ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאמר הדורות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מבט על התקופה התבוננות כללית Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אלול תשס"ד

מאמר הדורות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

מאמר הדור
מאמר 'הדור' שבספר 'עקבי הצאן' הוא ללא ספק אחד המאמרים היסודיים והמפורסמים של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. במאמר זה מנתח הרב את אופיו המיוחד של הדור, ומתווה דרך לתשובתו ותיקונו.

הרב מבאר שעוזבי התורה של הדור הם שונים ומיוחדים. בכל הדורות היו עוזבי התורה קלי דעת ומושחתים, ואילו עתה ישנם אנשים איכותיים, בעלי דעה ושאיפות מוסריות, שעוזבים את התורה. הם מחפשים אמת שלמה וגדולה, שיש בה בשורה לתיקון העם והעולם. ועל פי מה ששמעו ולמדו על היהדות, נדמה להם שהתורה עוסקת בשאלות פרטיות של כשרות וכדומה, ואינה יכולה להציע דרך להתמודדות עם השאלות הגדולות של האדם, העם והאנושות. "דורנו דור נפלא... קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד - גם רם ונישא. הוא כולו חייב, גם כולו זכאי" (ע' קח).

כיצד צריך לפנות אל הדור
"הצרות והתלאות הנוראות עשוהו לנוקשה ועז". האיומים בעונש, בעולם הזה או בעולם הבא, אינם משפיעים עליו. "הוא לא יוכל, גם אם ירצה, להיות כפוף ושחוח... הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה" (ע' קיא).

צריך לדבר אליו דברים גדולים. "הדברים הנמוכים והפשוטים לבדם, אע"פ שהם מלאי אמת וצדק, לא יספיקו לו" (ע' קיב). ושם מרחיב הרב בביאור מהם דברים גדולים וכיצד צריך ללמדם.

"לא נעשוק ממנו את כל האור והטוב, את כל הזוהר והעצמה שרכש לו, כי אם נרבה עליהם, נזריח עליהם, באור של חיים, באור אמת, המנהיר ממקור הנשמה הישראלית. ובנינו יביטו אליו וינהרו" (ע' קט).

"להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב, מזוקקים ומצורפים... של אוצר החיים לתורת חיים". "לא נחפוץ לדכא תחת רגלינו, לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים והרעננים, המסתערים ומתרוממים. כי אם נאיר לפניהם את הדרך, נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כוח לב" (ע' קטו).

האם מאמר הדור שייך לימינו
רבים מלומדי מאמר 'הדור' סוברים שהוא עוסק בחלוצים שעלו לארץ במסירות נפש, ייבשו את ביצותיה, הפריחו את שממותיה בהקמת ישובים פורחים, העזו לדבר על הקמת מדינה עברית, עמדו במלחמות גבורה כנגד הערבים, וגידלו דור צעיר של חלוצים ולוחמים.

השאלה היא האם הדור שאנו חיים בו היום, קרוב למאה שנה אחר כתיבת מאמר 'הדור', הוא עדיין אותו הדור? האם ניתוחיו ומסקנותיו של מרן הרב תקפים גם היום?

גישות שונות נאמרו בסוגיה זו, וננסה לסכמן בקיצור:

גם בדורנו ישנה חלוציות, אלא שנחבאה קמעא

יש אומרים: דבריו של מרן הרב זצ"ל שרירים וקיימים. "התורה הזו לא תהיה מוחלפת". גם היום ישנם רבים שאוהבים את הארץ ומוכנים למסור את נפשם עליה בהתיישבות ובצבא. עדיין ישנם קיבוצים ויישובים, וגם אם נחלש מעמדם, בפועל הם מיישבים את הארץ, ויש להם ממשיכים בדמות המתנחלים.

