ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפקידו של רב בימינו ;">

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר א תשע"ד

תפקידו של רב בימינו


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

מעמד הרבנים בעבר והפיחות במעמדם בימינו
בדורות האחרונים תפקיד הרבנים נעשה מורכב ולא ברור. בדורות קודמים היה רב המקום, המרא דאתרא, אחראי על לימוד התורה וקיומה. בהנהגתו היו שיעורי התורה למבוגרים ומסגרות החינוך לילדים. הוא ובית דינו הורו הלכה באיסור והיתר, פסקו בדינים שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו. הוא גם היה שותף בייצוג הקהילה בפני המלכות.
בדורות האחרונים הקהילה היהודית המסורתית התפרקה. בין הסיבות לכך: שינוי חוקי המלכויות, שהפכו את היהודים לשותפים במסגרות הכלליות וצמצמו את האוטונומיה של הקהילה. בנוסף לכך, התחזקות מעמד האדמו"רים וראשי הישיבות רוקנה במידה רבה את תפקידם וסמכותם של הרבנים. לרבנים נותר תפקיד טכני יחסית של סידור ענייני הדת כמו פיקוח על הכשרות והמקוואות, פתרון בעיות בשבת ובבית הכנסת, דיני נישואין וגירושין.
מעבר לכך, המהפכות החברתיות והתרבותיות שחוללה המודרנה יצרו בלבול גדול ביחס לרב. ערכי החירות והחופש שחקו את היחס לבעלי סמכות, בפרט כשהם מדברים בשם הדת. האקדמיה חינכה להעלאת ספק כלפי כל מסורות העבר. גם זמינות המידע הפחיתה במעמד הרבנים, שהרי ניתן למצוא תשובות לשאלות בספרים השונים, וכיום גם במאגרי מידע ממוחשבים.

התהיות לגבי תפקידם של הרבנים כיום
מהו אם כן תפקידם של הרבנים בימינו? גם קהילות שמחפשות לעצמן רב תוהות בשאלה זו. יש שמחפשות רב שיוכל לתקשר עם הילדים והנערים, רב צעיר, שמח ונלהב, ואם הוא יודע גם להציג - מה טוב. יש שמחפשות רב שייתן דרשות יפות ומכובדות בשמחות של חברי הקהילה וידע לפרגן לראשי הקהל ולגבאים - רב בעל כישורים פוליטיים. בקהילות מסוימות הוא יצטרך ללבוש פראק, ובאחרות יעדיפו שילבש חליפה קצרה ויסדר את זקנו. יש שמחפשות רב שידע לגבש את הקהילה ולהשכין שלום בין החברים, רצוי בעל הסמכה כפסיכולוג, איש רגוע ומכיל. ויש קהילות של יראי שמיים שמחפשות רבנים מורי הוראה, מומחים להלכות חרקים וכל שאר ענייני הזהירות בכשרות וצניעות, איש רציני ומכובד.
הבעיה שפעמים רבות, גם לאחר שהגדירו יפה את הדרישות מתברר שטעו. לרב השמח שהצליח לתקשר עם הנערים היו מספר שיחות והפעלות טובות שזכר מימי נעוריו, אבל מעבר לכך אין לו מה לומר לצעירים. הרב המכובד מצא לעצמו עיסוקים נוספים מעבר לקהילה, ואילו הבעיות האישיות של חברי הקהילה והטורח בהכנת השיעורים מכבידים עליו וקטנים עבורו. הרב הרגוע והמכיל אמנם לא מסתכסך עם אף אחד, אבל גם לא מצליח לרומם את בני הקהילה, ורק מתי מעט משתתפים בשיעורים שלו. רק יראי השמיים שחיפשו רב מורה הוראה, מכיוון שהגדירו היטב את מה שרצו, הצליחו למצוא רב שאכן יודע הלכה. אמנם בדרך כלל מתברר להם אחר כך שצריך שיהיה לרב גם שאר רוח, שאם לא כן לא ידע להתמודד עם בעיות גדולות יותר.

