בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מסילת ישרים
לחץ להקדשת שיעור זה
ה' כסלו התשע"ה

פרק י"ב חלק ט"ו

undefined

בשביל הנשמה

ה' כסלו התשע"ה
3 דק' קריאה
פֶּרֶק יב – בְּדַרְכֵי קְנִיַּת הַנְּקִיּוּת
קניית ה'נקיות' - בהתמדת הלימוד בדברי חז"ל (הלכות ומוסר)
הִנֵּה הָאֶמְצָעִי הָאֲמִתִּי לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת, הוּא הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם בְּעִנְיְנֵי הַהֲלָכוֹת וְאִם בְּעִנְיְנֵי הַמּוּסָרִים.
כִּי הִנֵּה אַחַר שֶׁכְּבָר הִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם חוֹבַת הַנְּקִיּוּת וְהַצֹּרֶךְ בּוֹ, אַחַר שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג הַזְּהִירוּת וְהַזְּרִיזוּת בַּמֶּה שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּדַרְכֵי קְנִיָּתָם, וְהִתְרַחֵק מִמַּפְסִידֵיהֶם, הִנֵּה לֹא יִשָּׁאֲרוּ לוֹ עַתָּה עִכּוּבִים לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת אֶלָּא יְדִיעַת הַדִּקְדּוּקִים אֲשֶׁר בַּמִּצְווֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזָּהֵר בְּכֻלָּם.
וְעַל כֵּן הִנֵּה צָרִיךְ לוֹ בְהֶכְרֵחַ יְדִיעַת הַהֲלָכוֹת עַל בֻּרְיָם, לָדַעַת עַנְפֵי הַמִּצְווֹת עַד הֵיכָן הֵם מַגִּיעִים. וְגַם לְפִי שֶׁהַשִּׁכְחָה מְצוּיָה בַּדְּבָרִים הַדַּקִּים הָאֵלֶּה, הִנֵּה תִּצְטָרֵךְ לוֹ הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בַּסְּפָרִים הַמְבָאֲרִים אֵלֶּה הַדִּקְדּוּקִים, לְמַעַן חַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ זְכִירָתָם, אָז וַדַּאי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְקַיְּמָם.
וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת מֻכְרַחַת לוֹ קְרִיאַת מַאַמְרֵי הַמּוּסָר לַקַּדְמוֹנִים אוֹ לָאַחֲרוֹנִים, כִּי פְעָמִים רַבּוֹת אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיִּקְבַּע הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת מִן הַמְדַקְדְּקִים הַנְּקִיִּים אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֶּאְשַׁם* בִּפְרָטִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה יְדִיעָתוֹ בָּהֶם, כִּי אֵין אָדָם נוֹלָד חָכָם, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת אֶת הַכֹּל. אַךְ בִּקְרִיאַת הַדְּבָרִים יִתְעוֹרֵר בְּמַה שֶּׁלֹּא יָדַע וְיִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁלֹּא הִשְׂכִּיל מִתְּחִלָּה וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁלֹּא יִמְצָא בַסְּפָרִים עַצְמָם, כִּי בִהְיוֹת שִׂכְלוֹ נֵעוֹר* עַל הַדָּבָר הוֹלֵךְ וּמַשְׁגִּיחַ הוּא עַל כָּל הַצְּדָדִין וּמַמְצִיא עִנְיָנִים חֲדָשִׁים מִמְּקוֹר הָאֱמֶת.

מפסידי ה'נקיות' - כמפסידי ה'זהירות' וחסרון הידיעות
וְאָמְנָם מַפְסִידֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת הִנֵּה הֵם כָּל מַפְסִידֵי הַזְּהִירוּת, וְנוֹסָף עֲלֵיהֶם חֶסְרוֹן הַבְּקִיאוּת בִּידִיעַת הַדִּינִים אוֹ הַמּוּסָרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב, ה), "וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד", כִּי מִי שֶּׁלֹּא יֵדַע אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת, וְכֵן אָמְרוּ (קדושין מ ע"ב), "תַּלְמוּד גָּדוֹל* שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה".
___________________________________
שֶׁיֶּאְשַׁם – שיחטא. נֵעוֹר – בתשומת לב. תַּלְמוּד גָּדוֹל – לימוד תורה הוא חשוב.


