ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ראש השנה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה ענינו של ראש השנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

ראש השנה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

יום הדין והמשפט הוא לכל יושבי תבל, כי כולם עומדים למשפט לפניו יתב"ש, ונשפטים על מעשיהם ומחדליהם. וכמ"ש רבותינו הקדושים ברוח קודשם, בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון (ראה ר"ה י"ח ע"א). ושמעתי מפי מו"ר הרה"ג כמוהר"ר ידידיה טולידאנו זצוק"ל מרבני מקנאס (מרוקו) רמז נאה ע"ז, כי דברי רבותינו הנ"ל רמזם המשורר הקדוש דוד המלך ע"ה, בפסוק: "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך" (תהלים קי"ט צ"א), גימטרייה "ראש השנה" (861), לרמוז שבר"ה כל באי עולם עומדין לפניו יתברך, עכ"ש ודפח"ח זלה"ה.

וכתב רבינו האר"י החי זיע"א, שמי שמתעורר בבכייה בר"ה באופן פתאומי, סימן שאותה שעה דנים אותו בב"ד של מעלה, ונפשו הרגישה בזה, ולכן בא לו הבכי, ע"כ (הבי"ד הרב באה"ט או"ח סימן תקפ"ד סק"ג). ויש עוד סימן אחר, והוא שבאופן פתאומי מרגיש כעין צמרמורת בגופו, ותסמר שערת ראשו, סימן שבאותו רגע דנים אותו בבי"ד של מעלה, ואם היה בתפלה במקום שמותר לו לדבר, יאמר, הריני מקבל עלי מצות עשה של התשובה כמו שציוויתנו, ושבת עד ה' אלוקיך, חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, ואם הוא במקום שאסור לו לדבר, יאמר במחשבה.

והנה טבע העולם שהנאשם על איזה עבירה, ובפרט אם היא עבירה חמורה, מתכונן למשפטו בעוד מועד, ומסדר טענותיו יפה, ומעמיד לו סנגור בקי ומומחה, ולא חוסך כל מאמץ או הוצאה כספית ועושה כל אשר ביכולתו בכדי שיצא זכאי, או למצער שיקילו השופטים בענשו. ואם על עונש הגוף ששניהם חולפים,0 משתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כאמור, ק"ו בעונש הנשמה ששניהם נצחיים, שעליו לחפש סנגור טוב ומעולה, וכמ"ש רז"ל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נ"ח ע"א), והסנגור האמיתי בעומדו למשפט הם המצוות והמעשים הטובים. ולכן בדרך כלל מקובל בעם ישראל שמרבים במצוות ובמעשה צדקה וחסד בחדש אלול יותר מכל השנה, כי אז מתעורר לתחייה הניצוץ היהודי הקדוש הרדום והחבוי במעמקים במשך כל השנה, ונפשו של כל יהודי שואפת להתעלות רוחנית, מתוך ערגה וכמיהה לדברים רוחניים נעלמים ובלתי נתפשים בחושיו הגשמיים. אולם זה תלוי בשלשה דברים, א. הכנה. ב. טהרת המחשבה. ג. קדושת המעשה. ולפי המאמץ שהוא משקיע בשלשה דברים הנ"ל, זוכה ומרגיש בנועם ה' יתעלה אם רב ואם מעט.

וכתבו רבותינו חכמי המוסר זלה"ה, כי כמו שיש שלשה סוגים בסוחרים, דהיינו סוחרים סיטונאים גדולים עושים מאזן יומי לדעת הכנסותיהם והוצאותיהם, סוחרים זעירים עושים מאזן חדשי, סוחרים קמעונאים עושים מאזן שנתי, כמו כן אותו הדבר בבעלי תשובה, צדיקים חסידים ואנשי מעשה, עושים חשבון הנפש יום יום לפני שינתם, ואלה נקראים "מארי דחושבנא" ומעלתם רמה ונשגבה לאין ערך, אנשים בינוניים פעם בחדש, בערב ראש חדש שהוא יום כפור קטן, אנשים פשוטים פעם אחת בשנה, בחדש אלול, לפני ראש השנה, וזה רמוז בדברי רז"ל, באמרם: אחורי ארי ולא אחורי אשה (ברכות ס"א ע"א), כי ידוע שמזל חדש אב הוא אריה, ומזל אלול בתולה, ורצו לרמוז לנו בזה, שעל האדם לשוב בתשובה אחרי חדש אב שמזלו אריה, והיינו באלול, ולא לחכות עד אחרי אלול שמזלו אשה.

תכלית הדברים, שהאיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, עליו להתעמק במחשבות טהורות ולהאמין באמונה איתנה ומוחלטת כי אם יקדש מעשיו ויטהר מחשבותיו ויקבל עליו לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, יהיה לבו נכון ובטוח כי ה' יתעלה, החפץ בתשובת השבים, יקבל תשובתו ברצון, כי ימינו פשוטה לקבל שבים, ובעומדו למשפט בר"ה יצא זכאי בדינו, ויצא כנוגה צדקו וארוכתו מהרה תצמח.

והגם שר"ה הוא יום הדין כאמור, עכ"ז אוכלים ושותים ושמחים שמחה של מצווה ולא של הוללות ושכרות ח"ו, כי ביטחוננו חזק ואיתן באבינו שבשמים יתב"ש שיוציא משפטנו לאור ונצא זכאים בדיננו, וכמ"ש רז"ל במדרש רבה פרשת אחרי פרשה כ"א עה"פ לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, אורי בר"ה וישעי ביום הכיפורים ע"כ (ראה הרב קש"ע סימן קכ"ח ס"ב).

ומנהג ישראל, לקרוא תהלים פעמיים במשך החג כמספר "כפר". וצריך משנה זהירות שלא לבזבז זמן יקר זה בשיחה בטילה וליצנות או במושב לצים רח"ל, אלא לנצלו לתפלה וללימוד כנ"ל כי קדוש היום לאדוננו יתב"ש, וכמ"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה (יומא ט"ל ע"א). וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.

-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ע"ש הרב המחבר ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.

חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il