בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • ראש השנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

מסכת ראש השנה דף כ"ב

undefined

הרב אורי בריליאנט

א' סיוון התשע"ד
2 דק' קריאה 12 דק' האזנה

(כב. במשנה – כב: במשנה)


חלק א – מי כשר לעדות החודש


א.      אב ובנו –


ר"ש – כשר (וכן רב חנן בר אבא, שמואל),


מקור: שמות יב – "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים..." – עדות זו תהא כשרה בכם.


ת"ק – פסולים, אך בכל זאת ילכו להעיד (וכן רב הונא, רב).


            ולגבי המקור – עדות זו תהא מסורה לכם.


הלכה



  1. מעשה במשנה – רי"ס


טוביה הרופא, בנו ועבדו -
בי"ד של הכהנים – קיבלו אותו ואת בנו – כר"ש, ופסלו את העבד.


בי"ד הרגיל – פסלו את בנו - כת"ק, וקיבלו את העבד.



  1. באמוראים –


כר"ש שכשר - ב חנן בר רבא, מר עוקבא-שמואל,


כת"ק שפסול – רב הונא (שהרי זה ר' יוסי מול ר"ש + מעשה), רב (אמר שהלכה כר"ש אך הפכו לו את השיטות).


ב.      עבד –


במשנה השנייה – עבד כנעני – פסול.


עבד כנעני שהשתחרר (גר) –


            בית הדין של הכהנים במשנה הראשונה – פסול (צריך מיוחס),


            בית הדין הרגיל – כשר.


ג.       משנה שנייה - שאר הפסולים לעדות מדרבנן פסולים גם כאן –


גזלנים:


מהתורה גזל ממש פסול – "אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (שמות כג).


מדרבנן(גם אם זה איסור תורה, כל עוד זה לא "חמס" זה רק דרבנן (רש"י)) – גם המשחק בקוביא, ומלוי ברבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית.


אגב, הם פסולים לכל עדות שאישה פסולה בה, לכן להעיד שבעלה של עגונה מת – כשרים.


חלק ב – היקף חילול השבת


כל חילול שיעזור להם להגיע לפני צאת השבת – עושים: מחמר, הוצאה (מיטה להבאת העד הזקן, אוכל לדרך, מקלות להילחם עם שודדים).


הדרן עלך ארבעה ראשי שנים.


חלק ג – עדות אופי לעדי החודש


משנה


בראשונה היו מקבלים מכל אדם,


אך משקלקלו הבייתוסים,


התקינו שיקבלו רק ממי שבי"ד מכירים אותו או שיש עדים שמעידים עליו, שמוכרים לבי"ד במקומו, ואותם עדים גם מחללים שבת.


דיונים:


א.      כמה עדי אופי צריך?


פשט משנה – 1 - "משלחין עמו אחר להעידו"


דחייה – ברייתא – "שבא הוא ועדיו (2) עמו",


אלא במשנה הכוונה לזוג אחר (2).


קשה – מסופר על ר' נהוראי שהלך להעיד על עד אחר, ולא מוזכר עד נוסף.


תשובות: הי העד שני, אך הוא לא הוזכר כי:



  1. משום כבוד ר' נהוראי.

  2. חיכה לו באושא.


והחידוש - שאפילו שיש ספק אם יהיה עד אופי שני או שמא יחזור בו (ריטב"א) – מחללים שבת.


(כב: שליש)


ב.      עד שמעיד שקידשו את החודש


כאן לא צריך עדי אופי אלא כל אחד נאמן,


ומספיק אחד – כי זה מילתא דעבידא לאגלויי (כפי שעולא העיד לבדו).


            ולא חוששים לבייתוסים – כי הם ניסו להטעות את הבי"ד, ולא את ההודעה אח"כ.


ולא חוששים לצדוקים (שניסו להטעות את ההודעה במשואות (משנה הבא), כי ניסו להטעות בלי שידעו מי הם.


[אגב, בדף הקודם ראינו שיש נפקמ"נ אם זה עדות מפורשת או לא, כאן משמע שזו לא עדות מפורשת].


ג.       ברייתא על קלקול הבייתוסים


שכרו עדי שקר שיעידו שראו ביום ה30, כדי להקדים את ניסן ביום וכך להקדים את העומר ליום ראשון ("ממחרת השבת").


אחד העדים היה משלנו, וגילה לחכמים,


ומאז תיקנו שלא מקבלים כל אחד.


 

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il