ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרסום עישון סיגריות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כ"ד אדר ב'

פרסום עישון סיגריות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

שאלת פרסום הסיגריות
סוכני הפרסום של ערוץ שבע פנו מספר פעמים בשאלה, האם אפשר לפרסם בערוץ שבע ובשבועון "בשבע" פרסומות לסיגריות. לדבריהם ניתן להרוויח מפרסום סיגריות למעלה מרבע מיליון ש"ח לשנה, והשאלה האם ניתן להתיר את פרסום הסיגריות.

יתר על כן, הואיל והרווחים של ערוץ שבע אינם נכנסים לכיסו הפרטי של איש אלא כל רווח הולך לחיזוק התקשורת היהודית, להפצת תורה, לעידוד שמירת המצוות והמסורת, ולנאמנות לעם לארץ, אפשר לומר שיש בכך גם צורך של מצווה. למשל, לאחרונה אתר האינטרנט של ערוץ שבע הולך ומתחזק, כבר למעלה משנים עשר מליון כניסות נרשמות בחודש, שלושה מליון בעברית, תשעה מיליון באנגלית. אם יכנסו לערוץ שבע רווחים נוספים, הפעילות תורחב למען התורה העם והארץ.
במיוחד יש לציין שבעיתונים חרדיים ודתיים רבים מפרסמים סיגריות.

כמו כן יש לציין כי החוק כיום מחייב לציין אזהרה, כי משרד הבריאות קובע שהעישון מזיק לבריאות, ואם כן אפשר לומר שאין מכשילים בפרסום את הרבים הואיל ומזכירים את האזהרה הנדרשת.

איסור תורה לסכן את הנפש
נצטווינו לשמור על חיינו, שנאמר (דברים ד, ט): "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד" וכן נאמר (שם ד, טו): "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". ולא רק מדברים שסכנתם מרובה צריך להיזהר, אלא כאשר הסיכון נמוך צריך להיזהר, וכפי שציוותה התורה את הבונה בית, שיעשה מעקה לגגו, "ולא תשים דמים בביתך כי ייפול הנופל ממנו" (דברים כ"ב, ח).

לפיכך הזהירו חכמים מכל מיני מעשים שיש בהם סכנה, כגון שלא ישתה אדם בלילה שמא תכנס לפיו עלוקה ויסתכן (שו"ע חו"מ תכז, ח). ואסרו לשתות ממים מגולים, שמא הטיל בהם נחש את ארסו. ואסרו להכניס מטבעות לפה, מפני הזוהמה (חיידקים) שעליהן. ושלא לנעוץ סכין בתוך פרי, שמא יבוא אדם לשבת עליו ולא יבחין בסכין התקוע בו. וכן הזהירו בשמירת ההיגיינה. וכל זה מבואר בחלק יודה דעה סימן קט"ז.

וכתב בשולחן ערוך (חו"מ תכז, ט): "כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר: הרני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות. והנזהר בהם תבוא עליו ברכת טוב".

סכנות העישון

בקובץ אסיא, לענייני הלכה ורפואה סוכמו המחקרים אודות הסיכון שבעישון (בח"ה ע' 222-237, ובח"ח ע' 326-331), ואלה תמציתם: בעשן הסיגריות ישנם מעל 2000 מרכיבים גזיים וחלקיקים שונים, רבים מהם רעילים. הרעיל מכולם הוא הניקוטין.

