ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

במה שונה ט"ו בשבט בשנת השמיטה משנים רגילות?

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ט"ו בשבט כללי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשע"ה

במה שונה ט"ו בשבט בשנת השמיטה משנים רגילות?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

האמת היא שאין משמעות הלכתית מיוחדת לט"ו בשבט החל בשנת שמיטה. ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" ויש כמה דינים הקשורים אליו בכל השנים. נזכיר כמה מהם:
א. ערלה: שלוש השנים הראשונות של העץ הן שנות ערלה ופירות העץ בשנים אלו אסורים באכילה. חשבון סיום השנה השלישית נקבע לפי ט"ו בשבט, ועצים שהתחילו השנה את שנתם הרביעית מנטיעתם וזמן החנטה שלהם יהיה לפני ט"ו בשבט, פירות אלו יקבלו עדיין דין ערלה ויהיו אסורים באכילה [קביעת זמו החנטה, לעניין זה, מחושב ברוב המינים לפי זמן הופעת הפרי בעץ].
ב. נטע רביעי: בדומה לכך, גם עצים המתחילים את שנתם החמישית מנטיעתם, אבל פירותיהם חונטים לפני ט"ו בשבט, עדיין נחשבים כנמצאים בשנתם הרביעית, שנת נטע רבעי ויש לפדותם לפני אכילתם (על מטבע או דרך אחת מקרנות המעשרות הקיימות).
ג. תרומות ומעשרות: דין שונה יש לנו השנה לגבי תרומות ומעשרות. בדרך כלל, פרי עץ שחנט לפני ט"ו בשבט שייך לשנת המעשר הקודמת והפרשת התרומות והמעשרות ממנו תהיה לפי מה שהפרשנו בשנה שעברה. לא כך הם פני הדברים השנה. חכמים קבעו כי מפירות הקדושים בקדושת שביעית לא מפרישים תרומות ומעשרות. ממילא, כל מה שחנט מתחילת שנת השמיטה (=ראש השנה תשע"ה) מקבל קדושת שביעית, ואין מפרישים תרומות ומעשרות מכל הפירות שחנטו מראש השנה שעבר (תשע"ה) ומהפירות שעתידים לחנוט עד ראש השנה הבא בסוף שנת השמיטה.לענין זה, אם כן, ט"ו בשבט מאבד את השפעתו ההלכתית על הפירות.
בסופו של דבר, המשמעות המעשית ביותר היא שבשנה זו לא נצא בט"ו בשבט עם ילדינו ותלמידינו לטבע הארץ ישראלי האלוקי הנפלא שלנו כדי לנטוע עצים חדשים. את ט"ו בשבט השנה נצטרך לציין בצורה אחרת.

2. מה יש לעשות עכשיו עם ירקות, והאם כל הפירות והירקות קדושים בקדושת שביעית?
הקביעה האם חלה קדושת שביעית בירקות נקבעת לפי התאריך שבו הם נקטפו. על כל ירק שנקטף בתוך שנת השמיטה חלה קדושת שביעית. אמנם, הקדושה תחול רק אם יתקיימו שלושה תנאים נוספים:
1.הירקות גדלו בארץ ישראל.
2.הירקות גדלו בקרקע הנמצאת בבעלותו של יהודי.
3. הירקות גדלו על גבי הקרקע (ולא מעל מצע מנותק מהקרקע או על רצפה וכדומה).
לאור שלושת התנאים הללו מובן מדוע אין קדושת שביעית בירקות של היתר מכירה (סעיף 2), ביבול נוכרי (סעיף 2), ביבול חו"ל (סעיף 1) או בירקות שגודלו על מצעים מנותקים (סעיף 3). קדושת שביעית נוכל למצוא רק בירקות של "אוצר בית דין".
בשונה מהירקות, בפירות העץ חנטת הפרי (ולא זמן הקטיף) היא הקובעת אם חלה על הפרי קדושת שביעית או לא. ברוב העצים, אין חנטה של הפירות לפני חודש שבט או אדר, וממילא, כל פירות העץ המצויים כיום בשוק חנטו לפני ראש השנה של שנת שמיטה והם עדיין פירות מהשנה השישית [לכן, אם קונים פירות במקום שאין בו השגחה כשרותית, צריך להפריש מפירות אלו תרומות ומעשרות]. רק בחודש אדר יתחילו להגיע לשווקים פירות שביעית, וגם כאן כמו בירקות, רק על פירות של אוצר בית דין או על פירות שגדלו בגינה הפרטית תחול קדושת שביעית.
לסיום נוסיף ונזכיר, שיש קדושה מיוחדת בפירות שביעית, ולפי פוסקים חשובים יש מצווה מן התורה לטעום ולהתבסם מהקדושה הזאת.
יאכלו ענווים, ויתקדשו וגם ישבעו!
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il