ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל

דף הבית בית מדרש מדורים קול צופייך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"ד

כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

הקדמה
אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים
בעלון זה קיבצנו מעט מדברים ששמענו מפי הרבנים ביום השנה הרביעי להסתלקותו של מרן הרב זצוק"ל. לא הספקנו לרשום את כל דברי הרבנים, אך פטור בלי כלום אי-אפשר, ועל כן הבאנו חלקם.
הרה"ג משה צדקה שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף: הגמרא (יבמות צו ע"ב) שואלת מה כיוון דוד המלך כשכתב בתהילים (סא) "אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים", וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לָגוּר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא? "אֶלָּא אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ דְבַר שְׁמוּעָה מִפִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר".
נחת הרוח שיש לצדיק כשאומרים תורה משמו, ובמיוחד כשהולכים בדרכיו, היא נחת מוחשית וגופנית, כמו של מי ששמח ושותה יין, שנאמר: "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים". וב"ילקוט שמעוני" (שיר השירים ז - תתקצב) המשילו את זה לנחת של מי ששותה קונדיטון, "וחד אמר כהדין דשתי חמר עתיק אף על גב דשתי ליה טעמיה בפומיה". אחד אמר כמו מי ששותה יין ישן, שגם אחרי שנסתיימה שתייתו עדיין טעמו הטוב בפיו. מכאן נלמד כי הדברים והלימוד למעשה מדרכי הרב זצ"ל מביאים לו שמחה גדולה בעולמות העליונים.

תורה
שכינה מדברת מגרונו
בהספד שנכתב על-ידי הרה"ג דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה הוא סיפר על עצמו שזכה ללמוד שיעור שבועי קבוע מהרב זצ"ל בישיבת "בית שמואל" (שייסד מו"ר סבי, הרה"ג נסים דוד עזרן זצוק"ל). סיפר רבי דוד, כי בימים ההם הוא ראה שאחרי כל שיעור היו התלמידים מקיפים את הרב ושואלים שאלות בכל חלקי התורה. והיה הרב זצ"ל יושב ביניהם ומשיב לכולם בנחת בכל נושא ונושא בבהירות, כאילו הוא למד ברגע זה את הנושא ואת הסוגיה.
צריך להבין שדבר זה הוא פלא, כיוון ששאלותיהם של תלמידי חכמים בנויות על עיון רב בספרים חדשים גם ישנים, והן שאלות מורכבות ביותר וצריכות עיון מרובה. על כולן היה הרב זצ"ל עונה לכל השואלים, וזה פלא, כי אין ביכולתו של שום בן אנוש להיות מונח בכל התורה כולה כאילו הוא למד אותה ברגע זה. אין זה אלא שהשכינה הייתה מדברת מתוך גרונו.
סיפר הרב יוסף אליהו שליט"א, בן הרב זצוק"ל, כי כך גם היה מנהגו של הרב בבית המדרש בישיבה של הרב זצ"ל, שיש בו למעלה משלוש-מאות תלמידי חכמים צעירים שלומדים להיות רבנים בקהילות בחו"ל. פעם בשבוע היה הרב זצ"ל מעביר להם שיעור בעמקות, ואחר כך היו באים אליו עם מאות שאלות מורכבות וקשות והרב היה משיב לכולם בחיוך ובנחת רוח.
מחמיר לקולא

