ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חוט של חסד | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים חסידים מספרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אלול תשס"ד

חוט של חסד


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

חסידים מספרים כי כשהיה ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב עדיין בגיל הנערות, שאל אותו אביו: "כיצד מסתבר לך מאמר חכמינו 'כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום'? הרי אנו קמים תמיד בחצות הלילה ועוסקים בתורה, ואף על פי כן אנו שרויים ביום בדוחק גדול. היכן הוא החוט של חסד?" השיב הנער: "אבא, דבר זה, שאין אנו משגיחים בדוחק וקמים בכל לילה ולילה בחצות ועוסקים בתורה, הוא הוא החוט של חסד".

הסיפור שלנו סובב סביב מאמר חז"ל במסכת חגיגה (יב:). הגמרא שם מזכירה שלוש מימרות, שנסובות כולן על הפסוק "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".

המימרה הראשונה עוסקת ברקיע הנקרא מעון:
"מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".

המימרה השנייה היא המימרה הנזכרת בסיפור שלנו:
"אמר ר"ל, כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו. ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום ובלילה שירה עמי".

המימרה השלישית היא גרסה נוספת של המימרה הקודמת:
"ואיכא דאמרי, אמר ר"ל: כל העוסק בתורה בעוה"ז, שהוא דומה ללילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב, שהוא דומה ליום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".

התבנית של שלוש המימרות זהה. הלילה נועד לתיקון ובנייה, שבאמצעותם אפשר להמתיק את היום הבא לאחר הלילה ולהעניק לו משמעות. העיסוק בתורה בלילה הוא המושך על האדם חוט מתקן של חסד ביום.

מכוחה של עשיית הלילה נגאל היום. העיסוק בתורה בעולם הזה מעניק משמעות לכל חיי העולם הבא. שירת המלאכים בלילה יכולה להמתיק את רמיסת כבודם של ישראל ביום שלמחרת. הלילה הוא זמן לעשייה חשאית, שעתידה לתת את אותותיה כשהשמש תעלה על הארץ.

ההבנה המקיפה הזו היא שמניעה את אביו של ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב לשאול אותו את השאלה. הרי אנו קמים בכל לילה בחצות ועוסקים בתורה בלילה, ואם כן מדוע אין עשיית הלילה משפיעה על היום? מדוע איננו זוכים לתקן בלילה כך שהיום שלמחרת ייראה אחרת?

אין צל של ספק כי שאלה זו היא בעלת משמעות עמוקה הרבה יותר משאלה של פרנסה. אביו של ר' יצחק אייזיק מדבר על קימת חצות ועל לימוד התורה מחצות הלילה. משמעות עמוקה יש לקימת חצות: הלילה נתפס כליל הגלות הארוכה, ומחצות הלילה ואילך מתחיל היום הבא להופיע. אז קמים חסידים ואנשי מעשה ומבכים את חורבן הבית ומתפללים על גלות השכינה. רוצים הם שהיום שיפציע למחרת יהיה יום של גאולה, יום שבכי הלילה ולימודו יהיה מוטבע בו. אם כן, איך ייתכן שלאחר קימת הלילה עדיין חיים אנו בתוך אותו דוחק שחיינו בו קודם הלילה? כיצד אפשר שהמלאכים ישירו בלילה את שירתם, וביום תירמס גאוותם של ישראל?

קימת חצות נועדה לשבור את החושך הגדול העוטף את הלילה ולהביא להארת היום. הקושי הוא כאשר מתעוררים לבוקר שצרותיו אינן פחותות מזה שקדם לו. אז חשים אנו בזעקה התובעת את שכרה של קימת הלילה.

תשובתו של ר' יצחק אייזיק לאביו צריכה לימוד. לדעתו, עצם העובדה שאנו יכולים לקום בכל לילה בחצות למרות הדוחק הנורא שממשיך לאפוף אותנו, זהו אותו חוט של חסד שעליו אנו מדברים.
כיצד מגיעים לדרגה של קימת חצות אף על פי שהדוחק אינו מפנה את מקומו לחוט של חסד? התפיסה החסידית לימדה את החסידים כי הגאולה צריכה להתחיל באדם עצמו. על האדם לשנות את דרכי החשיבה שלו, להאמין ולהפנים את האמונה כי הקשיים, הרוע והסבל הינם תופעות חיצוניות.

"קרבה אל נפשי גאלה" - הנפש תיגאל, ורק לאחר מכן המציאות כולה. צריך להאמין ולהפנים כי מה שקרה בלילה הוא האמת. הלילה מדבר על קשר סמוי מן העין בין הקמים בחצות לבין אביהם שבשמים. הלילה מלמד על קשר עמוק שאינו תלוי בקשיים חיצוניים, קשר העומד ממעל לכל חשבון של שכר ועונש, קשר של קמי חצות.

זהו החוט של חסד המשוך על העוסקים בתורה בלילה: אלו המשמרים את הקשר עם בורא עולם חרף העובדה שאין החוט של החסד מתגלה ביום. אותם אלו הם שיזכו וימשיכו באמת אור של גאולה לעולם.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il