לימוד תורה

אכן קשה מאוד לשמש ברבנות כיום. הציבור רוצה שהרב יצליח לרומם את בני הנוער הרציניים, וגם ימנע מבני נוער אחרים לנשור. שיפתור סכסוכים, אבל שלא יהיה סמכותני. שיפסוק הלכה לרבים וליחיד, אבל מצד שני שפסקיו לא יפגעו באף אחד מחברי הקהילה. אי אפשר לצאת ידי חובת כל הדרישות והציפיות הללו.
כמדומה שהפתרון האחד לכל הבעיות הוא בהגדרה מדויקת של עיקר תפקיד הרב: ללמוד וללמד! אכן, רבנים שונים עשו עוד הרבה דברים חשובים בקהילה, אבל יסוד הכול היה בנוי על התורה ותלמודה. במיוחד כיום, כאשר התהיות מרובות, יש לחזור לשורש ולהיאחז בו בכל הכוח.
זהו המבחן העיקרי של כל רב. אם בזכותו בני הקהילה לומדים יותר תורה - הצליח. לא לומדים יותר - נכשל. והבחינה כפולה: בכמות ובאיכות. במספר השעות שבני הקהילה לומדים, ובאיכות הלימוד שלהם.

הדרכים לכך - שיעורי תורה
לשם כך יקבע הרב שיעורים לרוב, בהלכה ובאגדה, בתנ"ך ובמוסר, לפני כל תפילה ולאחריה. שיעורים בבית הכנסת ושיעורים בבתים פרטיים. גם אם בתחילה יגיעו מתי מעט לשיעורים - ילמד עמהם, וישפר את יכולת הסברתו, ויגלה את עומק הרעיונות שבהלכה ובאגדה, עד שיצטרפו יותר אנשים לשיעורים.
מתוך כך יעודד את שאר תלמידי החכמים שבקהילה שימסרו אף הם שיעורים, וכך תרבה התורה יותר.
ועל ידי כך כל בני הקהילה ילכו ויתעלו מחיל אל חיל, ירבו שלום ושמחה בין בני הזוג, יתחזקו בשמירת כשרות וצניעות, התפילות יהיו עמוקות, חינוך הילדים ישתבח, ירבו במתן צדקה, יהדרו בעונג שבת ובנכונות להתנדב למען ענייני הכלל.
ואם ניסה במשך זמן רב ללמד באופנים שונים, ולא עלה בידו - כנראה שאינו מתאים לתפקיד. לפחות לא באותה קהילה.
אמנם ייתכן שיהיה רב שאינו מצליח להרבות בלימוד תורה, אבל בעבודותיו המשניות כמו פיקוח על כשרות ועריכת חופות, נוכחות מכובדת באירועים של בני הקהילה והנהגת התפילה ובית הכנסת, הוא מצליח מאוד. ומכיוון שיש ממנו תועלת רבה, יהיה חבל שיעזוב את הנהגת הקהילה למרות שאינו מקיים את תפקידו העיקרי. ומכל מקום עליו לנצל את מעמדו כדי להביא תלמידי חכמים אחרים שירבו שיעורי תורה בקהילה.

קהילה תורנית
ככל שהקהילה תהיה יותר תורנית, כך תפקידו של הרב יהיה יותר איכותי. הוא יידרש להתעמק בסוגיות גדולות ועמוקות, לשקוד יותר על תלמודו ולברר וללבן את היסודות. הוא אולי ימסור פחות שיעורים, אבל שיעוריו יהיו חשובים ויסודיים, ותהיה מהם הפריה משמעותית לכל בני הקהילה, ולכל שאר השיעורים שמתקיימים בה.

מימון שיעורי התורה
כיום כמעט כל מערכת השיעורים שמתקיימת בבתי הכנסת מתבצעת בהתנדבות. זה דבר יפה מאוד מצד המתנדבים אבל בפועל, מכיוון שהם פועלים בהתנדבות, הם אינם נותנים מענה שלם לכל צורכי הקהילה.
ראוי היה להעביר את רוב הכוללים לערים בכל רחבי הארץ, ולייסד סביב בתי הכנסת שיעורי תורה שיתאימו לכל אדם מישראל, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים. לקיים שיעורים בכל תחומי ההלכה והאגדה, היחיד, המשפחה והעם, ולהעניק תשלום מכובד לרבנים ולאברכים מעבירי השיעורים.