סיפר הרה"ג דוד חי הכהן שליט"א מישיבת "אורות התורה" בבת-ים: זכיתי לשמש שנים רבות את מו"ר הרב אליהו זצוק"ל, ולמדתי אצלו את דרכי פסיקת הלכה. חשוב שנבין כי לפסוק הלכה אפשר רק אחרי שמתקיימים כמה תנאים. א] צריך רב להיות בקי בכל הש"ס ובכל הפוסקים. בכל חלקי ה"שולחן ערוך" ונושאי כליו. ב] הפוסק צריך להכיר את המציאות. מי השואל. מה מציאות החיים שלו. לפי איזה פוסק הוא הולך. ג] הרב צריך להמשיך מסורת פסיקה של דורות קודמים. כשיש מסורת של רבנים שישבו כבר על המדוכה הזאת, אי-אפשר להתעלם מהם ולהחליט שהתורה מתחילה בהבנות שלנו. ד] צריך סייעתא דשמיא שלא להיכשל בדבר הלכה.
מרן הרב זצ"ל היה בקי בכל אלו, גם בקי עצום בש"ס ובפוסקים. כל זה בא לו בגלל שהיה חוזר על לימודו תדיר, ולא סמך על היגיעה הגדולה שיגע על התורה בנעוריו או על סייעתא דשמיא. מלבד זאת הוא היה חוקר ובודק כל דבר, ולומד להכיר את השואל ואת המציאות שעליה שואלים. בגלל זה הוא היה גם הרב המחמיר שבמחמירים וגם המקל שבמקלים. לכתחילה הוא היה אומר שלכל דעה בהלכה יש חשיבות. "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ואם אפשר – נקיים דברי כולם. מתוך כך שלמד את ההלכה ממקורה והכיר את יסודותיה, היה יודע למצוא את הפתחים להקל במקרים שהיה צריך.
נוסף על כל אלה שימש הרב תלמידי חכמים. כל גדולי הדור הקודם אהבו מאוד את חכם מרדכי, אף שהיה צעיר מהם מאוד. הוא למד מהם את המסורת של פסיקת ההלכה ויישם אותה בפסיקתו ובלימודיו. כבר בהיותו צעיר ביותר הוא היה משמש אותם ולומד מהם את התורה כפי שנמסרה להם מרבותיהם עד למעלה בקודש. ולא סטה מהם, אלא המשיך את המסורת.

זהירות
כוס ישועות
הרב יצחק ברדא, ראש ישיבת "יצחק ירנן" באשקלון, סיפר על מעשה שהיה בצעירותו של הרב זצ"ל. הוא הוזמן לחנוכת בית של תלמיד חכם גדול, והיו שם גדולי ישראל. ביניהם הבבא סאלי והרב עובדיה יוסף זצוק"ל ותלמידי חכמים נוספים אחרים. כשנכנס הרב זצ"ל, קם הרב עובדיה מלפניו מלוא קומתו. ראו כך כולם וקמו גם הם אחריו.
כשהתיישב על מקומו הביאו לו כוס מים, והוא סימן בידיו שאינו רוצה לשתות. כאשר פנה אליו מישהו ושאל בלחש למה אינו שותה, אמר לו הרב: הכוס הזאת לא טבולה. התפלא השומע, רוקן את הכוס ולקח אותה לבבא סאלי. אמר להם הבבא סאלי: לכו תטבילו את הכוסות. ביררו את העניין והתברר שאחד האנשים ראה שיש ריבוי אנשים והביא כוסות שלא הוטבלו. ומרוב שהיה הרב זהיר בקלה כבחמורה, לא נתנו לו מן השמים לטעות בדבר זה שנזהר בו כל ימיו.

זריזות
זריז בענווה
הרה"ג משה צדקה שליט"א, ראש ישיבת "פורת יוסף", הביא את הכתוב במסכת דרך ארץ זוטא (פרק ראשון): "דרכן של תלמידי חכמים עניו ושפל רוח זריז ממולא עלוב ואהוב לכל אדם שפל לאנשי ביתו ירא חטא ודורש את האדם לפי מעשיו ואומר כל מה שיש בעוה"ז אין לי חפץ בהם לפי שאין העוה"ז שלי", וציין כי כל המידות הללו היו ברב זצ"ל. כי לא די בכך שאדם לומד תורה, אלא צריך להיות גם עניו שלא מחזיק טובה לעצמו, וגם שפל רוח. וכמו שמסביר הרמב"ם במסכת אבות, שגם אם מעליבים אותו הוא לא נפגע מרוב שפלות רוח. הפלא הגדול הוא שהוא גם זריז. כי אפשר לפעמים שמרוב ענווה אדם לא יעשה ולא יפעל ולא יהיה זריז. מתוך שפלות רוח וענווה פסולה. אבל תלמיד חכם אמיתי צריך להיות גם עניו וגם זריז, וכך היה הרב זצ"ל.