העישון מגדיל את הסיכון למות ממחלות לב. בארה"ב מעריכים שכ- 30%-40% מהתמותה ממחלות לב ניתנים לייחוס לעישון. מחקרים נוספים הוכיחו כי התמותה ממחלות לב בקרב מעשנים גבוהה ב- 70% משאר האוכלוסייה. בנוסף לכך, מעשנים נפטרים ר"ל מסרטן בשיעור של פי שניים משאר האוכלוסייה. ובקרב המעשנים הכבדים התמותה מגיעה לפי שלוש עד ארבע. בנוסף לכך גורם העישון למחלות ריאות כברונכיטיס. המעשנים גם סובלים מכיב כיבה בשיעור הקרוב לפי שניים משאר האוכלוסייה. העישון גורם נזקים להריון, ופוגע בפוריות הגברים, ומעלה את הסיכון ללקות באי אונות.
בסיכום כללי יוצא ששיעור התמותה בקרב מעשנים גבוה בהרבה לעומת אלו שאינם מעשנים. למשל בסקר ענק של חברות הביטוח באמריקה, נמצא ששיעור התמותה אצל גברים מעשנים בני ארבעים וחמש, גבוה ב80% משיעור התמותה אצל גברים בני גילם שאינם מעשנים. ואילו בקרב בני השישים, שיעור התמותה אצל המעשנים גבוה ב125% מאלה שאינם מעשנים. עקב הממצאים הללו, חברות-ביטוח רבות העלו את מחיר הפוליסה למעשנים. והבשורה הטובה, עם הפסקת העישון הסיכון הולך ופוחת, עד שכעבור כחמש עשרה שנה מסיום העישון הסיכון המוגבר למעשנים כמעט ונעלם.

עמדת ההלכה
אחר שהתברר מעבר לכל ספק שהעישון מסוכן לבריאות, הורו רוב ככל גדולי ישראל שיש איסור לעשן. מבין התשובות הראשונות שנכתבו על כך אפשר לציין - עשה לך רב ח"ב א, וציץ אליעזר ט"ו, ל"ט.

אמנם כלפי המכורים לעישון, שקשה להם מאוד להפסיק לעשן, יש שהתייחסו בסלחנות מפני שהם כאנוסים, ואע"פ כן ברור שגם הם צריכים לעשות מאמץ מרבי להפסקת העישון, ועובדה שרבים הצליחו להיגמל מעישון.

מכתב הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
עוד לפני שנתפרסמו המחקרים הברורים על סכנות העישון, היו רבנים שהתנגדו לעישון מסיבות מוסריות: התמכרות מיותרת, הפרעה לשכנים הסובלים מהעשן, ביטול תורה ובזבוז הממון.

זו הייתה עמדתו של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. ואכן בישיבת "מרכז הרב" כמעט ולא היו מעשנים, ובעז"ה ממנה התפשט המנהג הטוב לכל שאר הישיבות ההולכות לאורו של מרן הרב קוק זצ"ל.

בזקנותו של מו"ר הרב צבי יהודה, בעת שכבר לא הגיע לישיבה בתדירות, סיפרו לו שיש כמה אחדים שמעשנים בספריה או בבית המדרש, כתב בימי הסליחות של שנת תשל"ז קריאה להפסיק את העישון. בקריאתו מציין הרב כי הפה והשפתיים המקודשות לעמל התורה ודיבוק חברים אין ראוי שיעסקו במציצת עשבים של הטבק. ובמיוחד תלמידי חכמים של ארץ ישראל שצריכים להנעים זה לזה בהלכה, אין ראוי שיצערו את חבריהם בעשן הסיגריות. ומתוך ההיגמלות מהרגל העישון יזכו להרבות בשקידת התורה, בבריאות וטהרה. עד היום קריאה זו תלויה בפתח בית המדרש של ישיבת "מרכז הרב" 1 שנים ספורות לאחר מכן, בשנת תשמ"ד, נאסר העישון באופן מוחלט בהיכל ישיבת פונביז', על פי הוראתו של ראש הישיבה הרב שך זצ"ל.

איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול
וכיוון שהעישון מסוכן, אסור להכשיל אנשים ולעודדם לעשן, שנאמר (ויקרא יט, יד): "לפני עור לא תיתן מכשול". שני מכשולים יש כאן: עצם העידוד להסתכן, שהוא ממש מכשול בפני עיוור, ובנוסף לכך, ישנו בפרסום הכשלה לעבור על איסור סיכון הנפש. ואין לטעון שהפרסום אינו גורם לאנשים לעשן, שאם לא כן מדוע יצרני הסיגריות מוכנים להשקיע בפרסום סכומי עתק, רק כדי לפרנס את העיתונים? ברור שהפרסום מעודד את העישון, והחמור מכל, שהוא מפתה צעירים להיכנס למעגל המעשנים. וזו אולי עיקר מגמתו, לגרום לצעירים להתמכר, ולהבטיח את המשך רווחיהם. וזהו ממש איסור התורה "לפני עור לא תיתן מכשול".

ולכן כל הקולות שנאמרו לגבי מסייע לדבר עבירה, כגון בהשכרת מבנה למחלל שבת (עפ"י סברת הבניין ציון ט"ו, או עפ"י הש"ך קנא, ו, והדגול מרבבה שם, שאין איסור מסייע למומר או מזיד) אינם שייכים כלל לכאן. וגם אין לטעון שאם לא יפרסמו בערוץ שבע ימצאו להם מקומות אחרים לפרסם, מפני שכל פרסום בכלי תקשורת נוסף מגביר את השפעת הפרסום. יתר על כן, הואיל וגם כלי התקשורת האחרים הם של יהודים, ממילא גם הם עוברים באיסור תורה, ולכן אין זו טענה שאם לא נחטא אנחנו יחטאו אחרים במקומנו (כדברי המשנה למלך, החוות דעת יו"ד קס, והובא בפ"ת יו"ד קס, א). ולהפך, חובתנו למחות כנגד זה, שנאמר (ויקרא יט, יז): "הוכח תוכיח את עמיתך" (כמבואר בבאו"ה תרח, א).

גם מה שהחוק מחייב כיום לציין על כל פרסום שמשרד הבריאות קובע שיש בעישון סכנה לבריאות, אינו מועיל, ואינו מתיר את קבלת הפרסום, מפני שאם אזהרה זו הייתה מועילה, ברור שיצרני הסיגריות לא היו משקיעים בפרסום. ואין אפשרות להתיר מטעם שהכסף שערוץ שבע מרוויח הולך למטרות של מצווה, שזוהי מצווה הבאה בעבירה. וכמו שאי אפשר לגנוב כסף כדי לממן ישיבות, או למכור סמים כדי לממן קופת צדקה, כך אי אפשר לפרסם סיגריות שמקצרות ימיהם של הבריות כדי לחנך לתורה ולמצוות, לישוב הארץ ולשמירת ביטחונם של המוני בית ישראל.

העיתונים החרדיים
על הטענה כי רבים מן העיתונים החרדים מפרסמים סיגריות אינני יודע כיצד לענות, ואין ביכולתי ללמד עליהם זכות. ולו היה ניתן למצוא היתר לפרסום הסיגריות, גם ערוץ שבע היה שמח לקבל עבור כך למעלה מרבע מיליון ש"ח לשנה ולהרחיב את פעילותו, אבל מה לעשות שאין לכך שום היתר. והיותר קשה עליהם, שהם טוענים שיש להם וועדה של רבנים שמפקחת על כשרות העיתון, ואיך יתכן שנעלם מהם איסור חמור שכזה, ואינני יודע מי הרבנים החברים בוועדות הללו שמתירים איסור זה.