ביאורים
לפעמים אנחנו עובדים את ה' מתוך רגש והתפעלות. אנו עושים מעשים שגורמים לנו התרגשות רבה ומשאירים אצלנו רושם גדול להיטיב את דרכנו. כך אנו יכולים להשתחרר מהמידות הרעות שנדבקות, בדרך כלל, באדם.
אך זה לא מספיק. זה כמו בנזין שאם נדליק אותו תהיה בעירה יפה וגדולה, אך רק לרגעים ספורים. כדי שתהיה אש ממושכת צריך גם עצים. מעשים שמעוררים את הרגש אמנם גורמים להתלהבות ויש להם השפעה עלינו, אך היא זמנית, ועתידה להתפוגג. אין מה שמחזיק את ההשפעה לאורך זמן, כי אנו לא מבינים למה עלינו לתקן את מידותינו. וכשאנו פועלים בלי להבין למה, אנו יכולים להימצא בבעיה קשה מאוד...
לכן הרמח"ל אומר שמי שרוצה לתקן את מידותיו צריך קודם כל להבין למה. במקומות רבים בספר הוא משתמש בביטויים כמו 'יתבונן', 'יחשוב' ו'יבין', כי עבודת המידות צריכה להיות, קודם כול, בשכל .
ברגע שנבין מהו הכיעור שיש במידה הרעה – נרצה להתרחק ממנה. כשנכיר את הבריאות והרעננות שיש במידה הטובה נשאף לקנות אותה. רק בעזרת הכלי היקר שנתן לנו הקב"ה אנחנו יכולים להצליח לקנות את הנקיות במעשים ובמידות, והכלי הזה הוא השכל.
שלב נוסף בקניית הנקיות הוא ידיעת הפרטים, כדי לא להיכשל בפרטים הקטנים. לשם כך צריך ללמוד. ללמוד הלכות כדי לדעת מהם הפרטים שבהם אפשר להיכשל, ולזכור אותם. וכך גם במידות, ללמוד בכל מידה ומידה מהי הדרך הרצויה וממה יש להיזהר. ברגע שאנחנו יודעים היכן מצויים, לעיתים קרובות, מכשולים, כבר נדע להיזהר מכאן ולהבא ונוכל, בעזרת ה', להיטיב את דרכינו.
הרחבות
•חסידות לעם הארץ
וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. הרמח"ל מבאר שעם הארץ לא יכול להיות חסיד, כיוון שאינו יודע את דיני התורה וממילא לא יוכל להגיע לחסידות. האור החיים הוסיף שלא רק שאינו יכול להגיע לחסידות אלא אף "אסור לעם הארץ להתנהג בחסידות, שיעשה חומרות וגדרים כמנהג החסידים, כי לפעמים יעשה חומר בדבר שהוא אדרבה עבריין" [ויקרא כו, ו] היינו שאם עם הארץ ינסה להחמיר ולנהוג לפנים משורת הדין, ייתכן שיטעה בשיקול הדעת, שכן אינו יודע להבחין בין הקל לחמור ויעשה להפך מהדרך הראויה ואף יחטא.
יתר על כן, בדבריו על מידת הפרישות מסביר הרמח"ל כי יצירת סייגים דוגמת נדרים ונזירות אינם ראויים בעיני התורה ועל זה אמרו חכמים "לא דייך מה שאסרה עליך תורה שאתה אוסר עליך דברים אחרים" [ירושלמי, נדרים ט, א]. שיטת הרמח"ל היא כי כדי לזכות למדרגת הפרישות יש לדייק במצוות התורה ולא להחמיר במה שאינו נדרש מהאדם, אפילו אם אינו מגיע לידי טעות. להלן במידת החסידות [פרק יט] נלמד כי החסיד אכן מחמיר לגמור את מצוותיו בשלמות, אולם, כפי שנראה שם, פעולותיו נעשות על פי ציווי התורה עד לפרטים הקטנים ביותר, ואין בהן משום חריגה מהמצוה המוטלת עליו. מי שזוכה להדר ולדקדק במצוות כתיקונן הוא החסיד האמיתי והוא הממלא חובתו בעולמו – כפי שנצטווינו בתורה 'קדושים תהיו ' (מובן שחיוב זה משתנה מאדם לאדם ותלוי ברמה הרוחנית של האדם).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il