ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הלכות ברכות השחר ב' | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש תפילה ובית כנסת השכמת השחר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (2 ד') הורד mp3
שלח לחבר

תשס"ד

הלכות ברכות השחר ב'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

למבחן עצמי על ההלכות המופיעות בשעור זה לחץ כאן.

ד - עד מתי זמנן של ברכות השחר
מי ששכח לברך ברכות השחר לפני התפילה, יכול לברכן אחר התפילה, חוץ מברכת "על נטילת ידיים" שאינו יכול לברך אחר התפילה, מפני שהיא נתקנה כהכנה לתפילה. וכן לא יוכל לברך ברכות התורה, שכבר יצא בברכת "אהבת עולם". וכן לא יוכל לברך "אלוהי נשמה", מפני שיש אומרים שכבר יצא ידי ברכת "אלוהי נשמה" בברכת "מחיה המתים" שבתפילת עמידה.

ולכן מי שנאלץ לדלג על ברכות השחר כדי להספיק להתפלל במניין, לכל הפחות יאמר תחילה ברכת "על נטילת ידיים", "אלוהי נשמה" וברכות התורה, שאם לא יברכן תחילה לא יוכל להשלימן אחר התפילה (מ"ב נב, ב) 1 .

ועד מתי יוכל לברכן? כיוון שיש משווים את זמנן לזמן תפילה, לכתחילה ישתדל לברכן עד סוף ארבע שעות של היום, ובדיעבד עד חצות היום. אבל אם לא הספיק לאומרן עד חצות היום, יכול לאומרן כל היום, מפני שדעת רוב הפוסקים שזמנן שונה מזמן תפילת שחרית, מפני שהן ברכות הודאה על הדברים הטובים שהאדם נהנה מהם במשך כל היום, ולכן אם לא ברכן בבוקר, בדיעבד יכול לברכן כל היום 2 .

ה - זמן ברכות השחר למי שקם באמצע הלילה
לכתחילה יש לברך את כל ברכות השחר סמוך עד כמה שאפשר לקימה מהשינה, ואין צורך לאומרם דווקא אחר שיעלה השחר. ולכן הקם לפני עלות השחר כדי ללמוד תורה או כדי לעבוד או לכל מטרה אחרת, יאמר מיד לאחר הקימה מן השינה את ברכות השחר. אבל לפני חצות הלילה אין לברך את ברכות השחר, ולכן אדם שקם מן השינה לפני חצות, ימתין עד לאחר חצות הלילה, ואז יברך את ברכות השחר. ואם ברך את ברכות השחר לפני חצות הלילה לא יצא (מ"ב מז, לא; כה"ח כט) 3 .

הקם אחר חצות הלילה לכמה שעות ומתכנן לחזור אחר כך למיטתו ולישון עד תפילת שחרית, כגון חייל שקם אחר חצות הלילה לשמירה וחוזר אח"כ לישון - יברך את ברכות השחר אחר הקימה העיקרית שלו. אם מבחינתו הקימה הראשונה היא העיקרית, ומה שהוא ישן אח"כ נחשב אצלו כמו שינה באמצע היום, יברך אחר הקימה הראשונה. אבל אם הקימה השניה היא העיקרית, יברך אחר הקימה השניה. ולמנהג המקובלים בכל אופן אם הקימה הראשונה אחר חצות הלילה, יברך אחר הקימה הראשונה. ואם לא ברכן אחר הקימה הראשונה יברכן אחר הקימה השניה 4 .

לגבי ברכות התורה, דעת רוב הפוסקים שדינן כדין ברכות המצוות, ולכן יברך אותן אחר כל פעם שיקום משינת קבע בלילה. אמנם רבים נוהגים לברכן פעם אחת, אחר הקימה הראשונה, כדין שאר ברכות השחר (עיין בהלכות ברכת התורה י, ו).

ו - מי שהיה ער כל הלילה

ככלל גם מי שלא ישן בלילה יברך את ברכות השחר, שכבר למדנו (בהלכה ג) שברכות אלו נתקנו על ההנאה הכללית, ולכן גם מי שלא נהנה באופן אישי מדבר מסוים - מברך עליו. אמנם לגבי מספר ברכות ישנם חילוקי מנהגים.

לעניין נטילת ידיים מוסכם שצריך ליטול ידיים לפני התפילה, אלא שנחלקו האם לברך על נטילה זו. לפי בעל המשנה ברורה (ד, ל) הטוב הוא להתפנות לפני התפילה ולנגוע באחד המקומות המכוסים, ובכך יתחייב בנטילת ידיים בברכה. אולם למנהג הספרדים, בכל מקרה לא יברך על נטילה זו (כה"ח ד, מט; ועיין ח, ב).

