ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גשמים בחודש תמוז | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים בין המצרים שיחות לשלשת השבועות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר


גשמים בחודש תמוז


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים

מה פתאום גשמים בחודש תמוז - ולשם מה?
אכן היה כדבר הזה:
בימי האמורא רבא, מסופר על אדם אחד שהתחייב מלקות בבית דינו של רבא משום שבעל כותית, הלקוהו ומת.
נשמע הדבר בביתו של המלך שבור, וביקש להעניש את רבא.
אמרה לו איפרא הורמיז, אמו של המלך שבור: "שלא יהא לך עסק ודברים עם היהודים, משום שכל מה שהם מבקשים מה' - נותן להם".
אמר לאמו: "מה למשל"?
ענתה לו: "היהודים מבקשים גשמים - והם באים"!
אמר לה: "מה הראיה - בזמן הגשמים? נראה שירדו עתה, בחודש תמוז"!
שלחה לרבא ואמרה לו: "כוון דעתך והתפלל שירדו גשמים"!

התפלל רבא, ולא ירדו גשמים... אמר לפניו: "רבש"ע, א-לוהים, באוזנינו שמענו, אבותינו ספרו לנו פעול פעלת בימיהם בימי קדם - ואנו בעינינו לא ראינו"! ירדו גשמים, עד שנתמלאו כל המרזבים של מחוזא, ושטפו והגיעו המים עד לנהר חידקל.
נגלה לו אביו בחלום ואמר לו: "האם יש מי שמטריח את השמים כל כך?
קום ושנה מקומך כי מקפידים עליך בשמים"!
שינה מקומו. למחרת מצא מיטתו מחותכת מסכינים (מתורגם ע"פ תענית כד, ע"ב).

יש ללמוד ממעשה זה, כמה לקחים הנוגעים לאורחות חיים והנהגת מוסר ודרכו של עולם, ועל היחס הנכון שבין הטבע והנס.
א . אף שבמעשה שעשה רבא, בהלקותו את בועל הכותית הוא צדק, הרי ברגע שהפליג מעט בעונשו, ועבר את גבול יכולתו של המוכה לספוג את המכות - נענש. על כן הגיע רבא לידי כך, שהמלך רצה להענישו וליסרו, לא רק על זה שמת על ידו, אלא ייתכן שהקפיד גם על עצם נטילת סמכות ההלקאה וביצוע העונש.

ב . בפעם הראשונה לא נענה רבא בתפילתו, שירדו גשמים בתמוז, כי אין זה לפי דרכו של עולם ולצורך העולם. גם זכותו שלו לא עמדה לו, בתפילתו, אף שהצלתו האישית בוודאי היתה תלויה בכך, שהמלך לא יענישו. אבל אין צורך לשנות סדרי תבל בשביל זה.

ג . בפעם השנייה ביקש רבא שיתקדש שם שמים בהתגלות הנס, כמו בימי אבותינו, שפעל ה' בימיהם נפלאות, ואילו עתה הגויים מזלזלים בנו, כי לא הראנו אותותיו ונסיו היום, ועתה אם לא יופיע הנס, יהיה בכך חילול שם שמים. מאחר שאימו של המלך סיפרה בשבחם ובגדולתם של ישראל, ביכולתם לשלוט על הטבע, על כן חרג הדבר מעבר לעניין האישי של רבא ולהצלתו. ואכן הופיעו לפתע הרבה גשמים, בשפע רב, ואפילו בחודש תמוז, ללמדנו את יכולתם של ישראל לשלוט בחוקי הטבע.

ד . אף שהתקדש שם שמים בירידת הגשמים בתמוז, והתברר למלך סוד גדולתם של ישראל. מופיע אביו של רבא בחלום, ומודיע לו שישנה את מקומו, כי הוא מנודה לשמים, כי ישנה גערה וקפידא עליו בשמים, על שהטריח לעשות את הנס.

רש"י בקולמוסו הנפלא, הסביר את הנאמר במסכת חולין (קלג, ע"א) שרבא נזוף היה, לפי סיפורנו זה. שהרי לא מצינו לו נזיפה בכל הש"ס, אלא רק בזה המעשה, שביקש את הגשמים בחודש תמוז שלא לצורך.

ה . לכאורה יש לשאול, הלא גם שמואל הנביא ביקש שירדו גשמים שלא בעונתן, בימי הקציר. הסביר המהרש"א, ששמואל עשה זאת "כנגד כל ישראל" (תענית כד ע"ב), ואילו רבא עשה בתקופת תמוז, בשביל שבור המלך - שלא לצורך.

בכל אופן למדנו כלל חשוב -סדר זרעים נקרא 'אמונת' ומבואר בירושלמי משום "שמאמין בחיי העולמים וזורע" אנחנו חיים באמונה ולא בניסים אנחנו סומכים על הקב"ה ובוטחים בו ועושים את המעשה הדרוש אבל לא חייבים לשבור את מסגרות הטבע והליכותיו הקבועות שהקב"ה ברא כי זהו סדרו של עולם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il