אבן פינה להיריון
סיפר הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון: לפני 45 שנה לא היו בחולון הרבה מוסדות תורה וחסד. הלכו הרה"ג יצחק כדורי זצוק"ל והרה"ג יהודא צדקה זצוק"ל ועמהם הרה"ג אליהו זצוק"ל למו"ר אבי, שהיה איש ציבור, וביקשו ממנו שיסייע בבניית בית-כנסת בחולון, שיהיה מרכז להפצת תורה. להורי הייתה בת אחת, ואחר כך במשך 13 שנים לא נולדו להם ילדים. שמע אבי את בקשתם ואמר להם: אני עוסק עם הציבור ולטובתם ומשמחם, ומי ישמח אותי שאין מי שיגיד עלי קדיש?
אמר לו הרב אליהו: מקובלנו כי מי שבונה קיר בבית הכנסת זוכה לבנים. אמר לו מו"ר אבי: אני מוכן לבנות בית-כנסת שלם אם הרב יבטיח לי. הרב חייך כדרכו ואמר לו: לא צריך בית-כנסת שלם, קיר אחד מספיק. הלך אבי וקנה מגרש ובנה את כל בית הכנסת. בהנחת אבן הפינה התקשרה אליו אמי ואמרה לו כי היא מרגישה בחילות. אפשר שהיא בהיריון. ועוד בטרם נבנה בית-הכנסת כולו, אני באתי לעולם. בית-הכנסת הזה הוא מוקד להפצת תורה בחולון והיה בנשיאות הרב זצ"ל עד יומו האחרון. כל מה שאני מפיץ תורה בעולם זה מכוחו של הרב. מהתפילות שלו. מהאכפתיות שלו לעם ישראל.

נקיות
אזעקת לחש
סיפר הרב יוסף אליהו שליט"א. בנו של הרב זצוק"ל: הפסוק (תהלים נא יב) אומר: "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי". הרב זצ"ל היה מתפלל בכל הלב ממש, בחינת "לעובדו בכל לבבכם". להבין את כוונתו של הרב בתפילה נספר מעשה שקרה במלחמת המפרץ, בזמן שסאדם חוסין שר"י שלח טילים לעבר ישראל. הזמן הוא ערב שבת קודש, ואנחנו עומדים בתפילה. באמצע תפילת לחש נשמעה אזעקה שקוראת לאנשים להיכנס לחדרים האטומים.
הקהל הסתכל על מרן הרב זצ"ל, לראות מה יעשה. ואולם הרב היה שקוע בתפילתו, לא נע ולא זע. ראה כך שליח הציבור, וגם הוא לא הפסיק את התפילה. ראו כך המתפללים, סמכו על הרב ואמרו בלבם: אם הרב לא זז ממקומו, בוודאי אין מה לחשוש.
אחרי התפילה ליוו המתפללים את הרב לביתו, כדרכם, והיה הרחוב ריק מאנשים. שאל הרב את מלוויו למה אין אנשים ברחובות, והשיבו לו שהייתה אזעקה באמצע תפילת לחש ואנשים מסתגרים בביתם. התפלא הרב ושאל: למה לא אמרתם לי?