הצעת תיקון לחוק רבני ערים
לאחרונה העלתה שרת המשפטים הצעת תיקון לחוק רבני ערים. עד כה הסמכות להחליט על פיטוריו של רב עיר הייתה בידי בית דין של רבנים, וההצעה החדשה היא שבראש ההרכב ישב שופט חילוני, ואיתו דיין ורב. ערכאת הערעור על החלטתם תהיה בית המשפט העליון החילוני, ושר המשפטים יהיה אחראי על התהליך.
הצעה זו היא הרסנית וצריך להתנגד לה. אם כבר מערבבים בין רבנים לשופטים, היה צריך להעמיד בית דין רבני שיבדוק את השופטים, כפי שבעז"ה יהיה בעתיד הלא רחוק. בכל אופן, לא ייתכן למנות שופט חילוני לקבוע בסדרי הרבנות.
עוד נזכר בהצעה שיחולו על רבנים איסורים של "סיווג פעילות מפלגתית". כלומר אסור יהיה לרב לומר דברים ששנויים במחלוקות מפלגתיות, או שנחשבים כאסורים לפי המקובל על בית המשפט החילוני. המשמעות היא שיהיה אסור לרב לומר שצריך ליישב את כל חבלי ארץ ישראל ושכל נסיגה היא אסורה ומסוכנת. וכן יהיה עליו להימנע מלומר שאסור לנסוע בשבת ושמשכב זכר הוא איסור תורה, ואם ידבר על כך שרת המשפטים תוכל לפעול להדחתו.
תפקידו של רב הוא ללמוד וללמד תורה. ומכיוון שהתורה עוסקת בחיים, ממילא הוא חייב על פי התורה להתבטא בנושאים אקטואליים בהתאם למסקנות שעלו בלימודו. הצעת חוק כזו מכוונת ישירות נגד לימוד התורה וסמכותה.
במצב כזה יש להתייחס בשלילה כלפי כל שאר הצעותיה של שרת המשפטים בענייני דת ודין.

האבטלה הסמויה בצה"ל
לאחרונה פרסם הכתב יוסי יהושוע (ידיעות אחרונות, 24.1.14) שצה"ל מנסה לטפל באחת הרעות החולות המוכרות כמעט לכל אזרח ישראלי: האבטלה הסמויה של אלפי חיילים בבסיסים עורפיים. מדובר באלפי חיילים שמגיעים לשעתיים-שלוש ורק שלושה-ארבעה ימים בשבוע. הם עולים לצבא כסף רב ואינם מועילים. לדברי קצין בכיר באכ"א, ניתן לוותר על כשלושים אחוזים מהחיילים המשרתים בתפקידי מנהלה בלי שירגישו בהיעדרם. אך כדי לקיים את מודל צבא העם המציאו להם תפקידים מיותרים. מדובר בסוגיה רגישה מאוד מבחינה לאומית-חברתית, שמבטאת את קריסת מודל צבא העם. אחד הפתרונות שהעלו בינתיים באכ"א הוא קיצור שירות החובה לחיילים לשנתיים. הבעיה היא שחסרים חיילים קרביים, ולכן הכרחי שהקרביים ישרתו שלוש שנים. לפיכך הוצע לשלם להם שכר בשנה השלישית.

ביטול חוק גיוס חובה לנשים
אכן מדובר בבעיה קשה, רק חבל שכל החכמים למיניהם לא העלו עצה פשוטה לפתרון חלק משמעותי ממנה - ביטול חוק גיוס חובה לנשים. כמה שזה יישמע מוזר, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה חוק גיוס חובה לנשים. מציאות זו עולה כסף רב למשק הישראלי, הן באחזקת החיילות שרבות מהן סובלות מאבטלה סמויה, והן משום שהיא דוחה בשנתיים את לימודיהן המקצועיים וכניסתן למעגל התעסוקה. היא גם מעכבת את הנשים בהקמת משפחות. כנראה שהסיבה היחידה לקיום חוק גיוס חובה לנשים בישראל היא האמונה האדוקה בשוויון בין המינים. כמובן שיש חיילות שמועילות מאוד לצבא, אבל הן יכולות לשרת תמורת משכורת נאה, בלי לחייב את שאר הבנות בשירות חובה.
כיום כשלושים אחוזים ממשרתי החובה בצבא הם נשים. אם שירות החובה לנשים יבוטל, יתפנו תפקידים רבים שחיילים יוכלו למלאם, וכך יהיה ניתן לשמור על מודל צבא העם, כאשר כל הגברים חייבים בשירות הצבאי.
גם בעיית המוטיבציה תיפתר בחלקה, כי היא נובעת גם מכך שלחיילים רבים אין תפקידים משמעותיים. בשביל לא לעשות כלום אין סיבה לבוא בכל יום לשירות. הבטלנות שלהם היא מחלה מידבקת שעוברת גם לחיילים אחרים שיכלו לשרת כקרביים או כתומכי לחימה.
גם סוגיית הצניעות וההטרדות המיניות תיפטר, ובכך יקל על הציבור החרדי והתורני לשרת בצבא ביתר מסירות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il