בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

ברכת ההר

שמואל היה יכול לדרוש כל מחיר למעלית וראם היה נאלץ להסכים, כי איש לא היה מוכן לתת שירות כזה בהר ברכה. לפליאתו של ראם, שמואל חיפש כל הזמן איך לעשות לו הנחות

undefined

עודד מזרחי

ר"ח אדר ב תשע"ד
3 דק' קריאה
בשנת תשע"ג החלו ביישוב הר ברכה בפרויקט בנייה של בתים בני ארבע קומות והיה צורך להתקין בהם מעליות. ראם, רכז הבנייה, התקשר לכמה סוכני מעליות כדי לקבל הצעות. כולם התעניינו בהיקף הפרויקט ורצו לספק מעליות, אך תמיד בישורת האחרונה לפני סיום המשא ומתן העסקה הצטננה. חברות המעליות לא הסכימו לקחת את הפרויקט, מכיוון שהיה להן להתחייב לתת שירות בעומק השומרון. לבסוף התקשר ראם לאדם ששמו שמואל, משווק של חברת מעליות ידועה. מי שמסר לו את מספר הטלפון סיפר שמדובר בבעל חסד גדול שיעשה הכול כדי לעזור לזולת. עוד סיפר בדרך אגב כי שמואל ואשתו מבוגרים וכי לא זכו להיפקד בפרי בטן.
ראם נסע לפגישה עם שמואל בפתח תקווה ולקח עמו את בנו בן התשע, שיום לפני כן שבר את משקפיו והיה צורך להזמין בעבורו משקפיים חדשים.
ראם הגיע לפגישה שנערכה בבניין רב קומות. את בנו השאיר בתחילת המסדרון הארוך, כי לא היה לו נעים להכניס ילד קטן לפגישה עם אדם חשוך ילדים. שמואל קיבל את ראם במאור פנים, הציע לו עוגה ושתייה חמה וטיפל בעניינו בסבלנות רבה.
שמואל יכול היה לדרוש כל מחיר למעלית וראם היה נאלץ להסכים, כי איש לא היה מוכן לתת שירות כזה בהר ברכה. לפליאתו של ראם, שמואל חיפש כל הזמן איך לעשות לו הנחות. בשלב כלשהו אמר ראם שהוא רוצה לחתום וביקש משמואל שיפסיק לעשות הנחות, אבל הלה המשיך בשלו. הוא גם הסתכן בכך שרצה לעשות הסכם מבלי לבקש תחילה רשות מבעלי החברה, והתכוון להודיע להם זאת כעובדה מוגמרת.
"יש לך זכות גדולה במצוות יישוב הארץ", התפעל ראם, "פעלת במסירות נפש למען יישוב הארץ. אתה תהיה הראשון שהכניס מעליות להר ברכה. וכאשר, בעזרת השם, היישוב יגדל ויהיה לעיר תיזכר על כך שנפלה בחלקך זכות זו", סיים את דבריו.
לקראת תום הפגישה שארכה כשעה נכנסה אישה ושאלה את ראם: "האם אתה אביו של הילד שיושב בחוץ?". ראם חש לא בנוח וענה שאכן הוא האב.
האישה המשיכה לשאול: "אולי אתן לו משהו לשתות ואעסיק אותו?", הציעה בטוב לב. ראם זז באי נוחות ותקע את עיניו בכל זווית אפשרית בחדר. מדוע לקחתי את הילד איתי? חשב, האם לא יכול היה לשבור את משקפיו בזמן נוח יותר...
כשיצאה האישה מהמשרד סיפר שמואל לראם שזו אשתו. הוא לא ידע שראם יודע שאין להם ילדים.
כשיצא ראם מהמשרד עם בנו וחזר לרכבו, לא ידע אם עליו להתפלל בעבור שמואל ואשתו שיזכו להיפקד בפרי בטן, מכיוון שנראה כי בדרך הטבע אין אפשרות כזאת. הוא סבר שאין מקום להתפלל על דבר שבדרך הטבע הוא בלתי אפשרי, וכפי הנראה זהו רצון ה' ויש לקבלו. לכן התפלל לה' שיראה את טוב לבם של בני הזוג ואת התאמצותו של שמואל במסירות נפש במצוות יישוב הארץ, ושהקדוש ברוך הוא, בעל הטוב האמיתי, יעשה כטוב בעיניו.
לפני כשלושה שבועות, בתאריך 4.2.2014 למניינם, התקשר ראם לשמואל כדי להזמין התקנה בפועל של המעליות.
שמואל ענה: "אטפל בעניין, אבל לא אוכל לעשות זאת כעת. אני בן 56 ואשתי בת 49, ומחר, אחרי עשרים ושמונה שנים של ציפייה, יש ברית מילה לבני...". עוד סיפר כי הברית נדחתה בשבוע.
ראם היה בהלם. הוא בירך את שמואל בחום והודיע לו שיגיע לברית. הוא חש שיש קשר ישיר בין הלידה הניסית לבין מסירות נפשו של שמואל במצוות יישוב הארץ. מיד פתח את תיבת הדואר האלקטרוני שלו וחיפש את תאריך ההתקשרות ביניהם. הוא מצא כי היא הייתה ב 24.4.2013, לפני קצת יותר מתשעה חודשים.
ראם נסע לברית המילה בהתרגשות רבה. אפילו בחתונתו לא התרגש כל כך. השמחה באולם השמחות הרקיעה שחקים. לפני טקס הברית שמואל הודה לקדוש ברוך הוא וקרא קטע מרגש שכתב, ובו הודאה לה' על המשברים שעברו הוא ובת זוגו במשך עשרים ושמונה שנות נישואיהם, עד שהגיעה לפתע ישועתם הגדולה.
מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il