פרישות
תורה מתוקה מסוכר
סיפר הרב יעקב כהן מהוצאת ספרים "שיח ישראל". כי בילדותם הם היו מגיעים לישיבת "פורת יוסף", שם למד הרב זצ"ל. בתקופה ההיא היה עוני גדול ולא הייתה הישיבה נותנת סוכר כי אם במידה. קוביית סוכר לכל בחור ישיבה, כדי שימתיק את השתייה שלו. סיפר הרב כהן כי הרב זצ"ל היה נותן לו כל פעם את קוביית הסוכר שלו, ובכך היה מושך אותו להגיע לישיבה. ובלשונו של הרב כהן: "את המתיקות שלי קיבלתי ממנו".
לימים, כשהודה לו על כך, אמר לו הרב: אינך צריך להודות לי, עשיתי את זה למען עצמי. שמתי לב כי הסוכר גורם לעייפות, וכיוון שרציתי לנצל כל רגע וללמוד תורה כחפצי, העדפתי לשתות תה מר, שהוא גם מעורר.

טהרה
עדות לזהירות
סיפר הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון: תלמיד חכם חשוב, שהיה פוסק בהלכות טהרה באחת מבתי הדין בבני-ברק, שמע שאני מקורב לרב אליהו זצ"ל. כיוון שהוא שמע שהרב הוא מומחה בהלכות טהרה, ביקש לבוא אתי אל הרב לבדוק את המומחיות שלו. אמר לו הרב: תביא אתך עדים שכבר פסקתם בבית הדין שלכם ואראה לך איך פוסקים אצלנו.
אחרי זמן בא אותו רב עם ערימה של עדים, והביא אתו רב נוסף. אמר לו הרב: תבחר ותוציא אחד מהם. הוציא אותו הרב עד אחד. אמר לו הרב: תבדוק אותו. בדק ואמר: טהור. ביקש הרב שייתן לחברו שבא אתו. גם הוא בדק ואמר: טהור. לקח הרב את העד, הציץ בו שנייה קלה, לקח עט וסימן על העד עיגול כחול. אמר לנו לפתוח את הווילון כדי שייכנס אור נוסף לחדר וביקש מהם להסתכל שנית על העד במקום שהוא סימן. נרעד אותו תלמיד חכם לראות שבתוך העיגול הכחול הייתה טיפה קטנה של דם. שני הרבים הללו קיבלו שיעור על הזהירות שצריך בענייני טהרה. על החובה שיש בסייעתא דשמיא. והרב חזר לעיין בספריו.

חסידות
תה של חצות
המשיך וסיפר הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון: לפני עשר שנים צמחו לי יבלות על מיתרי הקול, וכתוצאה מכך לא יכולתי לתת שיעורים או דרשות. פרופסור ב"תל השומר" אמר לי שאין מנוס, אני צריך לעבור בדחיפות ניתוח במיתרי הקול. הלכתי לרב זצ"ל לקבל את ברכתו, והוא הניף בידו ואמר לי: דברים בטלים. אמרתי לו שהפרופסור אמר לי שיש בזה סכנה גדולה וחייבים ניתוח. הוציא הרב מהמגירה שלו שקית של תה ואמר לי: תטבול את שקית התה בתוך מים חמים, תאמר "בזכות אברהם אבינו" ותהרהר במידת החסד. אחר כך תטבול את שקית התה פעם נוספת במים, תגיד "בזכות יצחק אבינו" ותכוון על מידת הגבורה. בפעם השלישית תאמר "בזכות יעקב אבינו" ותכוון על מידת התפארת. אחר כך הוא כתב לי תפילה לומר על התה הזה, תפילה ששמורה אצלי עד היום.
הבטתי בשקית התה, וראיתי שיש בזה קופאין. אמרתי לרב שהרופאים הזהירו אותי מאוד להימנע מקופאין, כי יש בזה סכנה גדולה במצבי. הרב צחק ואמר לי: הם אומרים שאי-אפשר לשתות קופאין, ואני אומר אפשר. עשיתי כדבריו, וכעבור זמן פניתי לאותו פרופסור ב"תל השומר". הוא הכניס דרך האף מכשיר לראות את מיתרי הקול, ולחרדתי שמתי לב שהבדיקה מתארכת מאוד והרופא בודק שוב ושוב. חששתי מאוד, ושאלתי את הרופא מה קורה, והרופא השיב לי בתדהמה שהיבלות נעלמו והכול אצלי בסדר.
חשבתי שאני מכיר את הרב אליהו, אבל התדהמה של אותו רופא הדביקה גם אותי. ביקשתי ממנו שיעשה בדיקה חוזרת. הוא הכניס שוב את המכשיר, בדק ואמר: איך לך כלום, הכול נקי. חזרתי וביקשתי בדיקה שלישית, בדיקה כנגד כל הטבלה של התה. רציתי להרגיש את הנס בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי. הפרופסור חזר על הבדיקה ואישר את גזירת הרב ע"ה.
סיפרתי את הדבר לחבר שלמד קבלה, והוא שאל אותי אם אני יודע מה סוד הסגולה של הרב. הוא חשב שאולי יש איזה שם קדוש הרמוז במילה "תה". הוא חיפש בספרים ישנים גם חדשים ולא מצא שום שם קדוש כזה. אמרתי לו שאני לא יודע, אבל אני לא מעז לשאול. בתשובה ביקש ממני אותו חבר להתלוות אלי בפעם הבאה שאני הולך לרב, והוא ישאל.
הגענו שנינו אל הרב, ואחרי ששאלתי את שאלותיי הזכרתי לרב את אותו מעשה. חברי שאל את הרב מה סוד הסגולה, והרב התחמק ולא ענה. חברי לא הרפה וניסה לברר האם יש כאן איזה שם קדוש והוסיף: האם גם אני יכול לקחת שקית תה ולתת לאנשים שיאמרו את התפילה שהרב כתב?. השיב לו הרב: אם תבכה חודשים בתיקון חצות על שקיות תה, הן יעזרו.

