ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

37. תכלית השמחה בקיום המצוות | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש עבודת ה', מצוות ותשובה עבדו את ה' בשמחה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

תשס"ד

37. תכלית השמחה בקיום המצוות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

יסוד האמונה של עמ"י לא התחיל מישראל, אלא מהקב"ה. הקב"ה הוא שנגלה אלינו וקרב אותנו לעבודתו. הוא הקב"ה, בחר בנו מכל העמים. הוא בחר בנו, ומתוך כך אנחנו בחרנו בו. ממנו יתברך היתה ההתחלה. וכשם שהאמונה מתחילה ממנו יתברך, כך גם עבודת ה' מתחילה ממנו. עבודת ה' אינה בנויה על ההגיון האנושי, אלא על ההדרכה האלוקית.

לפי השכל האנושי מי שעובד את ה' בפרישות, מרבה בתעניות, בסיגופים, מתנזר מהנאות העולם, זהו העובד המעולה. כך צריך להיראות צדיק. אבל התורה לא מדגישה את המעשים האלו. אלא עבודת ה' השלמה, דוקא צריכה להיות בשמחה.

הנה שמירת שבת שהיא מצווה השקולה כנגד כל התורה, שהיא אות וברית בין ה' ובין ישראל. שמירת שבת צריכה להיות בשמחה. מצווה לענג את השבת. כבוד שבת והעונג והשמחה בשבת מראים את ההכרה בערך השבת שהיא זכר למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים. ונמצא שהשומר את השבת כמצוותה בכבוד ובעונג, מראה שהוא מודה שה' יתברך ברא את העולם בששת ימים וביום השביעי שבת ומודה שה' יתברך הוציאנו מארץ מצרים.

התורה מצווה אותנו לקיים את המצוות בשמחה, ואם לא קיימו את המצוות בשמחה, התורה מוכיחה על כך: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".

ור' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש בספרו "שערי קדושה" מבאר כי העובד בעיצבון דומה לעבד העובד את רבו בפנים עצובות וזועפות. ואיזה צורה יש לעבודה בפנים חמוצות? אפילו אם האדם יעשה את כל העבודה בשלמות, אם פניו נפולות - זה הורס את כל העבודה, ואין השכינה ואין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה.

ומסופר על הגאון מוילנא בהקדמה לספר "פאת השולחן" שהיה משבח את חכמת המוסיקה והיה אומר כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוויים וסודות תיקוני זוהר אי-אפשר לדעת בלעדה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה.
הוא אמר: כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה מהר-סיני, והשאר מורכבים.

ור' חיים ויטאל אומר שלעומת זה, העצבות גורמת מניעת העבודה ומניעת קיום המצוות וביטול תורה וכוונת התפילה, ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גירוי הסתת היצר הרע. בראותו כי אין תועלת לו בעבודת ה', בהיותו מלא צער ויסורים באים עליו.

אלא צריך לעבוד את ה' בשמחה כמו שנאמר: "עבדו את ה' בשמחה". ובכל עבודת מצווה ותפילה, צריך שיהיה בתכלית השמחה כמו שמצינו באביי שהיה שמח מאד מפני שהניח תפילין, ורב ברונא מפני שסמך גאולה לתפילה לא פסק מלחייך בפיו מתוך שמחה כל היום.

אם כן, לסיכום: יסוד גדול בעבודת ה' לקיים את המצוות בשמחה.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il