ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

15. השגת ה' על ידי אנוש | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש אמונה וחסידות יסודות האמונה Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (4 ד') הורד mp3
שלח לחבר

תשס"ב

15. השגת ה' על ידי אנוש


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אחת השאלות הראשונות המעסיקות כל אדם מחפש אמונה היא זו: היכול בשר ודם המוגבל בכוחותיו להכיר את הקב"ה שהוא נעלה מכל גבול, הרי אי אפשר להשיג את ה' "כי לא יראני האדם וחי", הרי אי אפשר לראות אותו בעין ולא בשאר החושים. וגם במחשבתו של האדם אי אפשר לתפוש את ה' שהוא נעלה מכל הבנה אנושית, ואם אי אפשר לתפוש ולהבין את מציאות ה’, נאבד הקשר אליו. ואם אדם מבין ומשיג, הרי הוא מגביל ומצמצם כביכול את הגודל האלוקי שהוא למעלה מהבנה. אם-כן, איך יוצאים מהמלכוד הזה?

והתשובה לשאלה הזו פשוטה ועמוקה כאחד: את הקב"ה בכבודו ובעצמו אין אנו משיגים, אך אנו רואים את פעולותיו, הוא מתגלה אלינו במעשיו כבורא ומנהיג, הקב"ה מתגלה בכל העולם. אין מקום פנוי ממנו, "מלוא כל הארץ כבודו", כל הבריאה כולה מראה את גדולת פעולותיו של הבורא. עם הנהגתו של הקב"ה בעולם אנו נפגשים בכל החושים שלנו. מבחינת הופעתו אלינו בפעולותיו, הוא קרוב אלינו מאד מאד, ומבחינת עצמותו הוא רחוק ונעלה ובלתי מושג ואין כל תואר שאפשר לתארו. הוא נעלה מכל.

חכמים רמזו לדבר זה באומרם שהנשמה דומה לקב"ה בחמישה דברים: מה הקב"ה מלא כל העולם, אף הנשמה מלאה כל הגוף.

מה הקב"ה רואה ואינו נראה, אף הנשמה רואה ואינה נראית.
מה הקב"ה זן את כל העולם כולו, אף הנשמה זנה את הגוף.
מה הקב"ה טהור, אף הנשמה טהורה.
מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים, אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים.

כשם שהנשמה בעצמה אינה נראית אך מתגלה היא בפעולות הגוף, כל דיבור, כל תנועה של הגוף מעידים על כוח החיים הנשמתי שבתוכו, אעפ"י שאי אפשר לראות את כוח החיים, את הנפש בעצמה, היא נראית בפעולותיה. וכך הקב"ה הוא בעצמו אינו נראה, אינו מושג אך מתגלה הוא בפעולותיו. זו גודלה של האמונה הממלאה את כל האדם וכל עצמותיו תאמרנה: "ה' מי כמוך" והולכת ועולה עד לגובה עליון שהעין אינה יכולה לראות, והמחשבה אינה יכולה לתפוש.

וכך תקנו חכמים לשון הברכות, כל ברכה פותחת בלשון נוכח ומסיימת בנסתר: "ברוך אתה ה'", אתה - נוכח, מ וכר, מורגש, מזוהה. "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". וממשיכה הברכה "אשר קדשנו" לא אשר קדשתנו, אלא: "אשר קדשנו" - עוברים לגוף שלישי, לנסתר. וכן "שהכל נהיה בדברו" לא אומרים: בדברך - בלשון נוכח, אלא "בדברו" - הוא, וכל זה להורות את דרך ההתייחסות שלנו אליו יתברך. מחד הוא מתגלה אלינו, ומאידך נסתר מאיתנו. הוא מתגלה בפעולותיו ודרך פעולותיו אנחנו מכירים אותו כעצמו יתברך והוא נסתר בעצמותו.

"אתה הוא ה' אלוקינו" - "אתה הוא" - נוכח ונסתר. אין כאן סתירה לשונית, אלא שלמות של דיבור, גם "אתה" וגם "הוא", גם מתגלה לפנינו וגם נסתר מאיתנו. "אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il