גם אם נראה כלפי חוץ שרוב הציבור אינו מתעניין כיום בארץ ובבניינה, מבפנים כולם קשורים במסירות נפש לעם ולארץ. המייצגים באופן הבולט ביותר את רוח הדור שעליו דיבר הרב הם קציני הצבא וחייליו, שעושים לילות כימים ומחרפים נפשם למען בטחון המדינה.

דורנו קטן ותאוותן וזקוק למוסר
יש אומרים: רוב הציבור כיום איננו קשור לשום אידיאלים. הארץ והעם אינם מעניינים אותו. הם חילונים כי הם בורים. נוח להם להמשיך בדרכם. הם חושבים שכך יוכלו לספק את תאוותיהם. כדי לקרבם, צריך לחשוף בפניהם את העולם שבו הם חיים במערומיו. להראות להם כיצד הרדיפה אחר כסף ומותרות אינה מביאה לאושר אמיתי. לבקר בחריפות את המתירנות המינית, את המשפחות המתפרקות, הבגידות השפלות והשחיתות. לתאר את עונשם של הרשעים בגיהנום, בעולם הזה ובעולם הבא. ולעומת זה להראות להם את היופי שביהדות: שולחן שבת הרגוע, הילדים המחונכים שמכבדים את הוריהם, הנרות היפים שהאשה הנאמנה מדליקה, הבעל שקובע עיתים לתורה.

לשם חיזוק גישה זו מביאים כהוכחה את בעלי התשובה הרבים שאוהבים לשמוע מוסר פשוט ואינם קשורים לרעיונות כלל ישראליים.

דורנו שכח את האידיאלים הגדולים והלך לחפש את טעם החיים (ניו אייג')
יש אומרים: אמנם בתקופת מרן הרב היו אותם חלוצים שמסרו את חייהם למען הכלל אידיאליסטים גדולים. אולם הדור שלנו כבר אינו מאמין באידיאלים כלליים. ההתיישבות לא מעניינת אותו. גם
אלות כלכליות וחברתיות לא מעסיקות אותו. החיים כל כך מסובכים, מורכבים ומכבידים, שאנשים מחפשים משמעות לחיים האישיים שלהם. הם מחפשים טעם לחיים. דרך להתמודד עם כל השפע המכביד והמבלבל. תורת החסידות, שמתעמקת בנפש הפרטית, יכולה לדבר אליהם. וכמובן גם הרעיונות הפרטיים שבדברי מרן הרב קוק נוגעים לליבם, אבל לא הרעיונות הכלליים.

הפוסט מודרנים
יש אומרים: היום כבר אין מאמינים בעקרונות מוחלטים. כבר אין אידיאליסטים שמוכנים למסור את נפשם על עקרונות. הדור התבגר וקיבל תפישת עולם מורכבת, לפיה האמת אינה שייכת לחוג אחד או לתורה אחת. גם אם נציג לפניו את החזון של תיקון העולם שבתורה, לא יתרשם ולא יתקרב. אולי להפך, יסלוד מהביטחון המופרז של המאמינים. הוא חושש מתנועות שהן יותר מדי אידיאליסטיות. גם תלמידי הרב קוק עם ה'משיחיות' שלהם מפחידים אותו. להט זה היה שייך אולי לתקופת העליות וייבוש הביצות, אבל כיום הוא לא רלוונטי. אנשים מחפשים היום חיים סבירים, הגונים ונוחים.

כדי לקרב את הדור, צריך לדעתם למצוא את הדרך לשלב בין יסודות התורה וההלכה לחיים המודרניים. צריך להפחית עד כמה שאפשר את המתח שבין היהדות והדמוקרטיה, בין התביעה לאמת המוחלטת שבתורה ובין הפלורליזם.