ענווה
וירד משה מן ההר אל העם
עוד סיפר הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון: פעם הייתה עלי מחלוקת בחולון והייתה סערה גדולה. אשתי הייתה עצובה, וכל המפעל לקירוב יהודים והחזקת תורה היה בסכנה. הרב זצ"ל שמע על כך ובא אלי לחולון לעצרת לחיזוק התורה. ברוך ה', העצרת הייתה גדולה וברוב עם. בית הכנסת היה מלא מפה לפה.
העצרת הסתיימה בשעה מאוחרת והרב יצא לדרכו לירושלים. והנה הוא מתקשר אלי ואומר: זה טוב ויפה שחיזקתי אותך, אבל מה עם אשתך? האם היא הייתה בעצרת? אמרתי לו שעזרת הנשים הייתה מלאה בגברים, בגלל חוסר מקום, ולכן היא לא הייתה. אמר לי הרב שהוא חוזר לחולון לעלות לביתי על מנת לחזק את אשתי. הרגשתי נבוך ואמרתי: אין צורך. אבל הוא כבר הורה לנהג שלו לסובב את הרכב והודיע לי שהוא בדרך.
מיהרתי הביתה עם כל התלמידים. הרב עלה אל הבית, נכנס לסלון ושר ורקד עם כל התלמידים "על בית זה ויושבהו תהיה ברכת אליהו". אחרי רבע שעה הוא שאל אותי: האם יצאתי ידי חובה? לא הבנתי את שאלתו. וכי איזו חובה יש כאן? הוא חזר ושאל: האם אשתך שמחה? אמרתי לו שבוודאי שהיא שמחה, אבל הוא לא הסתפק בזה וביקש שאבדוק. הלכתי לאשתי ושאלתי אותה אם היא שמחה. אני חושב שהיא הייתה יותר שמחה מהיום שבו הרב זצ"ל חיתן אותנו. רק אחר כך הוא הרשה לעצמו לעזוב את חולון ולנסוע לביתו.
יראת חטא
זכר צדי"ק לברכה
הרב יצחק ברדא, ראש ישיבת "יצחק ירנן" באשקלון , סיפר סיפור שממנו אפשר להבין מהי יראת חטא ומהן מדרגות הקדושה שיכולות להיות בחיים של כל אחד ואחד. פעם הרב בא לנחם משפחה שבניה היו כולם רבנים וראשי ישיבות ואמר להם שאביהם היה צדיק. אמרו לו: רבנו, אולי כבודו לא הכיר את אבינו, אבל הוא היה איש פשוט שעובד למחייתו. לא עוסק בתורה ובוודאי לא בהפצת תורה.
אמר להם הרב זצ"ל: וכי לחינם כולכם תלמידי חכמים? ועוד, אמרו לי, האם אביכם זצ"ל היה מקפיד לברך כל יום מאה ברכות? אמרו לו: כן, היה מקפיד שיהיו לו כל יום מאה ברכות. המשיך הרב ושאל: האם אביכם היה מקפיד להתפלל במניין כל יום, להשלים ארבע "קדושות"? אמרו לו שלא הייתה תפילה שהפסיד במניין, והיה מקפיד להגיע מוקדם שלא להפסיד עשרה קדישים או תשעים אמנים. אמר להם כי על-פי האר"י ז"ל הוא צדיק. שראשי תיבות של צדי"ק זה תשעים אמנים, ארבע קדושות, עשרה קדישים ומאה ברכות.

