ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בין התורה והתרבות הכללית ;">

דף הבית בית מדרש עם ישראל ישראל והעמים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

טבת תשע"ה

בין התורה והתרבות הכללית


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה

נקודת המוצא: התורה היא דבר ד', התורה אלוקית; ולעומת זאת התרבות הכללית היא יצירה אנושית, וכמה שהיא תהיה מפותחת ומתקדמת ורחבה, הפער בין התורה לבין התרבות הכללית הוא כגובה שמיים מארץ וכגובה מחשבות אלוקים ודרכיו ממחשבות בני אדם.
כאשר האמונה ממלאה את הלב ואור ד' מחיה את הנשמה, מתוך כך ניתן לפנות אל התרבות הכללית, אל היצירה החופשית ואל המדע והם יסייעו להופעת אורה של תורה. הם יהיו רקחות וטבחות וכך הם יגיעו למרום גובהם. העושר הרוחני שבתרבות הכללית לא רק שאינו סותר את אורה של תורה, אלא הוא דרוש ונצרך להופעתה הרחבה של תורה. כמו שאמרו חכמים: "דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם", כך עולם רוחני, תרבותי, מוסרי, ערכי, עדינות נפשית וכלים תרבותיים מרחיבים דעתו של אדם ודעת התורה מופיעה בכלים נאים ובהרחבה.
התרבות הכללית היא הגוף, והתורה היא הנשמה. הגוף אין לו משמעות וקיום ללא הנשמה, והנשמה זקוקה לגוף כדי להתגלות על ידו.
אין התורה והתרבות הכללית שתי עגלות שהולכות זו לצד זו. התרבות הכללית היא עגלה שמגמתה להיות נושאת את התוכן האלוקי, את אורה של תורה. היא אמורה להיות מרכבה לשכינה, "השמיים כסאי והארץ הדום רגלי". השמיים והארץ הם מגלים את הופעת ד' בעולם. וכך גם החוכמה האנושית, התרבות והמדע והאמנויות השונות – על ידי כולם מתגלה כבוד ד' בעולם. כל מה שברא הקב"ה ברא לכבודו.
זאת התפיסה האמונית האחדותית, אשר עומדת בניגוד גמור לגישה שאומרת שיש שני עולמות: עולם אמוני תורני ועולם תרבותי אנושי, שתי מפות דרכים, והיהודי המודרני מנווט בין שתי מפות הדרכים, בין עולמו האמוני ובין התרבות העולמית. על זה אמר אליהו הנביא: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ד' האלוקים לכו אחריו" וכו'.
אנו צורכים תרבות כשם שאנו צורכים מזון. המזון - לצורך קיום הגוף, והתרבות - לצורך הרחבת הנפש. אך כשם שאנו מברכים על המזון לפניו ואחריו מפני שלד' הארץ ומלואה, כי הוא זן ומפרנס לכול, כך אנו ניגשים לתרבות כי לד' הארץ ומלואה, כולל גם העושר הרוחני, התרבותי והאנושי.
אך עם תרבות שמתכחשת לאמונה יש לנו מלחמה. יכולים אנו לפעול יחד עם אנשים שמתכחשים לאמונה למען קיומו של עם ישראל, גם בצבא, גם בכלכלה, גם בתיקונים מוסריים אנושיים וגם בתרבות ובאמנות. כל זה מתוך הכרה כי כל תיקון בישראל, כל שכלול בישראל, הוא גילוי כבוד שמיים, הוא סיפור כבודו יתברך. גם אם השותפים לתיקון עדיין לא מכירים בזה. אך אין אנו יכולים לצעוד יחד בשבילי התנ"ך, זה ליד זה, אנשי האמונה עם אלו שמתכחשים לאמונה. כאן אנו במצב מלחמה זה נגד זה. מלחמה שהיא לא בחיל ולא בכוח פיזי, כי אם ברוח.
מתוך העיתון .
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il