוקת רב ושמואל –


            שמואל – פסול, כי הנחת הסכך היא עיקר העשייה, והקציצה הכשירה רק אחר כך.


            רב – כשר, כי "קציצתן זוהי עשייתן".


המקור של רב הונא שרב מכשיר –
כשם שבציצית –הכניס חוט אחד ארוך לציצית ואז פסק (חתך) – כשר ("פסיקתן זוהי עשייתן").


 


ב. לגבי משנתנו –במשנה כתוב שיכול לקצוץ וזה כשר,


            לשמואל – צריך לנענע.


            לרב –לא צריך לנענע.


           


ג. קשה על שמואל מדבריו בציצית –


בציצית אמר שאם הטיל חוט ארוך לשתי כנפיים – כשר.


לכאורה מדובר שהטיל וקשר[1] ואז פסק, וכשר.


תשובה– מדובר שפסק לפני שקשר,


והחידוש שלא צריך להכניס לכל כנף בפני עצמה.


(יא: 1+)


ד. קושיות על רב מברייתות –



  1. 1.לגבי סוכה –"תעשה ולא מן העשוי", מכאן שאם הניח סכך מחובר פסול, ומשמע שפסול גם אם אח"כ קצץ.


תשובה –אמנם קצץ אך לא לגמרי -
אז הסכך עצמו כשר, אבל לא נחשב עשייה גם לרב ולכן פסול
(תוס').



  1. 2.תלה את הציצית ולא פסק – פסול.


לכאורה הכוונה שפסול לעולם – גם אם יפסוק.


דחייה – פסול רק עד שיפסוק.[2]



  1. 3.כנ"ל, רק שהפעם מפורש שפסול גם אחרי שפסק!


קשיא (אך עוד רגע הגמרא תנסה לומר שזו מחלוקת תנאים).


 


ה. לימא כתנאי –


אם ליקט את ענבי ההדס ביו"ט אחרי שאגד –


            ר' שמעון בר יהוצדק – פסול


                        צירוף של 3 הנחות יסוד: 



  1. 1.גם בלולב יש עשייה (לולב צריך אגד).

  2. 2.גם בלולב יש תעשה ולא מן העשוי (לומדים "מה מצינו" מסוכה).

  3. 3.קציצתן אינה עשייתן ולכן פסול (כמו שמואל).


            רבנן – כשר.


                        על איזה מהנחות היסוד הם חולקים?



  1. 1.בהו"א– על הנחה 3, כלומר שסוברים כרב שקציצתן זוהי עשייתן.


דחייה, שניהם מסכימים לשמואל, וחולקים על אחת מההנחות האחרות:



  1. 2.אין דין של תעשה ולא מן העשוי (לא לומדים מסוכה).

  2. 3.אין "עשייה" (לולב לא צריך אגד).


אגב –


ו. המחלוקת האם לולב צריך אגד –


ר"י –צריך ("ולקחתם לכם" – "ולקחתם אגודת אזוב")


רבנן - אין חובה (לא קיבלו את הגז"ש הזו במסורת) אך יש מצווה לכתחילה מדין זה א-לי ואנוהו".






[1]לא ברור לי איך אפשרי מציאותית במצב כזה לקשור לפני הפסיקה.




[2]לפי זה לא ברור החידוש.






את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il