ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דיני תספורת בשלושת השבועות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תשס"ד

דיני תספורת בשלושת השבועות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

מתי אסור להסתפר לפי מנהג ספרדים ואשכנזים
תקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח תקנא, ג), שלא להסתפר מתחילת השבוע שחל בו תשעה באב, וכן נוהגים ברוב קהילות הספרדים. ומנהג אשכנז להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמ"א תקנא, ד).

גם בין הספרדים יש שהחמירו בזה: במרוקו נהגו שלא להסתפר בכל שלושת השבועות (קצשו"ע טולידנו ח"ב שפז, ח). והרב משאש כתב שכך נהגו החכמים והזקנים, ופשוטי העם החמירו רק מראש חודש (שמש ומגן ח"ג או"ח נד). ומנהג האר"י שלא להסתפר בכל שלושת השבועות, וכידוע יש מהספרדים שנוהגים על פי מנהגי האר"י (הלכות חגים כה, כב).

איזו תספורת אסורה ואיזו מותרת
לא רק שער הראש והזקן כלול באיסור התספורת, אלא כל שער שבגוף אסור לספר. אמנם כאשר השפם מפריע לאכילה מותר לספרו אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב (שו"ע תקנא, יב-יג). וכן מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש. וכן מותר לאשה להסיר מפניה שערות שמכערות את יופיה (מ"ב תקנא, עט; כה"ח מז. וע' בתורת המועדים ה, כו).

האם גילוח בשלושת השבועות בכלל האיסור
לדעת הרבה פוסקים אין הבדל בין תספורת לגילוח, ולמנהג אשכנז וחלק מהספרדים שניהם אסורים בכל משך שלושת השבועות (ע' כה"ח תקנא, סו; תצג, יט). וכן נוהגים רוב בחורי הישיבות והמדקדקים במצוות.

אולם מנגד יש סוברים שלכתחילה ראוי להתגלח בכל ערב שבת בשבתות שלפני ראש חודש אב. כי הנימוק שהובא בפוסקים לאיסור תספורת אפילו לכבוד שבת, הוא מפני שממילא אין מסתפרים לפני כל שבת, ואם כן אין בזה צורך לכבוד שבת (מ"א תקנא, יד). והמתגלחים בודאי רגילים להתגלח לפני כל שבת, ולפי זה יהיה מותר להם להתגלח לכבוד שבתות שבחודש תמוז (וכך משמע שדעת הפרי מגדים, וכן משמע מבאור הלכה תקנא, ג)

ועוד, שיש אומרים שכל המנהג שלא להסתפר נוגע רק לתספורת, שיש בה חגיגיות מסוימת, ולא לגילוח, שאין בו שום חגיגיות אלא רק הסרת הניוול. ועוד סברה, שיש שמצטערים מאוד כשאינם מתגלחים, ואולי אפשר להשוות את הגילוח לתספורת השפם שמפריע לאכילה. ובנוסף לכך, אי אפשר להתעלם ממנהג רבים מהספרדים, שנוהגים איסור תספורת רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

הלכה למעשה: לנהוג כהורים

מעיקר הדין נראה לעניות דעתי, שמותר ואף רצוי להתגלח לקראת השבתות שלפני ראש חודש אב. והמקל להתגלח בכל יום עד ראש חודש אב כפי שהוא רגיל בכל השנה, יש לו על מה לסמוך.

ושמעתי מהרב רבינוביץ' שליט"א, ראש ישיבת מעלה אדומים, הדרכה טובה למעשה: שכל אחד ינהג כאביו, שכיבוד הורים חשוב יותר. כי אם האב מחמיר והבן יקל, יש חשש ששינוי המנהג יצער את האב, וייראה הדבר כאילו האב לא הצליח לחנך את בנו להמשיך בדרכו. וכן להפך, כאשר האב מקל ובנו מחמיר, נראה הדבר כאילו הבן מודיע ברבים שהוא צדיק יותר מאביו. ואמנם כאשר מדובר בהלכה מוסכמת, אזי אין עצה, ועליו לקיים את ההלכה. אבל כאשר הדבר שנוי במחלוקת, מוטב שינהג כאביו.

קידוש ה' שאינו מתבייש
עוד חשוב להוסיף, שלמרות שמעיקר הדין נראה בעיניי שעדיף להתגלח לכבוד שבת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכיום ההימנעות מגילוח הפכה לסימן האבלות המובהק. ויש בזה צד של קידוש ה', שהכל רואים את סימן האבלות, ונזכרים בחורבן בית המקדש. ובמיוחד גדל קידוש ה' כאשר מדובר באנשים מכובדים שנפגשים עם הציבור הרחב, ומראים לעיני כל שאין הם מתביישים בשמירת המנהגים.

פעם הגיעו להר ברכה בימי ספירת העומר כל ראשי מחלקת החטיבה להתיישבות, רובם חילונים, ובראשם יו"ר החטיבה אברהם דובדבני. הוא הקפיד שלא לגלח את זקנו, וכשקם לדבר, אף הזכיר את תלמידי רבי עקיבא שמתו בעוון שלא כיבדו כראוי זה את זה. ללא ספק היה בזה קידוש ה' והבעת נאמנות מופלאה למנהגי אבות. מכל מקום, מי שבוחר להתגלח לכבוד שבת, טוב שידקדק ללכת עם ציציות בחוץ, כדברי השולחן ערוך (או"ח ח, יא), כדי להרבות קידוש שם שמים בדרך זו.

גילוח אחר ראש חודש אב
אחר ראש חודש אב, ברור שעל פי מנהג אשכנז אין להתגלח, ואפילו לא לקראת שבת חזון. יתר על כן, מנהג אשכנז היה שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון (רמ"א תקנא, א). ואמנם אין נוהגים כן כיום, אבל אפשר ללמוד מכאן שאין להתגלח לקראת שבת חזון.

ואף לספרדים, יש מקום להחמיר שלא להתגלח מראש חודש אב. ואמנם השולחן ערוך (או"ח תקנא, ג) כתב להחמיר בתספורת רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם כבר למדנו שיש קהילות ספרדיות שנהגו להימנע מתספורת בכל שלושת השבועות, והמקלים במרוקו נהגו להסתפר עד ראש חודש אב. ויסוד לכך מובא באחד הראשונים, בעל ספר כלבו, שחי בפרובנס ולמד אצל גדולי ספרד, וכתב שנהגו שלא להתגלח לפני שבת חזון כדי להגיע לתשעה באב מנוולים (הובא בבית יוסף תקנא, יד).
ונזכה שיתקיימו בנו דברי חז"ל (תענית ל, ב): "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il