וכן לגבי ברכות התורה, ישנה מחלוקת אם בבוא היום החדש צריך לברכן בשנית, ולכן הטוב הוא לשומען מאדם שישן ולכוון לצאת בשמיעתן. ואם אין שם אדם שאפשר לשומען ממנו, יש אומרים שיברכם בעצמו, וכך נוהגים הספרדים ומקצת האשכנזים. ויש אומרים שיכוון לצאת ב"אהבה רבה", וכן נוהגים רוב האשכנזים (עיין הלכות ברכות התורה י, ז).

וכן נסתפקו לגבי ברכות "אלוהי נשמה" ו"המעביר שינה", שיש אומרים שרק מי שישן בעצמו יכול לברכן, וכדי לצאת מהספק - טוב לשומען מחבר שישן ולכוון לצאת בשמיעתן. ואם אין שם חבר שצריך לברכן, למנהג ספרדים וחלק מהפוסקים האשכנזים יברכן בעצמו. ולפי המשנה ברורה לא יברכן.

לסיכום: למנהג ספרדים ומקצת אשכנזים , יברך את כל הברכות זולת ברכת "על נטילת ידיים". וטוב לשמוע מאחר את ברכות התורה ו"אלוהי נשמה" ו"המעביר שינה". למנהג רוב האשכנזים על פי המשנה ברורה , יתפנה ויברך "על נטילת ידיים". את ברכות התורה ו"אלוהי נשמה" ו"המעביר שינה" ישמע מחבר, ואם אין שם חבר שצריך לברכם, לא יברכם בעצמו, ויכוון בברכת "אהבה רבה" לצאת ידי ברכות התורה 5 .


