ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"פנחס זה אליהו" | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר פנחס Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תשס"ד

"פנחס זה אליהו"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
ציפורה בת דוד

רש"י על מסכת בבא מציעא מביא "דאיכא למאן דאמר דאליהו הוא פינחס" (דף קיד ע"ב ד"ה לאו כהן מר). הקשר בין שתי הדמויות הפלאיות הללו ברור. שניהם תופסים את מידת הקנאות. בעניינו של פנחס נאמר " פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בקַנְאו אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי : ... וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלוקיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ה יא-יג). אליהו גם הוא מכריז על עצמו פעמיים "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אלוקי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (מלכים א י"ט י ו יד). פנחס כהן ואליהו (כנראה) כהן. פנחס נתברך ב"בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" (במדבר שם, יג), משמע ללא הפסקה ואליהו עלה בסערה השמיימה ולא נתפרשה מיתתו ואם כך זכה גם הוא לכהונת עולם.

ננסה לעמוד על קשר נוסף ביניהם.
על הפסוק בספר שופטים "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים ס וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם" (ב' א), מביא רש"י "שנינו בסדר עולם זה היה פנחס". נשאלת השאלה האם הייתה לתנא מסורת בעניין או שיש לזיהוי עוגן בפסוקים. חיפוש בתנ"ך מגלה שגם אצל אליהו מצינו כתוב דומה "וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל "(מלכים ב ב' א). בפסוק בשופטים נזכר גם הביטוי "בוכים". נשאלת השאלה האם זהו תיאור מצב נפשי או שם מקום או שניהם גם יחד, מסתבר שהתשובה האחרונה היא הנכונה. הפרשיה של התגלות מלאך ד' בבוכים מסתיימת בציון העובדה הבאה : "וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַה'" (שם, שם ה). נשאלת השאלה כיצד הקריבו שם, והלא זמן איסור הבמות היה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו "משך חכמה" מתרץ זאת על ידי הפניה לפסוק דומה בפרק הקודם "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם" (שם, א' כב). לטענתו העליה לבית אל היא העליה אל הבוכים, עליה שלוותה על ידי ארון ברית ד'. נוכחות הארון היא זו שהתירה את ההקרבה גם בזמן איסור הבמות. לפי זה אנו יכולים להסיק כי פנחס עלה מן הגלגל לבית אל המכונה בוכים ושם הוכיח את העם, תוכחה שהתקבלה. עכשיו נעיין בפסוק הבא בפרשיה המתארת את הסתלקותו של אליהו "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע שֵׁב נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי עַד בֵּית אֵל וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּרְדוּ בֵּית אֵל" (מלכים ב ב' ב). אם אליהו ואלישע מתחילים את מסעם מן הגלגל (כפי שמופיע בפסוק א של הפרק שצוטט לעיל) כיצד הם יורדים ליריחו? והרי הגלגל נמצא לא רחוק מיריחו השוכנת כמאתים מטר מתחת לפני הים ובית אל שוכנת במרומי ההר? אחת התשובות לכך היא שאכן פסוק א הנו כותרת לפרק ומסעם המשותף של הרב והתלמיד לא החל בגלגל אלא הסתיים לא רחוק משם. אם כך למה צויינה עובדה זו בכותרת? אולי כדי להשוות בין שני המאורעות ולרמוז לנו כי "פנחס זה אליהו". כמובן שכל זה בתנאי שיש זהות בין "בכים" ובין "בית אל", כדעת בעל "משך חכמה". ראיה לשטתו נוכל להביא מדברי הנביא הושע. הושע גם הוא קושר את שני הביטויים זה לזה ואומר "וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (הושע י"ב ה). גם הביטוי מלאך לפי זה קושר את שני האישים, שהרי פנחס מכונה כך בספר שופטים "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" ואליהו מכונה כך בדברי אחרון הנביאים " וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָאוֹת: ... הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי).

הבה נתפלל כי בזכות דבקותו של עם ישראל בקיום מצוות הברית תתקיים בנו שליחותו של אליהו "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים" (שם).

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il