ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מלך בשדה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים ראה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

שבת מברכים תשנ"ט

מלך בשדה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ציפורה בת דוד

שבת מברכים חודש אלול קוראין בתורה פרשת ראה, היא פרשת הבחירה: " ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וגו' את הברכה אשר תשמעון". מהי הברכה שהתורה מציעה לנו "את הברכה אשר תשמעו", היינו עצם השמיעה לדבר ה' היא הברכה. ואכן כל פרשת הברכות הגשמיות אינה נזכרת בפרשה זו אלא בפר' כי תבוא לרמז לנו את הרעיון הנ"ל , שעיקר הברכה הוא בשמיעה לקול ה'.

בספר "לקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן מלאדי דבר נפלאות על גודל מעלת חודש אלול שמאירות בו י"ג מידות הרחמים. עד שהקשה מדוע ימים אלו אינם יו"ט כיום הכיפורים? ותירץ שימים של חודש אלול הם בבחינת "המלך בשדה", שאז אפשר לפגוש אותו בכל מקום, ובבגדי חול שעובדים בהם בשדה. והנמשל לחודש אלול שהשכינה שורה בו, והוא ימי חול. נראה להסביר את המשל של "המלך בשדה" בהקשר לחודש אלול תקופת השנה, וע"פ מדרש שהביאו הטור סי' תקפ"א:
"משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות".

לפי המשל במדרש ג"כ מופיע המלך בשדה מחוץ לעירו. אבל נוסף שם, שהמלך נמצא במסע הליכה לכוון העיר כדי להחזיר את המלוכה לתקנה. וצריך להבין מדוע המלך מעיקרא לא נמצא בעיר ממלכתו? אלא ההסבר לכך שנחרב בית המקדש, ושכינה יצאה לגלות, והזמן לכך היה בתשעה באב. ומיד אחרי זה מתחילים ז' דנחמתא שבהם המלך שב ומתנחם עם בניו, ושואף לחזור לעירו.

לפי זה מאירים דברי המדרש, שבחודש אלול המלך בשדה, בכוון אל היכלו, מתוך צפייה שהעם יבוא לקראתו וימחל להם על עוונותיהם ויחדש את מלכותו עליהם לטובה. ואם כן מובן מה שהוסיף בעל "לקוטי תורה", שגדלות הימים של חודש אלול הוא בכך ש"המלך בשדה" בתנועה של התפייסות, וצפיה לאנשים שיבואו לקראתו, ולכן מרוממים הימים אף מזמן שהמלך בהיכלו צפון ומוסתר מעין כל, וקשה לנו להתקרב אליו. הדבר נוסף למשל הזה של "מלך בשדה" הוא מתוך השוואה של ר"ה תקופת השנה, לעומת א' בניסן.

ניסן ידוע כחודש שנעשו בו נסים של יציאת מצרים, ומכן שמו"ניסן" . בו יצא ישראל ביד רמה מארץ מצרים, והוא חודש המיוחס לעם ישראל. "ראש חדשים"- בסימן של חידוש והתחדשות כמולד הלבנה. לעומת זאת תשרי הוא תחילת השנה שנתחמה השונה וחוזרת, ומרמזת לעולם הטבע שמושפע מהחמה הכוח הגדול המניע של הטבע, ולכן ר"ה הוא לכל באי עולם. ובו נפסקים מזונותיו, וגשמי שנה. ולכן מצות היום של ר"ה להמליך את הקב"ה על העולם כולו, דהיינו גם על עולם הטבע.

חלקו חכמינו ז"ל מתי עתידים להיגאל, (ראש השנה דף י עמוד ב):
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם...בניסן נגאלו - כדאיתא. בתשרי עתידין ליגאל - אתיא שופר שופר; כתיב הכא תקעו בחדש שופר, וכתיב התם ישעיהו כז ביום ההוא יתקע בשופר גדול. רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. מנלן? אמר קרא שמות יב ליל שמרים - ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית. - ואידך: לילה המשומר ובא מן המזיקין".

וידוע שיש שני דרכים לגאולה ניסית וטבעית כמבואר בגמ' (סנהדרין דף צח עמוד א):
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב דניאל ז' וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, וכתיב זכריה ט' עני ורכב על חמור! - זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור".

ונראה שהגאולה הניסית, "על ענני שמיא", מתאימה להיות בניסן, ש"בו הישועות מקיפות", באופן ניסי, וזה כאשר זכו להיות כצדיקים. אבל אם לא זכו, הרי הם זקוקים לחודש התשובה, ואז תהיה הגאולה בדרך הטבעית, כפי שמתאים בחודש תשרי. ונראה שהעבודה ה נדרשת לכך היא ההבחנה ש"מלך בשדה", בכל מקום ומקום ובתוך עולם הטבע, וזו היא ההכנה הנדרשת לפני ר"ה דין לעולם הטבע.

ולפי זה נראה להסביר את הפסוקים בראשית פרשתנו שדורשים מאתנו ראיה ושמיעה חדה! מפני שמדובר על ברכה השורה במעשה ידינו ע"י שאנו מתבוננים למצוא את השגחת ה' עלינו בכל מעשינו.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il