^ 1. עיין בהלכות ברכת התורה י, ב, והערה 2, לעניין ברכות התורה בהרחבה. ולגבי "אלוהי נשמה" כתב במ"ב נב, ט, ובבאו"ה שם, שהפר"ח סובר שיוצא ידי חובתה בברכת "מחיה המתים". והעתיקו דבריו הח"א ודה"ח. ואמנם במאמ"ר חולק עליו, וכ"כ הפמ"ג שמשמע מדברי הרמ"א, וכן נראה מדברי הגר"א. מ"מ כדי לצאת מהספק, המדלג על ברכות השחר כדי להתפלל במניין, יברך תחילה "אלוהי נשמה". ואם לא ברך, לא יברך אחר התפילה, שספק ברכות להקל. אמנם כתב בבאו"ה, שהסומך על כל הפוסקים שסוברים שאפשר לברך "אלוהי נשמה" אחר התפילה לא הפסיד. עוד כתב במ"ב שם, שאם יכוון במפורש בברכת "מחיה המתים" שבעמידה שלא לצאת ידי "אלוהי נשמה" לא יצא, ויוכל לברכה אחר התפילה. וביחו"ד ד, ה, בהערה כתב שאינו מועיל לכוון כך, ולפי"ז אם נזכר שלא ברך ברכות השחר באמצע ברכות ק"ש, יברך "אלוהי נשמה" בין הפרקים, כדי שלא יפסידנה (ילקוט יוסף ח"א ע' נג).
^ 2. בדה"ח כתב עפ"י המ"א שדין ברכות השחר שווה לדין התפילה, וכשם שזמן התפילה הוא עד ארבע שעות זמניות שהוא שליש היום, כך גם זמן ברכות השחר. ויש סוברים, שכשם שתפילת שחרית אפשר להתפלל בדיעבד עד חצות היום, כך גם את ברכות השחר (ר' שלמה קלוגר). ובכה"ח עא, ד, כתב שאם כבר התפלל שחרית יכול לברכן עד ארבע שעות, ואם לא התפלל עדיין שחרית יכול לברכן עד חצות. אבל לדעת רוב הפוסקים אין זיקה בין ברכות השחר לתפילה, והשוכח לברכן בבוקר יכול לברכן כל היום, וכ"כ במ"ב נב, י, וברב פעלים ב, או"ח ח, ובילקוט יוסף ח"א ע' נ"ד. (ולדעת הגר"א אם שכח לאומרן ביום, יכול לאומרן אפילו בלילה עד שילך לישון).
^ 3. לגבי ברכת "הנותן לשכוי בינה", כתב השו"ע מז, יג, עפ"י הרא"ש והטור, שימתין מלאומרה עד שיאור היום. וכתב המ"ב מז, לא, ובבאו"ה שם, שהאחרונים (מ"א בשם הזוהר, פר"ח, הגר"א) הסכימו שגם ברכה זו יכול לברך קודם שיאיר היום. אך הח"א כתב שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום כל זמן שלא שמע קול תרנגול. ובדיעבד, סיכם המ"ב, שיצא אפילו לא שמע קול תרנגול, ובתנאי שיברך אותה מחצות הלילה ואילך. ובכה"ח ל כתב בשם הפר"ח והחיד"א, שלהלכה ולזוהר לכתחילה אפשר לברך אותה אחר חצות לילה. וכך כתבתי למעלה, הואיל ובדיעבד כולם מסכימים שיצא בזה, ויש לחשוש שאם נחלק בין ברכות השחר יגרום הדבר לשכחה או טעות.
^ 4. במ"ב מז, ל, כתב שאם קם בפעם הראשונה אחר חצות הלילה יכול לברך אז את ברכות השחר. ולא כתב אם עדיף לברך בקימה הראשונה. אולם בכה"ח מו, מט, כתב עפ"י הקבלה, שטוב לברך בקימה הראשונה שאחר חצות. ומי שאינו יכול להכריע מתי קימתו העיקרית, ינהג ככה"ח ויברך אחר הקימה הראשונה.
עוד חשוב לציין, כי לדעת המ"ב מז, ל, את ברכת "אלקי נשמה" וברכת "המעביר שינה מעיני" יברך אחר הקימה הראשונה בלא שם ומלכות ובפעם השניה יברכן בשם ומלכות. אבל אם ברכן בשם ומלכות בפעם הראשונה, לא יחזור לברכן בפעם השניה. ובבאו"ה הרחיב, שלדעת הפר"ח אין לברכן בפעם הראשונה אלא רק אחר שיסיים את השינה שלו באותו לילה, ואם יברכן בפעם הראשונה לא יצא, וצריך לחזור לברכן אחר הקימה השניה. והסכים עימו הח"א לעניין ברכת "המעביר שינה". אבל שע"ת ו ודה"ח כתבו שלא לחזור לברכן אחר הקימה השניה. ולכן פסק המ"ב שאם כבר ברכן לא יחזור ויברך עליהן. ובכה"ח מו, מט, כתב בשם כמה פוסקים ומקובלים, שגם שתי ברכות אלו צריך לברך בפעם הראשונה בשם ומלכות, והשינה שאח"כ נחשבת כשינה ביום. וכן נוהגים הספרדים. והאשכנזים נוהגים לכתחילה כדברי המ"ב, אלא שבדיעבד גם לדבריו אם ברכו בפעם הראשונה יצאו. ונלענ"ד שמוטב להורות לרבים לברך את כל הברכות אחר הקימה העיקרית, מפני שכאשר מברכים את רוב הברכות בקימה הראשונה, ומשאירים שתי ברכות לקימה השניה, יש חשש שיבואו לידי טעות, או שישכחו לברך את שתי הברכות או שיברכו בטעות את כל הברכות גם בפעם השניה. ולכן סתמתי למעלה לברך את הברכות אחר הקימה העיקרית. וגם כאשר הראשונה עיקרית, יש למברך אז "אלקי נשמה" ו"המעביר שינה" על מה לסמוך.
לפי המקובלים, מי שהוא ער כל הלילה, הזמן הטוב לברך את ברכות השחר הוא אחר חצות, וברכות התורה אחר שיעלה השחר. אמנם כתב בבן איש חי תולדות יד, לגבי מי שהולך לישון אחר חצות, שלמרות שלפי הרש"ש יכול לברך את ברכות השחר אחר חצות לפני שיישן, המנהג לברכן אחר השינה. וכ"כ הרב אליהו בסידורו ע' ג.
^ 5. מנהג ספרדים עפ"י האר"י מבואר בכה"ח מו, מט. ועפ"י הקבלה כתב בכה"ח שם, שאת ברכות השחר יאמרו מיד אחר חצות הלילה, אמנם את ברכות התורה צריך להקפיד לומר אחר עמוד השחר, וכ"כ בבא"ח ברכה ג. ועיין בהמשך י, 8.
במ"ב מו, כד, כתב שלדעת הא"ר מי שלא ישן לא יברך "אלוהי נשמה" ו"המעביר שינה", והפמ"ג ושע"ת השאירו דבריו בצ"ע. ומסיק בשע"ת שישמען מחברו. ומשמע שאם אין לו ממי לשומען מחמת הספק לא יברכן. אמנם בערוה"ש מו, יג, כתב שלדעת הרמ"א יברכן. ואשכנזי הנוהג כמותם יש לו על מי לסמוך (ואולי כדי שלא לאפושי פלוגתא היה ראוי לפסוק כמותם). ולגבי ברכות התורה עיין בהלכות ברכת התורה י, ז, שם נתבארו הדעות והמנהגים.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il