ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

33. ברית אבות וברית התורה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש אמונה וחסידות יסודות האמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (4 ד') הורד mp3
שלח לחבר

תשס"ד

33. ברית אבות וברית התורה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

ההתקיימות הממושכת של עמ"י במשך אלפי שנים, למרות כל מה שעבר עליו, מוכיחה כי יש בו יסוד רוחני איתן שעומד בפני כל רוח שבעולם. יסוד זה נותן לו כוח לעמוד בכל המצבים הקשים, בכל המשברים הרוחניים, להתמודד עם הגלות הארוכה, הקשה והאיומה, הפיזור, הבלבולים הרוחניים. את כל אלו עבר עמ"י והוא מחזיק מעמד. אומות אחרות, אילו עברו מה שעבר על עמ"י, היו מתבוללות ונעלמות, ואכן, כמה אומות שקמו אחרי עמ"י, אבדו ולא נשאר מהם זכר: מואב, עמון, ארם, פלשת, כשדים, מדין, פרס, יוון ועוד רבים. את כל זאת מאשר מלך כוזר. והחבר מוסיף ומבאר: מהו יסוד זה המקיים את עמ"י בכל המצבים? הברית בין ה' ובין ישראל. כי הקב"ה כרת איתנו ברית.

ארבע בריתות כרת הקב"ה עם ישראל:
ברית מילה שנאמר בה: "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם".
השבת, אף היא ניתנה לאות ולברית שנאמר: "כי אות היא ביני וביניכם לודרותיכם", ונאמר: "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת ל... ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם".
ועל אלה יש להוסיף ברית אבות וברית התורה. ברית התורה אשר כרת ה' עימנו בחורב ואח"כ בערבות מואב לפני הכניסה ל ארץ-ישראל. והשכר והעונש התלויים בה, ובה נזכרת הגלות והגאולה, עונש הגלות, ואח"כ מתוך כך גאולה ותשובה. "אם יהיה נידחך בקצה השמים משם יקבץ ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו". בריתות אלו אשר כרת ה' עימנו ועם אבותינו, אין להם הפרה, אין להם ביטול והם המקיימות אותנו תמיד, לנצח.

אם-כן, אף פעם אי-אפשר היה לדמות אותנו לאומה מתה. גם בשיא המשברים, לא למצב של מיתה דמינו, אלא אפשר היה לדמות אותנו לחולה אנוש, נגוע בשחפת, אשר כל הרופאים התייאשו מלרפאות אותו, אך הוא עודנו מצפה להירפא בדרך נס, מעין הנס שאמר בו הכתוב: "התחיינה העצמות האלה". ובכמשל אשר המשיל ישעיהו הנביא את ישראל בפרק: "הנה ישכיל עבדי" (ישעיהו נ"ב). שם הוא מתאר את המצב הנורא של ישראל שהיה לאחר יאוש כביכול, ומתוך כך תבוא הגאולה שאיש לא האמין שתבוא.

מצבו של עמ"י "לא תואר לו ולא הדר", אי-אפשר להביט בפניו מפני חזותו המשונה והדוחה", נבזה וחדל-אישים, איש מכאובות וידוע חולי וכמסתר פנים ממנו, נבזה ולא חשבנוהו". והוא הנבזה הזה, החדל-אישים הזה, "הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא וגבה מאד", ונמו שהביטו ברחמים ובייאוש על ישראל מקודם, כן יעמדו ויתפעלו ולא יאמינו למראה עיניהם בראותם את ההתרוממות של ישראל בגאולתם. אז יתברר לכל שהסבל הזה היה לו תפקיד בתיקון העולם: "אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה".

אלה דברי החבר למלך כוזר על סוד קיומו של עמ"י.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il