קדושה
אנרגיות של קדושה
סיפר הרב יצחק ברדא, ראש ישיבת "יצחק ירנן" באשקלון: הרב זצ"ל היה מרגיש את הקדושה. היום קוראים לזה "אנרגיות חיוביות". כשיש בית ספוג בקדושה, צומחים בו תלמידי חכמים. הרב זצ"ל היה אומר תמיד שצריך לטהר את האוויר של הרחוב. לומר בו דברי תורה. לומר בבית דברי תורה. על השולחן. כי זה משפיע על האנשים.
פעם היה זוג עשירים שהיו בתהליך של תשובה ושמעתי שבכוונתם להתגרש. קבעתי אתם פגישה, ובמהלכה הם אמרו לי כי אינם רוצים לשמוע על שלום בית כלל. ביקשתי מהם שנלך יחד אל ביתם ושם תהיה החתימה על הסכם הגירושין. נכנסתי אל הבית והרגשתי שחסרה שם קדושה. ביקשתי מהם שיחכו לי מחוץ לבית, הסתובבתי בבית הגדול שלהם ואמרתי את "אשת חיל" בניגון ובכוונה. אחרי שסיירתי בכל הבית הגדול וסיימתי שלוש פעמים את "אשת חיל" ביקשתי מהם להיכנס על מנת לחתום על הסכם הגירושים. פתאום התהפכו היוצרות והם לא היו בטוחים שהם רוצים להתגרש. לבסוף יצאנו עם הסכם שלום.
שאלתי אותם האם הם לא מתפלאים על עצמם שבתחילת רצו להתגרש ופתאום רוצים רק שלום, ולא ידעו להשיב. סיפרתי להם על הסגולה שעשיתי בביתם. התזתי "אשת חיל" על קירות הבית, כמו שמתיזים מי בושם, וזה השפיע עליהם. אמרתי להם שהם צריכים לעשות כן תמיד ושלום ביתם יישמר. כאשר סיפרתי אחר כך לרב זצ"ל מה למדתי ממנו ומה עשיתי, הנאתו הייתה מרובה.