תגובה ממשה אליהו מרחובות:
יישר כוח לרב על חיזוק והגברת המודעות על בעיית העישון, על כל פנים יש ללמד זכות על המעשנים ואולי גם על המפרסמים.אך ליפני שאנסה ברצוני לומר שאין בכוונתי לרדת לפרטי הסברות כי לא כאן המקום רק להראות שיש תלמידי חכמים החושבים אחרת מהרב. מובא בספר לב אברהם מאת הרב ד"ר אברהם סופר אברהם בפרק ב תחת הכותרת "דברים שמזיקים לגוף האדם" ...ולכן מאוד מאוד צריך אדם להרחיק עצמו ולהיזהר מעישון סיגריות,כי על אף שהם נותנים הרגשה טובה והרגעת הנפש לעת עתה,מזיקים הם לגוף עד כדי סכנת נפשות במשך הזמן.ושם בהערה 2 כותב המחבר: ואי אפשר לאסור את העישון על פי דין תורה ולפי הפסוק ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי אינם מזיקים רק כעבור כמה שנים וגם מכיוון שנימצא בשימוש רחב ודשו בה רבים -על זה נאמר "שומר פתאים ה" [שו"ת איגרות משה יו"ד ח"ב סימן מט] במאמר מוסגר שלי ודאי שאפשר להתווכח האם בתקופה שהאיגרות משה כתב את דבריו הייתה מודעות לסכנה אך בכל זאת המחבר הביא אותו והמחבר עצמו הזכיר שיש בדבר סכנת נפשות. ושם בספר לב אברהם בעמוד י"ז מעיר ומאיר הגרש"ז אויערבאך זצ"ל על המאמר של המחבר "שהרי הרמב"ם בהלכות דעות כתב:על כמה מיני מאכל שהם רעים ביותר והרי הם לגוף כמו סם המוות ואפי"ה כתב:"וראוי לאדם שלא לאכלם" ולא כתב לשון איסור.וכן המחבר מביא את האיגרות משה שכותב שאין איסור של "לפני עיור לא תיתן מכשול" להושיט אש או גפרורים למי שמעשן. וניראה שהדברים ק"ו לפרסם סיגריות וכן ניראה לי להוכיח מספר החינוך מצווה רל"ב "שלא להכשיל תם בדרך" "לא להכשיל בנ"י לתת להם עצה רעה...ולשון ספרא,לפני סומא בדבר והיה נוטל ממך עצה אל תיתן לו עצה שאינה עוגנת לו.ואמרו ז"ל אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור,והוא עוקף עליו ונוטלה הימנו." מהחינוך משמע שעוברים על לפני עיור ע"י נתינת עצה רעה רק כשמקבל העצה הוא סומא, ז"א שהמקבל לא יודע שזאת עצה רעה בשבילו.אך פשוט שבפרסום סיגריות ,הקונה יודע שזה מזיק וגם רשום על החפיסה שזה מזיק ובודאי שאינו בגדר סומא.עכ"פ יש האוסרים ויש שאינם אוסרים,ואלה ואלה דברי אלוקים חיים והמעשנים והמפרסמים ודאי שיש להם על מה להסתמך.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.


^ 1 וזו לשונה: "אל כל אחינו ורעינו בבית המדרש ובספריה. הבקשה והדרישה המרובה והנמרצת, בעצם ימי קודש הסליחות והתשובות האלה, בחוסן שלמותם שבבין אדם למקום ושבבין אדם לחבירו, בהחלט להגמל ולהמנע מהרגל של העישון והמיצוץ של חתיכות העשבים של הטבק בתוך הפה והשפתיים, המקודשות באושרינו לעמל תפארתה של תורה ולדבקות חברותיותה.
אשרי אשר יזדרז ויתגבר לעשות זאת, להגביר תוקף שקידתה של תורה וטהרתה, וריבוי נחת רוח לחברים וחוסן שקידתם ונעימותם. תלמידי חכמים שבארץ ישראל נקראים נועם שמנעימים זה לזה בהלכות ובהליכות, נועם בדרכים ושלום בנתיבות, ומתוך כך ריבוי ההתחזקות וההצלחה ההדדית לאוקמי גירסא ולאברויי בהופעת סייעתא דמן שמייא לקידוש ה' ולזכות הרבים.
נאמנכם באהבה רבה ואהבת עולם, צבי יהודה הכהן קוק".


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il