ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

היכן הוא הר הברכה או לחילופין מי הם הזייפנים? | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים ראה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

היכן הוא הר הברכה או לחילופין מי הם הזייפנים?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
ציפורה בת דוד

ב"חמדת ימים" לפרשת צו, הזכרנו את המזבח שחשף ד"ר אדם זרטל במורדות הדרום-מזרחיים של הר עיבל. מזבח זה, הוא כנראה, המזבח הנזכר בסוף ספר דברים:
"וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים" (כ"ז ד-ה).

והוא כנראה, המזבח שבנה יהושע לאחר הכניסה לארץ כמתואר בכתוב: "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אלוקי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה" (יהושע ח' ל-לא). בניית המזבח קשורה בטבורה למעמד ה"ברכה והקללה", שנערך באזור זה, כפי שמתואר בפרשתנו:
"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה" (י"א כט-ל).

מקובל לזהות את הר גריזים כהר השוכן מערבית לעיר שכם, במקביל להר עיבל השוכן מצדה המזרחי של העיר. על ההר מצוי הישוב "הר ברכה", ולהבדיל, מרכזם של השומרונים. השומרונים, הם צאצאי הכותים שהובאו מכותא לאחר גלות ממלכת ישראל בידי האשורים, כמאה וחמישים שנה לפני חורבן בית ראשון, כמתואר בכתוב: "וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ" (מלכים ב י"ז כד). השומרונים, שהתגיירו בתחילה מפחד האריות שפגעו בהם (עיין שם בכל הפרק), נדחו בסופו של דבר מעם ישראל. חז"ל, בסופו של תהליך היסטורי, הכריזו עליהם כגויים גמורים (עיין חולין ו ע"א וטור ושו"ע אבן העזר סי' ד). חז"ל גם הגדירו את השומרונים = כותים כזייפנים, וז"ל חכמים:
"אמר רבי אלעזר בר' שמעון נמיתי לסופרי כותים זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמכם כלום שהכתבתם בתורתכם אצל אלוני מורה שכם והלא ידוע שהוא שכם אלא שאין אתם דורשין לגזירה שווה ואנו דורשין לגזירה שווה" (תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ז ה"ג).

למה התכוונו חז"ל? התשובה היא כנראה כפולה ואולי אף משולשת. הזיוף הראשון הוא בפסוק הראשון שציטטנו מתוך תורתנו הקדושה (דברים כ"ז ד), השומרונים העבירו את הציווי לבנות את המזבח מהר עיבל להר גריזים (נעיר בסוגריים כי מעולם לא נמצא שום ממצא ארכיאולוגי המאשר בניית מזבח ישראלי בהר גריזים מלפני 3500 שנה). הזיוף השני הוא בפרשתנו (אליו רומזת הלשון בירושלמי שם) בפסוק (שצוטט לעיל) המתאר את מקום טקס ה"הברכות והקללות" (שם י"א ל) הוסיפו השומרונים את המילים 'מול שכם'. הציבור המאמין, לא היה מוכן בשום פנים ואופן לקבל את הזיוף הראשון ולכן המשיך לחפש את המזבח בהר עיבל, משום מה התעלם מלשון הירושלמי, והמשיך לקבל את המסורת השומרונית כי הטקס נערך באזור שכם, השוכנת בין הר גריזים והר עיבל.

ממצאיו החדשים של ד"ר אדם זרטל, מאפשרים התנתקות מוחלטת מזיופי השומרונים. הוא מציע בספרו "עם נולד" (בהוצאת ידיעות אחרונות, מומלץ לקריאה בקריאה ביקורתית), להתעלם משני הזיופים בנוסח התורה. כיוון שכך, אין גם כל מקור לכך שהטקס נערך בשכם, ההפך, פשט הכתובים הוא שהטקס נערך בשיפולים המזרחיים של ההרים. עם מציאת המזבח במקום זה, מתברר סופית, שהזיהוי של הר גריזים עם מקום מושבם של השומרונים גם הוא זיוף. המסקנה היא, שהר כביר עליו שוכן הישוב "אלון מורה", הוא הר הברכה-הר גריזים. אחרי בקשת המחילה מאחיינו מתיישבי "הר ברכה", נכריז ונאמר שכל קשר בין השומרונים לברכה הוא מקרי בהחלט.

הבה נתפלל כי עם ישראל, ששמר על נוסח התורה ולא שינה "אפילו קוצו של יוד", יזכה להתקיימות הברכות, ברכות שמים ממעל, שאנו כה זקוקים להן.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il