ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מתי זה קרה? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר קרח Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ד

מתי זה קרה?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

אחד האתגרים שספר במדבר מציב בפנינו הוא מיון המאורעות המופיעים בו לאחת מהתקופות בהן הוא עוסק. הספר דן במאורעות שהתרחשו מן השנה הראשונה לצאת ישראל ממצרים ועד המאורעות שאירעו בשנת הארבעים, ערב הכניסה לארץ ישראל. לא מדובר כאן רק על הפרש של שנים אלא גם על שינוי משמעותי בדורות . המאורעות הראשונים אירעו לדור יוצאי מצרים והמאורעות האחרונים לדור הנכנס לארץ ישראל. (כדאי לעיין בשיטת "אבן עזרא" לבמדבר כ' א). נביא שתי דוגמאות למאורעות שאין עליהם כל ספק.
א. המפקד הראשון בוודאי נערך בשנה השנייה כמו שכתוב:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר א' א-ב).

לעומת זה המפקד של פרשת פינחס ברור שהתקיים בשנה הארבעים לאחר עוון בעל פעור, בערבות יריחו. כמפורש בכתוב:
"וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר" (שם, כ"ו א-ג).

ב. "חטא המרגלים והמעפילים" בוודאי התרחש בתחילת ארבעים שנות המדבר. לעומת זאת מיתת אהרון בהר ההר בגבול ארץ אדום (שם, כ' כב-כט) בוודאי הייתה בשנת הארבעים. לעומת זאת נביא שתי דוגמאות לגביהן יש מחלוקת קוטבית.

א. חטאו של ה"מקשש" (ט"ו לב-לו) התרחש לפי רש"י מיד עם היציאה ממצרים וז"ל: "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו - בגנותן של ישראל דבר הכתוב, שלא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשניה בא זה וחללה" (שם, שם לב). ואילו לדעת רמב"ן "ולפרשה הזאת סמך אחריה ענין המקושש, כי היה בזמן הזה אחר מעשה המרגלים" (שם).

ב. מחלוקת עוד יותר קיצונית מצאנו בעניין הבא. בסוף פרק כ' מופיע עניין מות אהרון בהר ההר, בתחילת פרק כ"א כתוב "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי". מביא רש"י בעקבות חז"ל "וישמע הכנעני - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו', כדאיתא בר"ה (דף ג א). ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות". לפי זה המלחמה בכנעני מלך ערד הייתה ערב הכניסה לארץ לאחר מות אהרון. לעומת זה, לדעת הרד"ק מלחמה זו היא מפלת המעפילים שאירעה מיד לאחר חטא המרגלים וז"ל "והנראה בעיני כי זה מה שאמר וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ויכו' ויכתום עד החרמה וכן מה שאמרו וישמע הכנעני מלך ערד וגו' וישב ממנו שבי" (יחזקאל כ' כג) וזו כנראה גם דעת האונקלוס אצלנו.

גם בשאלה מתי חלקו קורח ועדתו על משה נחלקו גדולי עולם. לדעת "אבן עזרא" "וייקח קרח זה הדבר היה במדבר סיני כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלווים, כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו לתת גדולה לאחיו, גם לבני קהת שהם קרובים אליו, ולכל בני לוי שהם ממשפחתו. והלווים קשרו עליו, בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו. וקשר דתן ואבירם, בעבר שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף, אולי חשדוהו בעבור יהושע משרתו. גם קרח בכור היה, כי כן כתוב: ודגל ראובן חונה בנגב (במדבר ב, י), וקרח בנגב המשכן, כי הוא מבני קהת (במדבר ג, כט). ואלה נשיאי העדה היו בכורים, והם היו מקריבים את העולות, על כן לקחו מחתות. והראיה על זה הפירוש: מופת המטה, שראו כל ישראל כי השם בחר שבט לוי תחת הבכורים. על כן כתוב ותכל תלונתם (במדבר יז, כה), כי התלונה על זה הייתה. גם אמר משה כי לא מלבי (כח), בעבור שחשדוהו, כי מלבו עשה, ועוד לא ד' שלחני (כט) בשליחות הזה, כי כבר האמינו בו כל ישראל, ועוד ראיה גמורה, כי כל העדה כולם קדושים. וזה רמז לבכורים שהם קדושים, כי כן כתוב קדש לי כל בכור (שמות יג, ב), והם היו הכהנים הניגשים אל ד' (שם יט, כב) והם עיקר כל העדה". לעומתו הרמב"ן טוען כי זה יתכן רק לשיטתו של ה"אבן עזרא" כי ניתן להשתמש באופן חופשי בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה". אבל הרמב"ן לשיטתו חולק וטען "וכבר כתבתי (לעיל ט א) כי על דעתי כל התורה כסדר זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור, וגם שם לצורך עניין ולטעם נכון, אבל היה הדבר הזה במדבר פארן בקדש ברנע אחר מעשה המרגלים". אם כך יש לפנינו עוד עבודה גדולה לסדר את המאורעות של ספר במדבר לפי סדר הזמנים של כל שיטה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il