ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מי נאמן לבדוק את המאכלים מחרקים?

דף הבית בית מדרש הבית היהודי כשרות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

חשוון תשע"ה

מי נאמן לבדוק את המאכלים מחרקים?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

עיקרי ההלכות
א. כל יהודי או יהודיה מעל גיל מצוות נאמן לבדוק אוכל מחרקים, ואם מדובר במאכל שלא מוחזק בתולעים גם קטן נאמן.
ב. מי שאינו שומר תורה ומצוות וכן מי שמזלזל באיסור תולעים אינו נאמן לבדוק.
ג. מי שראייתו חלשה ונעזר במשקפיים נאמן לבדוק.
ד. מאכל שהתבשל עם חרק בתוכו ואחרי הבישול מצאו את החרק והוציאו אותו, המאכל והכלי מותרים.
ה. במקרה בו התבשל חרק במאכל, יש להוציאו בעזרת קיסם או כפית חד פעמית.

א. מי נאמן לבדוק את המאכלים מחרקים?
"עד אחד נאמן באיסורים". התורה 'סומכת' על כל יהודי שלא יאכל ולא יאכיל איסור.
לדוגמא, לגבי קורבנות נאמר (ויקרא א ה) "ושחט את בן הבקר" – כלומר, כל אדם רשאי לשחוט והכוהנים יכולים לאכול משחיטתו. דוגמא נוספת מצינו בפרשת ראה (דברים יב טו), שם נאמר "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר", התורה התירה לכל אדם לשחוט ולאכול בשר ולא הצריכה שני עדים שיראו שהשחיטה כשרה (1).
על פי זה, כל יהודי נאמן לבדוק האם יש במאכל חרקים. עם זאת, למעשה ישנם כמה סייגים:
1. אם מדובר במאכל שמוחזק בתולעים - הבודק צריך להיות מעל גיל מצוות (2).
2. אדם שאינו שומר תורה ומצוות אינו נאמן (3).
3. אדם שמזלזל באיסור תולעים אינו נאמן (4).
מי שראייתו חלשה ונעזר במשקפיים, נאמן לבדוק מחרקים ומותר לסמוך על בדיקתו (5).

ב. מאכל שהתבשל עם חרק בתוכו
מאכל שהתבשל עם חרק בתוכו, ורק אחרי הבישול מצאו את החרק והוציאו אותו, המאכל והכלי מותרים לפי שמצרפים שתי סברות להקל (6):
1. אם החרק היה בתוך המאכל (כגון תולעת בפרי וכדומה) אנו משתמשים בכלל "שאין פרי שאין בו ששים נגד טעם התולעת שבתוכו", ומכיוון שכך טעם איסור בטל בששים.
2. הטעם שהחרק נותן בתבשיל הוא טעם פגום, שהרי החרק מאוס וכל דבר מאוס טעמו פגום. מכיוון שכך, טעם פגום מותר בדיעבד.
לכתחילה יש להוציא את החרק בקיסם או בכפית חד פעמית וכדומה, על מנת שהכלי בו מוציאים את החרק לא ייאסר אם התבשיל חם (7).

(המספרים מפנים להערות בקובץ המצורף)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il