ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ערב פסח שחל בשבת | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח הלכות ערב פסח Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
תשס"ב

ערב פסח שחל בשבת


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

א - סדר ביעור החמץ ושלוש הסעודות
כשחל י"ד בניסן בשבת, כיוון שאי אפשר לבדוק ולבער ביום י"ד, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ כמו בכל השנים. למחרת ביום שישי שורפים את החמץ שנמצא, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים (שו"ע תמד, א-ב). ומשיירים חמץ לשתי סעודות ראשונות של שבת.
אילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, כדי שלא להיכנס לבעיות חמץ, מסתבר שהיינו אוכלים מצות בסעודות השבת. אבל כיוון שאסור לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה (כמבואר לעיל יג, ו, 6), לפיכך חייבים להשאיר לחם חמץ לשתי הסעודות הראשונות של שבת. כדי שלא להסתבך בתבשילי חמץ, רבים נוהגים לבשל לשבת תבשילים כשרים לפסח, ומתחילים את הסעודה בקידוש ובאכילת פת עם ממרח או סלט באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, ולאחר שמסיימים לאכול את הפת, מנקים את הידיים והבגדים, ועוברים לאכול במקום הקבוע לאכילה בפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה.
את הסעודה הראשונה אוכלים בליל שבת, והשנייה בשבת בבוקר, וצריך להספיק לסיימה עד סוף שעה רביעית זמנית של היום, שאז הוא סוף זמן אכילת חמץ (כפי שמודפס בלוחות. עיין לעיל ג, ו). לשם כך צריך להקדים את תפילת שחרית של אותה השבת.
לאחר הסעודה השנייה, צריך לאסוף את כל שיירי החמץ מהקערות ומהמפה, וכיוון שאסור לשרוף את החמץ בשבת, טוב להשליכם לבית הכסא, ובזה יתבערו מהעולם. כדי להקל על ביעור החמץ, נוהגים לתכנן היטב את מאכלי השבת, כך שיהיה קל לאסוף את שיירי החמץ שלהם ולבערם. אח"כ צריך לבטל את החמץ, וצריך לומר את הביטול עד סוף שעה חמישית.
שיניים תותבות: לנוהג להגעילם, יגעילם לפני השבת, ולא יאכל בהם מאכלי חמץ חמים בשבת. ולנוהג להסתפק בצחצוח, יצחצחם היטב אחר סעודה שנייה (עיין יא, יב).
בסעודה השלישית ישנה בעיה, חמץ אסור לאכול כבר מסוף השעה הרביעית, ומצה אסורה בכל יום י"ד. וכיוון שכך יוצאים ידי סעודה שלישית בבשר ודגים, או במיני פירות (שו"ע תמד, א). וכן מותר לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה, ולדעת רבים מותר גם לבשל מצות שלמות ולאוכלן, ויש נוהגים שלא לאכול בפסח מצה שרויה (עיין לעיל ח, ב). ואין להרבות באכילה בסעודה שלישית, כדי שהמצה תאכל בערב לתאבון. ויש עוד עצות לרוצים לבער את כל החמץ לפני השבת, כמבואר בהערה. 1
ב - עוד דינים

מקדימים תענית בכורות ליום חמישי, י"ב ניסן (שו"ע ורמ"א תע, ב). וכבר למדנו (יג, ה) שכיום נוהגים לסיים מסכת במקום לצום.
ראוי להכין את כל מה שצריך לליל הסדר מיום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור, הזרוע, ואח"כ להקפיאם או להניחם במקרר. ורק לאחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב. אם לא הכינו את התבשילים והקערה לפני השבת, יש להכינם לאחר צאת השבת, אלא שאין לעשות כן לכתחילה, כדי שלא לעכב את תחילת הסדר. גם את שולחן ליל הסדר אסור לערוך בשבת, מפני שאסור להכין משבת ליום טוב, אלא צריך לעורכו מיד אחר צאת השבת.
יש להכין לפני השבת מערכת פמוטים כפולה, לשבת וליום טוב, מפני שאסור להדביק את הנרות ביום טוב. ואם לא הכינו, מותר לתקוע את הנרות בפמוטים בלא להדביקם.




^ 1.. מצה עשירה : היא קמח שנילוש עם מיץ פירות, ואין בזה חימוץ, וספרדים נוהגים לאוכלה בפסח, ואשכנזים מחמירים שלא לאוכלה כחמץ, אלא שכיום התעוררו ספקות לגבי כשרות מצה עשירה שמייצרים במפעלים, ורבים מחמירים בזה גם לספרדים (עיין לעיל ח, א). ומ"מ לכל המנהגים אפשר לאכול מצה עשירה בשתי הסעודות הראשונות עד סוף שעה רביעית. אלא שכדי לצאת ידי חובת סעודת שבת, צריכים לקבוע על המצה העשירה את הסעודה, היינו לאכול ממנה כנפח ארבע ביצים לפחות, ויחד עם שאר הסעודה להגיע לשביעה גמורה, ועל ידי כך תשתנה ברכתה מ'מזונות' ו'על המחיה' - ל'המוציא' וברכת המזון. (עי' פניני הלכה ברכות ו, ד). ואם יש מצה עשירה שאין עליה פקפוק כשרות לפסח, למנהג ספרדים אפשר לקיים בה סעודה שלישית, ויש לקיים את הסעודה עד סמוך לפלג המנחה (כשלוש שעות לפני השקיעה). ולמנהג אשכנזים אין לאכול מצה עשירה אחר ארבע שעות (כך דעת שעה"צ תמד, א, אג"מ או"ח קנה. אמנם לערוה"ש תמד, ה, מותר לאוכלה עד כניסת החג). מצה מבושלת : עצה נוספת, לבשל מצה שלמה, ואזי לדעת רוב הפוסקים, אין עליה יותר איסור אכילה בערב פסח, כי אין יוצאים בה ידי מצה, וגם נשתנתה באופן משמעותי. וכיוון שהיא בשיעור כזית, עדיין מברכים עליה 'המוציא' וברכת המזון, וממילא אפשר לקיים בה את שלוש הסעודות. וכך דעת המ"ב תעא, כ, ושעה"צ יט, וערוה"ש תמד, ה, ויחו"ד א, צא, הערה י. ובשעה"צ תעא, כ, כתב שלדעת שועה"ר וח"א, דין טיגון כבישול. ובפמ"ג הסתפק בזה. לעומת זאת, במ"א תמד, ב, כתב בשם מהרי"ל שלא ראה נוהגים לקיים סעודה שלישית במצה מבושלת. ומשמע מהגר"א שאסור לאוכלה בערב פסח. והרוצים לסמוך על רוה"פ ולצאת במצה מבושלת רשאים (ועי' בשעה"צ תמד, א, ולעיל יג, 7). עוד עיין במ"ב תמד, ח, בעצה לחלוק את הסעודה השנייה, וזה בדיעבד, כי הסעודה השלישית צריכה להיות אחר חצות (שו"ע רצא, ב; פניני הלכה שבת ז, ב).
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il