מאמר הדור עוסק בכלל האומה
אף שיש אמת מסוימת בכל אחת מהגישות שהוזכרו, את מלוא היקפו של מאמר הדור לא הבינו כראוי. הרב אינו עוסק בחלוצים שעלו לארץ בלבד, אלא בכלל הדור. המאמר נתפרסם בשנת תרס"ו, שנתיים אחר שעלה הרב לארץ. באותן השנים התגוררו בארץ פחות ממאה אלף יהודים, ואילו בחוץ לארץ התגוררו כארבעה עשר מיליון יהודים. יותר מעשרה מיליון התגוררו באירופה. בוורשה לבדה התגוררו כחצי מיליון יהודים. בברלין ובווינה ובעוד ערים חשובות חיו כמאתיים אלף יהודים בכל אחת. את כל הציבור העצום הזה ראה הרב לנגד עיניו כשכתב את מאמר הדור.

בתוך החברה היהודית הגדולה הזו התחוללה תסיסה אדירה. רבים השקיעו את כשרונם ומרצם בפיתוח המדעים השונים ובקידום רעיונות חברתיים, מתוך אמונה שככל שתתרבה הדעת כך העולם יוטב ויתוקן. עליהם כותב הרב, שחושך ואור משמשים אצלם בערבוביה. יש להם שאיפות גדולות לתיקון עולם, אבל בלא תורה לא יזכו לתקן באמת דבר.

הדור הוא התקופה המודרנית
'הדור' תואם בעצם את כל התקופה המודרנית, שהתחילה לפני כמאתיים חמישים שנה במערב אירופה, התפשטה אח"כ למזרח אירופה ולערי הבירה שבארצות ערב, ומתקיימת עד ימינו אלה. הרב פונה אל הכוחות הצעירים אף שחלקם, אלו שפעלו במערב אירופה, כבר היו מבוגרים. אולם במבט היסטורי הם ביטאו את הזרם החדש, הצעיר.

התפישה שהאדם יכול בכוח מח
שבתו לקחת אחריות על גורלו ועל עתיד האנושות ולחולל שינויים לטובה, היא יסוד התפישה המודרנית, שהלכה והתבססה עם התפתחות המדע, הטכנולוגיה והחברה. את העידן המודרני הובילו יהודים.

על כל היהודים המוכשרים, שפעלו בדרכים שונות למען האנושות, דיבר הרב במאמר הדור. חלקם השתתפו במהפכה הסוציאליסטית. רבים אחרים פעלו בתנועה הליברלית על מגוון מרכיביה. רבים עסקו בפיתוח המדע והאמנות.

השמות המפורסמים
אין ספור מדענים ואישים חשובים צמחו מקרב בני אותו הדור. בין המפורסמים שבהם היו: איינשטיין שחולל פריצת דרך בפיזיקה, פול ארליך ואלי מצ'ניקוב שפרצו דרך בחקר מערכת החיסון, מאיירהוף שחקר את חילופי החומרים בגוף, לנדשטיינר שחשף את סוגי הדם השונים, והבר ווילשטטר שעסקו בחקר הכימיה.

פרויד חולל פריצת דרך בחקר הפסיכולוגיה, ואחריו אריך פורם ואדלר. קדם להם קרל מרכס, שהיה מאבות הסוציולוגיה המודרנית. שנברג במוזיקה. בפילוסופיה - הרמן כהן וברגסון. בספרות - סטפן צוויג, ליאון פויכטוונגר ופרנץ קפקא שהתחיל סגנון ספרותי חדש - הגיבור האנטי-גיבור.

מתוך אידיאל של תיקון החברה השתתפו למעלה ממיליון יהודים צעירים בתנועות המהפכה הסוציאליסטית-קומניסטית. גם בקרב המנהיגות הבכירה של התנועות הללו בלטו יהודים מוכשרים, שהוליכו אחריהם המונים וחוללו שינויים היסטוריים. המפורסמים שבהם: טרוצקי, רדק, סברדלוב, זינובייב, גרשוני ועוד רבים (רובם נרצחו לבסוף על ידי סטאלין). במערב אירופה פעל פרדיננד לאסל.

