ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נתינת צדקה בחוכמה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אב תשס"ד

נתינת צדקה בחוכמה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

גודל מצוות הצדקה
מצוות הצדקה היא מן המצוות הגדולות שבתורה, ואמרו עליה חכמים: "שקולה צדקה כנגד כל המצוות" (ב"ב ט, א). הנותן צדקה מתדבק במידתו של הקב"ה, שמחייה ומפרנס את ברואיו. וכיוון שהצדקה מוסיפה חיים לעולם, לכן היא מצילה מן המיתה, שנאמר: "וצדקה תציל ממות" (משלי י, ב). וגדולה הצדקה שמקרבת את הגאולה (ב"ב י, א).

הצדקה המעולה - להעמיד אדם על רגליו
אלא שצריך לדעת למי לתת צדקה וכיצד לתת צדקה. שכן עיקר מגמת הצדקה לסייע לאחינו להתקיים בכבוד, ולכן המעלה הגדולה בצדקה היא לסייע לו באופן כזה שאח"כ שוב לא יהיה נזקק לצדקות, אלא יוכל להתקיים בכוחות עצמו ואף לסייע לאחרים. למשל המסייע לעני להקים עסק שעל ידו יוכל אח"כ להתפרנס בכבוד - מקיים את מצוות הצדקה המעולה ביותר (שו"ע יו"ד רמט, ו).

עזרה ללימוד מקצוע
כיום, רוב הפרנסות הטובות כרוכות בלימודים אקדמיים. בנים למשפחות עניות שאין ביכולתם לממן לעצמם את לימודיהם, ימשיכו על פי רוב לחיות כהוריהם חיי דוחק ועוני. הם יעבדו בעבודות פשוטות, יקבלו שכר נמוך, וסכנת הפיטורין תמיד תהיה קרובה אליהם יותר, מפני שהמעסיקים אינם תלויים בעובדים הפשוטים, ועל כן אינם צריכים להבטיח את מקומם. על כן, המסייע ביד בני עניים אלו ללמוד מקצוע טוב, כדי שיוכלו אח"כ לפרנס את משפחתם בכבוד - מקיים את מצוות הצדקה במדרגתה הגבוהה ביותר.

חובה להוסיף, שעם כל הכבוד לחיי העולם הזה - חיי העולם הבא חשובים יותר. ולכן צריך להשתדל שנתינת העזרה ללימודים אקדמיים תהיה דרך מסגרת שמעודדת, בנוסף ללימודים האקדמיים, גם לימוד תורה, כדי שההתפתחות תהיה שלמה, בקודש ובחול (יעויין בשו"ע יו"ד רנא, א-ב, שמי שעובר עבירות במזיד אין מצווה לתת לו צדקה, ואם עובר 'להכעיס' אף יש איסור לתת לו).

לתת צדקה על ידי גבאים הגונים וחכמים
יש אנשים שאי אפשר להעמידם על רגליהם. עקב בעיות גופניות או נפשיות הם אינם מסוגלים לפרנס את עצמם ואת משפחתם, וחובה עלינו לעזור להם להתקיים. אולם גם במקרים אלו יש צורך להשגיח שכספי הצדקה ינוצלו כראוי, למזון ולבוש, ולחינוך הילדים לתורה ודרך ארץ, ולא לקניית מותרות או הימורים או משקאות חריפים. במקרים שיש חשש שהכסף ילך לצרכים מיותרים או שליליים, אין לתת כסף אלא רק מצרכים. כללו של דבר, הנותן את כספו לצדקה בלא לדעת כיצד ינוצל, יתכן מאוד שיטעה בעניים שאינם הגונים. והנכשל ונותן צדקה לעניים שאינם הגונים אין בידו שכר מצווה (ב"ק טז, ב).

לכן חשוב כל כך לתת צדקה דרך גבאי צדקה הגונים וחכמים. הגונים, כדי שלא ימעלו בכספי הצדקה. אולם אין די בצדיקות לבדה. הגבאים צריכים להיות גם חכמים ופקחים. חכמים שמכירים את המציאות היטב, ופקחים להכיר רמאים.

בכל מצב יש לעודד את העני לעבוד

גם כאשר אין סיכוי שהאדם יצליח לפרנס את משפחתו בלא עזרה, צריך לתת לו צדקה בדרך שתעודד אותו להמשיך לעבוד, ושתגרום לו ולמשפחתו לכבד את עבודתו ולדעת שיש לה ערך. בלא זאת, הוא עלול להעדיף את הכסף הקל שבא מן הצדקה על פני הכסף הקשה שבא מעבודה. אבל באמת לא ייטב לו מכך אלא להפך, הוא יהיה שפל בעיני עצמו ובעיני משפחתו. קיום שכזה ישפיע לרעה עליו, ועלול לפתח אצל ילדיו אופי מקולקל.

פעמים רבות גבאי צדקה חכמים צריכים להתנות את מתן הצדקה בזה שהמקבל יעבוד, ועל כל שקל שירוויח יוסיפו לו עוד שקל. לפעמים צריכים למצוא לו עבודה שהמעסיק מוכן לשלם עבורה סך של אלפיים ש"ח לחודש, ויוסיפו לו בלא שיידע עוד אלפיים ש"ח מכספי צדקה, כדי שהוא ומשפחתו יחשבו שהוא זה אשר מפרנס בעבודתו המסורה את המשפחה. כך יעזרו גם לקיומו החומרי וגם למעמדו המוסרי בעיני עצמו ומשפחתו.

