בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שיחות ליום העצמאות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

אין חורבן אחרי הגאולה

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

תשס"ג
2 דק' קריאה
ידוע ומקובל בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי, ואין גלות אחר האתחלתא של הגאולה שלנו.
מספרים על הרב הראשי לישראל מרן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שבזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים התקרבו לארץ ישראל בקיץ תש"ב, הוא אמר שאין לפחד, כי מקובלים אנו שלא יהיה עוד חורבן שלישי. והרב הרשל (צבי) שכטר מספר בספרו (בעקבי הצאן, עמ' רטו) שבזמן מלחמת השחרור רצה הגרי"ז סולוביצ'יק ז"ל לעזוב את ירושלים ולעבור לשוויץ. ובא אליו הרב הרצוג והתווכח אתו שלא יעזוב את הארץ שאין לפחד מפני המלחמה, וטען שקבלה בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי בארץ. הגרי"ז ענה לו שיש בידו קבלה מאביו שכאשר יורים צריכים לברוח. נראה שכוונתו הייתה שאמנם קבלה בידינו שלא יהיה חורבן, אבל אין בכלל זה שלא יֵהרגו יחידים ועל כן רצה לברוח.
מקור לקבלה זו נמצא בדברי הרמב"ן בספר הגאולה (מהדורת הרב שעוואל, עמ' רסז-רעה), שם הוא אומר ששתי התוכחות שנאמרו בתורה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא מכוונות כנגד שני החורבנות ושתי הגאולות, וכך מוכח היטב בפסוקים. בפרשת בחוקותי נאמר: "להפרכם את בריתי" (ויקרא כו, טו) והזכיר בה במות וחמנים וגילולים כי היו עובדי עבודה זרה והעונשים עליהם הוא בואן של חרב וגלות, ונאמר: "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה" (שם לד), והיו שנות הגלות כשנים שבטלו השמיטה. ובגאולה זו אינו מבטיח אלא שיזכור ברית אבות, ולא מזכיר שיאסוף את הנדחים ואכן לא שבו כל השבטים מהגולה אלא רק שבטי יהודה ובנימין. הרי שמוכח שהתורה דיברה בתוכחה זו על חורבן הבית הראשון והגאולה ממנו. בתוכחה בפרשת כי תבוא נרמז על הגלות האחרונה והגאולה ממנה. לא נאמר בה קץ זמן הגלות ולא נזכר שיעבדו עבודה זרה, אלא נאמר: "אם לא תשמע בקול ד' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו" (דברים כח, טו), כי חטאו רק בחלק מהחטאים ולא עבדו עבודה זרה. ובגלות נאמר: "והפיצך ד' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (שם, סד), וזה מה שקרה בגלות השנייה האחרונה. ונאמר בגאולה ממנה: "והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ה), שתהיה גאולה שלמה של כל העם. וכן נאמר שיכרית ויכלה את האויבים המגלים אותנו, שנאמר: "ונתן ד' אלהיך את כל האלות האלה על אויבך ועל שונאך אשר רדפוך" (שם ז), אויבך ושונאיך רמז לשתי האומות אשר ירדפו אחרינו (עֵשו וישמעאל). הווה אומר, בתורה נכתב על שני חורבנות, והגאולה מחורבן השני היא הגאולה השלמה שאין אחריה עוד חורבן.
ומנין שכעת התחילה הגאולה האחרונה? זה מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח, א): "אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא' (יחזקאל לו, ח)". ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר". אכן זה קרה. מאז החל עם ישראל לשוב לארץ ישראל והוקמה מדינת ישראל, הארץ נותנת פרותיה בשפע. ארץ ישראל בבניינה ולא בחורבנה, זרים לא שולטים עליה אלא היא בשליטת עם ישראל, ומובטחים אנו בהמשכה של הגאולה, עד לגאולה השלמה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il