רוח הקדש
הודו לה' כי טוב
סיפר הרב יוסף אליהו שליט"א: אחד האברכים בכולל סיפר לי כי אשה שנסעה ברכבו ראתה על הצג של הפלאפון שלו תמונה של הרב זצ"ל, ואמרה לו כי הרב הזה הציל את חייה. לשאלתו היא סיפרה כי היא גדלה בבית דתי, אחרי כמה שנים הידרדרה, עזבה את היהדות והדת ונסעה להודו.
פעם באה קרובת משפחתה אל הרב והביאה עמה רשימה של שמות לברכה. הרב עבר על השמות ובירך, וכשהגיע לשמה של אותה אשה התעכב ואמר לקרובת משפחתה שתגיד להוריה שצריך להחליף לה את השם. אותה קרובת משפחה סיפרה את הדבר להורים, שגרים במרכז הארץ, אבל הם חשבו שאין בכך צורך, כי לבתם יש שם טוב. ליתר ביטחון הם שאלו את הרב שלהם מה לעשות, והוא בתשובה שלח אותם לרב בדחיפות.
כשהגיעו אל הרב זצ"ל הוא אמר להם: באמת השם של הבת הוא שם טוב. אבל יש איזשהו גוי שקילל אותה ועשה לה כישוף. הרב החל לתאר להם את צורתו של אותו איש, איך נראה, מה קומתו וכד'. אמר להם הרב: אם תשנו את שמה של הבת, הכישוף שלו ירד ממנה והיא תחלץ מקללתו ותחזור אליכם.
סיפרה אותה אשה: ההורים שלי חזרו הביתה, טיכסו ומצאו עצה להחזיר אותי לישראל למשך שבוע. כשהגעתי הושיבו אותי ושאלו אותי אם יש מישהו העונה לתיאור של הרב זצ"ל. התפלאתי, מנין הם יכולים לתאר מישהו שנמצא בהודו? אז סיפרו לי הורי את דברי הרב זצ"ל, וביקשו שאחליף את שמי. אמרתי בלבי, אם יש רב שיושב בירושלים ורואה בהודו, אני מסכימה לדבריו. החלפתי שם ומאז יצאה ממני כל התשוקה לטומאה. חזרתי לארץ, למדתי רפואה וכיום אני חיה עם משפחתי בסביבות ירושלים. הוא ממש הציל את חיי.
סיים הרב יוסף ואמר: הפלא פה הוא לא רוח הקודש. אנחנו מכירים אותה מהרבה מקומות. הפלא פה הוא תשומת הלב של הרב, האכפתיות שלו מכל אחד כשיש כל כך הרבה אנשים שמבקשים ברכות. הרי הרב היה יכול לעבור במהירות על השמות שברשימה, לברך ולשכוח ממנה. אבל האכפתיות שלו מכל יהודי היא הייתה העיקר.

רוח קודש עם תיק
סיפר הרב יצחק ברדא, ראש ישיבת "יצחק ירנן" באשקלון: פגשתי את מי שהיה במשך תקופה קצרה הספרא דדיינא של הרב זצ"ל. הוא סיפר לי כי כל פעם שהיו צריכים להכין את סדר היום, היה הרב עובר על התיקים ואומר לו: בתיק הזה יטען הבעל כך ואשתו תטען כך ואנחנו נפסוק כך. בתיק זה לא יבואו הצדדים. בתיק זה יבקשו דחייה. תיק זה יסתיים בשלום. וכך היו הדברים מתנהלים כל יום. הכול כדי לייעל את העבודה. אלה שהיו רגילים לעבוד עם הרב זצ"ל אולי היו רגילים לרוח הקודש הזאת. אבל אני, שהייתי ספרא דדיינא בהרכבים אחרים של דיינים, לא הייתי רגיל לרוח קודש כזאת. כשנפגשתי בה לא יכולתי לשכוח אותה עד עולם.

תחיית המתים
קישור לצדיקים
סיפר הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון: הייתי מקורב מאוד להרה"ג המקובל רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל. הוא היה מגיע פעם בחודש לחולון לחזק את הקהל בדברי תורה וקדושה, ושמעתי ממנו שהיה מכבד את מרן הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל בכל יכולתו. היה מחזיק ממנו ממש "שמים וארץ".
הוא סיפר לי פעם כי לא עמד על מעלתו העצומה של הרב עד שהגיע לחתונת בנו. לפני החתונה של בנו בא אליו בחלום אביו, הבבא מאיר זצוק"ל, ואמר לו כי הוא יבוא לברך את נכדו בחופה, יחד עם נשמת הבבא סאלי, יחד עם נשמת הצדיק המלוב"ן האלוקי רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל, יחד עם רבי מסעוד ויחד עם כל צדיקי המשפחה, כל זה בתנאי שהרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל יערוך את החופה.
ידעתי את מעלתו של הרב כאן בעולם הזה. לא ידעתי כמה הוא מכובד בעולמות העליונים. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים. וימליץ טוב על כל חיילי ישראל. אמן.