וכאשר העני אינו מסוגל כלל לעבוד, אזי צריכים לסייע בידו, ולפייסו בדברים, ולומר לו שהכל מן השמיים, וגלגל חוזר בעולם, וגם אם העני היה עשיר ודאי היה עוזר לחבריו, ועל כן כשהוא עני, עליו לקבל צדקה ולהתבונן בצדדים היפים שבחייו ולשמוח בהם, ולדעת שהכל לטובה.

כמה צדקה ראוי לתת לעני הדופק על דלת הבית?
לפי ההלכה אין ראוי לתת לעני המחזר על הפתחים מתנה גדולה, ומאידך אין לפוטרו בלא כלום, אלא צריך לתת לו מתנה מועטת. כלומר כשיעור שניתן לקנות בו דבר מה לאכול. בימינו אפשר להעריך זאת בשקל או בחצי שקל. ויש אומרים שדי בשיעור פרוטה, שהוא כשתי אגורות.

ויותר מכך אין לתת, שהואיל והתרגל לחזר על הפתחים, מי יודע כמה יאסוף, ואולי כבר אינו נזקק כל כך ואע"פ כן הוא ממשיך לאסוף צדקה ומכשיל אנשים בנתינת צדקה לעני שאינו הגון. ואף אם הוא נזקק לצדקה, לא ברור שצריך להקדימו, שהרי לפי כללי ההלכה יש להקדים את העניים הקרובים והשכנים, ומי יודע אם זה שמחזר על הפתחים נזקק לצדקה יותר מהם (ב"ב ט, א, שו"ע יו"ד רנ, ג).

האם על פי מכתב המלצה של רבנים צריך לתת יותר?
נראה לעניות דעתי שאין בכוחו של מכתב המלצה מרב לשנות את מעמדו של המחזר על הפתחים, ודינו נשאר שנותנים לו מתנה מועטת בלבד. וזאת משום שהרב הכותב את מכתב ההמלצה לא קיבל על עצמו לעקוב אחר העני ולבדוק אם עדיין לא אסף כפי צורכו או שמא המשיך לקבץ נדבות גם לאחר מכן. בנוסף לכך, מכתב ההמלצה לא בא לקבוע שזה העני הנצרך ביותר, ושיש להקדימו לכל שאר העניים. לכן את מעשר הכספים צריך לתת לישיבות או לגבאי צדקה הגונים, ואילו למחזרים על הפתחים לתת מתנה מועטת בלבד, כלומר: בין חמש אגורות לשקל.

מנהגנו שלא לתת מכתב המלצה בלא היכרות אישית
אבי מורי אינו נותן מכתב תמיכה לשום עני שאינו מתגורר בבית אל או שהוא תלמיד אישי שלו. וכך גם אני נוהג. הסיבה לכך ברורה: רבים טועים לחשוב שאם רב מוכר נותן מכתב תמיכה לעני המחזר על הפתחים, הרי שצריך לתת מתנה גדולה. אבל כאמור, אין נותן המכתב מסוגל לעקוב כראוי אחר מקבלי המכתבים.

ובכלל, כפי שלמדנו, דרכי העזרה לעני מורכבים. צריך להכיר אותו, את אופיו ואת כשרונותיו, ואת ההיסטוריה שלו כעובד ומפרנס: האם הוא מובטל כרוני; האם כיום הוא מסוגל לעבוד; האם יש לו משפחה שיכולה לסייע בידו; האם יש באפשרותו למכור את דירתו ולעבוד למקום זול יותר; האם הוא מקבץ נדבות עבור טיפול רפואי בחוץ לארץ כאשר קופת חולים מוכנה לממן את כל הטיפול הרפואי שלו בארץ, ועוד שאלות רבות. בלא היכרות מעמיקה וארוכת שנים, לא בטוח שהכסף שניתן לו אכן יועיל לקדמו באמת.

במשך כמה שנים עקבתי אחר מקבלי מכתבי ההמלצה, ועמדתי על עובדה מעניינת. יש להם מכתבים מכל מיני רבנים חשובים וטובים, אבל מכתב אחד, החשוב ביותר, חסר. המכתב מהרב המקומי. והרי הרב שבסביבת מקום מגוריו של העני הוא זה שצריך להכירו היטב, ומדוע ממנו אין מכתב? הסיבה ברורה, הוא מכיר אותו יותר מדי טוב, וכנראה אינו ממליץ לתת לו צדקה.

ושלא נטעה: אין סיכוי לברר את האמת אודות עני המגיע לחזר על הפתחים. גם אם נתקשר לשכניו או מכריו, לא נדע את מידת אמינותם. גם אם נדבר עם העובד הסוציאלי המקומי, ברוב המקרים הוא אינו מכיר אותו היטב. הוא יודע רק את שדווח למחלקת הרווחה, וזה בדרך כלל מעט מאוד.

גבאי צדקה
הדרך הנכונה לעזור לנזקקים היא בפעילות מקומית של גבאי צדקה, וכפי שאמרו חז"ל: "עניי עירך קודמים". שני יסודות ישנם בדברי חז"ל. האחד, החובה המוסרית כלפי הקרובים קודמת. השני, הקרובים מוכרים, וניתן לעזור להם באופן נכון יותר. אם אפשר, טוב שגבאי הצדקה יעבדו יחד עם אנשי החינוך ועובדי מחלקת הרווחה.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il