יהודים גם פיתחו והובילו את הכלכלה העולמית. הם היו הבנקאים והיזמים החשובים. מבין המפורסמים שבהם היו: בני בית רוטשילד על ענפיו השונים במדינות מערב אירופה, הברון הירש מלך מסילות הברזל של אירופה, הברון גינזבורג ברוסיה, מונטיפיורי באנגליה.

במערב אירופה התחוללה פעילות ציבורית ענפה של יהודים שחוללו מהפכות חברתיות-ליברליות. הפחות מפורסמים השתתפו בחקר החברה ושמשו כיועצים למדינאים. המפורסמים שבהם היו שרים בממשלות החשובות ואף כיהנו כראשי ממשלות, כדוגמת ליאון בלום ראש ממשלת צרפת, וולטר רטנאו שר חוץ וזמן קצר ראש ממשלה בגרמניה. לפניהם היה בנימין דיזרעאלי, ראש ממשלת בריטניה שהתגאה במוצאו היהודי, והפך את בריטניה לאימפריה ואת המלכה ויקטוריה לקיסרית. אחת מפעולותיו הנודעות היתה קניית תעלת סואץ למען בריטניה. תוך לילה אחד הוא השיג בהלוואה את המימון לכך מרוטשילד האנגלי.

החלוציות
אחת התנועות השייכות לתקופה המודרנית היתה התנועה החלוצית הציונית. מבחינה כמותית, השתתפו בה פחות יהודים. לדאבון ליבנו, פעיליה היו בדרך כלל פחות מוכשרים. המוחות הגאוניים במדע, בכלכלה ובחברה נתנו את חילם לזרים.

אולם בזכות היות התנועה הציונית קשורה לרעיון האומה ויישוב הארץ, זכתה מצד הרב קוק להערכה מיוחדת. במשך השנים התברר שהתנועה הציונית הפכה לתנועה המרכזית בעם היהודי. אבל החלוצים אינם הביטוי היחיד, ואף לא המרכזי, של הדור, הואיל ואף הם הושפעו עמוקות מהרעיונות הגדולים שייצרו אותם היהודים שנתנו חילם לזרים. אמנם מבחינת התיקון, יש לארץ ישראל מקום מרכזי, וכפי שכתב הרב שמתוך תורת ארץ ישראל, שאינה עוסקת רק בהישרדות אלא בחזון של תיקון עולם, אפשר יהיה להביא מזור לחיבוטי נפשו של הדור (ע' קיב, וקטז).

מאמר הדור לדורנו
אמנם נכון שישנה כיום אכזבה מתנועות אידיאולוגיות שהכזיבו. הרבה חלומות התנפצו אל סלעי המציאות הקודרת. הפיתוח המדעי בגרמניה לא מנע את השואה. המהפכה הקומוניסטית לא הטיבה לאנושות, אבל עדיין קיימת אמונה בסיסית שבכוח המחשבה והתכנון אפשר לתקן את העולם.

זוהי "התנועה המחשבית הכוללת" (ע' קי). אל מול תנועה כזו, שהיא המובילה עד היום, ובסיסה המרכזי כיום באוניברסיטאות, צריך להציב חזון.

ואמנם נכון שיש אנשים רבים שאינם עסוקים ברעיונות כלליים, כך היה בתקופת הרב קוק וכך גם היום, אך אנשים פרטיים אלו אינם מובילים את התהליכים החברתיים. הם נגררים. כמובן שכל אחד ואחד מישראל הוא יקר וקדוש, ואם אפשר לקרבו לתורה ומצוות, הרי שזה דבר גדול. וגם הרב קוק עצמו היה טורח בזה.

אבל מי שקובע את רוח הדור הם אותם אנשים מוכשרים שעוסקים במדע ופילוסופיה, חברה וכלכלה, פסיכולוגיה, ספרות ואמנות, ומציבים חזון. ההמונים הולכים בסופו של דבר אחריהם. את הטוב שבהם צריך להבין, ומתוך העמקה גדולה בתורת חיים - להדריכם ולרוממם.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il