ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אור בחצות הלילה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים חסידים מספרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תשס"ד

אור בחצות הלילה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

סיפר ר' יצחק מוורקי: כשנסעתי עם מורי ר' דוד מללוב ז"ל, באנו לעיירה אלקיש שעה אחת אחר חצות הלילה. ר' דוד לא רצה להעיר שום אדם משנתו, ולכן הלכנו אל ר' בעריש האופה. אותה שעה עמד האופה אצל התנור ועסק במלאכתו. כשנכנסנו, ראיתי שפניו קדרו, מפני שמצאנו אותו בשעת עבודתו. "הו", אמר ר' דוד, "יעזור לי השם יתברך שאוכל עוד למצוא את פרנסתי מיגיע כפי! הרי באמת יש לו לכל אדם פנימיות שלו, שהוא עצמו אינו בקי בה. ומה הוא רוצה בפנימיות זו? הווה אומר: לעבוד בשביל זולתו. אמנם כל בעל מלאכה, אם הוא סנדלר או חייט או אופה, מקבל כסף בשביל מלאכתו, אבל אין זה אלא כדי שיוכל להתקיים ולהוסיף לעבוד בשביל זולתו". בשעה שדיבר ר' דוד, סיפר ר' יצחק מוורקי, ראיתי שפניו של האופה האירו יותר ויותר.

סיפור זה, שעל פניו עוסק בשבח המלאכה, נוגע במבט עמוק של החסידות על העשייה הגשמית בכלל ועל המלאכה בפרט. ר' דוד מגיע לאלקיש בשעה אחת אחר חצות. זמן זה מיועד בדרך כלל אצל הצדיקים ויראי ה' לאמירת תיקון חצות ולתפילה על גלות השכינה ועל הגאולה; אולם מתברר כי בשום מקום אין האור דולק. לכאורה, אין מי שעוסק בייחודים וכוונות גבוהות בזמן הזה, וכולם נמים את שנתם. מי שבכל זאת ער אינו עוסק לכאורה בעיסוקים מקודשים, אלא השכים קום לפרנסתו, או במילים גסות יותר, הוא טרוד ב'לעשות כסף'.

תיאורה של העיירה בשעה שר' דוד ור' יצחק מוורקי מגיעים אליה מעביר לנו מסר סמלי: לכאורה, העיירה כולה ישנה ושרויה בחשיכה, ובכל זאת אצל ר' בעריש האופה יש נקודה של אור. לכאורה, לפנינו דמות קטנה שכל מעייניה בפרנסה ובכסף, אבל המבט העמוק של ר' דוד מוליך לנקודת האור של המציאות, הנקודה האמיתית, שסביבה סובבת המציאות החיצונית כולה.

ר' דוד מלמד את האופה - ודרכו את כולנו - כי לא המניעים הנראים מעל לפני השטח הם שמניעים את האדם למעשה זה או אחר. המניע האמיתי טמון עמוק עמוק בתוך אישיותו של האדם.

רצונו של כל אדם הוא לעשות טוב לזולתו. זהו המניע האמיתי, זהו המניע החזק, שגורם לכל בני האדם לעבוד למען זולתם. בני האדם אינם מודעים למניע העמוק והמקודש הזה. הם חושבים שהמניע הוא הרצון הפשוט לעשות כסף, להתעשר, להרוויח, לחיות חיים טובים וכדומה. אולם מניעים אלו אינם אלא כיסוי למניע העמוק והחשוב, והוא רצונו של האדם להיטיב לזולתו.

בגישתו זו של ר' דוד משקף הוא את אחד היסודות של התפיסה החסידית, הגורסת כי המניעים השונים הגורמים לנו לעשות דברים שונים בחיינו אינם אלא כיסוי למניעים אמיתיים יותר ומקודשים יותר, שיסודם הוא עולם הרוח והכמיהה אליו.

בדרך זו מקבלים מניעים או תשוקות שונות משמעות מקודשת, כמו למשל בפסוק "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". הרעב הפיזי אינו אלא רעב רוחני המתלבש למראה עינינו בדמותו של רעב פיזי, אולם יסודו בתשוקה לדבר ה'. ר' דוד מזהה את הצורך של בני האדם לעסוק במלאכה כצורך עמוק ביותר של בני האדם להיטיב עם זולתם, אלא שבעולם המעשה מקבל הצורך הזה לבוש של עיסוק במלאכה.

העובדה שהאדם מקבל כסף עבור המלאכה עלולה לפגום באיכות הכוונה הפנימית שעליה מדבר ר' דוד. האדם הופך למי שעובד למען הכסף, והכוונה העמוקה של הטבה עם הזולת הולכת ונעלמת מן המודעות האנושית. אולם גם לקיומו של המניע הכספי מוצא ר' דוד את הצידוק: הכסף נועד על מנת לאפשר לאנשים להמשיך ולעסוק במעשי החסד שהם עוסקים בהם בשעת מלאכתם. בדרך זו הופך ר' דוד את הסיבה לתוצאה ואת התוצאה לסיבה. הכסף אינו הסיבה למלאכה, אלא להיפך, הסיבה למלאכה היא הצורך להיטיב לזולת, והכסף אינו אלא תוצאה אגבית שנועדה לאפשר את המשך מעגל החסד.

מתוך עדותו של ר' יצחק מוורקי עולה כי בשעה שדיבר ר' דוד ראה ר' יצחק שפניו של האופה הולכים ומאירים. הרגעים הראשונים בהם פוגשים ר' דוד ור' יצחק את האופה הם רגעים של אי נעימות מצדו של האופה. הוא חש שנתפס בעיסוק בדברים גשמיים בזמן שהיה צריך לעסוק בדברים הרוחניים התואמים את שעת החצות.


התנהגותו של ר' דוד משקפת לאורך כל הסיפור את המסר של ההטבה לזולת: הוא אינו מוכן להעיר איש כדי למצוא מקום לישון, והוא נוטל על עצמו את המשימה לנחם את האופה שאינו חש בנוח. ר' דוד חושף בכך את נקודת העומק של האור בתוך החושך.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il