החיד"א של החטופים
סיפר הרב אהרן ירון כלף שליט"א: מרן מו"ר הראשל"צ הרה"ג הרב מרדכי אליהו זצוק"ל היה מורה בחיי חיותו, במקרה של נעדרים, לשלוח מניין גברים לקבר החיד"א ולקרוא מספר "תהילים החיד"א" את אותיות שם הנעדר ושם אמו כסגולה בדוקה למציאתו.
שמעתי מחבר על מקרה שהסגולה פעלה. כשנודע לי לאחר מכן על קרוב משפחה שנעדר כשבוע, סיפרתי לבני משפחתו על הסגולה הנ"ל, הגיעו מניין מחבריו ובני המשפחה מאזור המרכז להר המנוחות בגבעת שאול, וכשעתיים לאחר שסיימנו את קריאת פסוקי התהילים נמצא הנעדר! לאחר מכן סיפרתי לרבנו זצוק"ל את המעשה, והוא השיב בפנים צוהלות : "אמרתי לכם, זה עובד".
לעניות דעתי יש להתארגן בהקדם האפשרי ולעלות לקבר החיד"א הקדוש זיע"א זצוק"ל בכניסה להר המנוחות בירושלים, שהוא גם מקום קבורתו של מו"ר הראשל"צ הרה"ג הרב מרדכי אליהו זיע"א, ולקרוא את פסוקי התהילים מספר "תהילים החיד"א" של שמות הבחורים החטופים הנעדרים ושם אמותיהם, ואל כביר לא ימאס ויקבל את תפילותינו ברצון ונזכה לראותם בריאים ושלמים, אמן כן יהי רצון.

נחת הרוח שיש לצדיק כשאומרים תורה משמו, ובמיוחד כשהולכים בדרכיו, היא נחת מוחשית וגופנית. מכאן נלמד כי הדברים והלימוד למעשה מדרכי הרב זצ"ל מביאים לו שמחה גדולה בעולמות העליונים

תפילה לרפואה
תפילה לרפואה שחיבר מרן הרב זצ"ל


לאמר לחשוב
1) אברהם - חסד
2) יצחק – גבורה
3) יעקב - תפארת
שרה רבקה רחל לאה
4 5 6 7
רבש"ע בזכות האבות והאמהות תשלח לי ולכל אנשי ביתי רפו"ש בנפש ובגוף. ברכה והצלחה לעבוד את ה' באמת ובתמים. והקב"ה הטוב בעיניו יעשה "כי אין עוד מלבדו":
(כתב היד צולם מתוך הספר "ישועות מרדכי" - תפילות וסגולות מכתב יד קודשו של מרן הרב זצ"ל)


לשמוח בבנות . האם תפילה אחרי 40 יום על עובר שיהיה זכר זאת תפילת שווא?
בתלמוד הבבלי כתוב שזאת תפילת שווא, אולם בתלמוד הירושלמי יש דעות שעד יציאת הוולד אפשר לשנות. ולפעמים הרב אליהו זצ"ל היה מתפלל כדעת הירושלמי. אבל לא כל אחד יכול. וחשוב מאוד לדעת שבנות זה דבר טוב ונפלא וצריך לשמוח בהן.

שירים לנפש . האם מותר לשמוע שירים במשך השנה?
מעיקר הדין אסור, אך יש היתר לשמוע שירי קודש, או למי שנפשו עגומה עליו.

חצי-לק חצי-צה . האם לק לא שלם על הציפורן זה חציצה כשנוטלים ידיים?
אכן חציצה.

הדייסה האחרונה של סבתא . מה מברכים על דייסת קווקר מבושלת, גם ברכה אחרונה?
אם היא קשה, מזונות. אם היא רכה – שהכול.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il