ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצביעים למפלגת הפירות

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ט"ו בשבט כללי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ה

מצביעים למפלגת הפירות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

יהודי אחד, שזכה לקבוע משכנו בארץ ישראל, שלח פעם שאלה ייחודית לרבנו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי' – במרחק מסוים מעירו, ישנם עצים רבים ועליהם פירות טעימים ומשובחים. בדעתו ללכת לשם למספר ימים (!), כדי לשבת ולאכול מאותם פירות טובים. השאלה היא – האם מידת חסידות לנהוג כך משום חיבוב ארץ ישראל, או שזה נחשב סתם אכילה והנאה של מותרות הגוף?
ענה על כך הבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן תיח) – וודאי מידת חסידות לנהוג כך, משום חיבוב הארץ, להודות לה' על הארץ ופירותיה הקדושים. וכך מסופר על האמוראים הקדושים, שהיו הולכים במיוחד ואוכלים כמות עצומה של פירות הארץ, משום חיבת ארצנו הקדושה. רבי יוחנן, לדוגמא, היה אוכל 1000 (!) פירות, והיה מוכן 'להישבע' לאחר האכילה, שעדיין איננו שבע (מרוב טעמם הטוב של הפירות)
חכמי הדורות הרימו את האכילה וההנאה מפירות הארץ, מעניין גשמי נמוך לערך המרומם אותנו למדרגות רוחניות נעלות. בשורות הבאות, נביא תובנה רוחנית בדבר, המוצאת עומק בעניין, בהשראת דבריו של הראי"ה קוק זצ"ל (רעיון כללי לאור - אורות הקודש ג' עמ' רצד- ה). תובנה זו הופכת את אכילת פירות הארץ לנקודה שבכוחה לרפא את אחד המשברים הגדולים, שאנו חווים כעת בפוליטיקה הישראלית.
ידוע ומפורסם הוא – חטא הארץ. בבריאת העולם, הצטוותה הארץ להוציא 'עץ פרי' – עץ שטעם העץ כטעם הפרי. אך הארץ חטאה והוציאה 'עץ עושה פרי' – עץ שטעם הגזע והענפים שונה מטעם הפרי. עניין זה של שינוי הטעמים, הוא הגורם לכל ההבדלים בין הדרגות בעולם. יש דרגת 'פרי' ויש דרגת 'עץ', וטעמם שונה זה מזה. 'פרי' מבטא את האידיאל, המקום אליו אנו שואפים, לעומתו ה'עץ' מבטא את הדרך הארוכ והקשה שאנו עוברים בדרך לאותו אידיאל.
לכן, מדרגת ה'פרי' מבטאת את האנשים שתפקידם בעולם הוא הרוחניות והתורה (האידיאל), לעומתם – מדרגת ה'עץ' שייכת לאנשים בעלי התפקיד המעשי בעולם, כדוגמת – המלכים, הגיבורים, המנהיגים וכל ההמון כולו. בעקבות חטא הארץ, מדרגות אלו מנוגדות זה לזה, ופעמים רבות אנשי שתי המדרגות מובילים לכיוונים שונים זה מזה.
הפתרון לבעיה זו מצוי באכילת הצדיקים. כשצדיק אוכל, הוא מרים את האוכל החומרי למדרגות רוחניות. הרי האוכל מזין אותנו, ונותן לנו את כוחות החיים לפעולותינו, וכשאנו עושים מצוות ופעולות רוחניות, נמצא שהאוכל שותף ברוחניות זו. כך – "אכילת הצדיקים... מחזירה את הארץ לתפקידה, והדרגות מתחילות לקבל צורה הדדית", ומכוח זה – מתחברים הכיוונים של אנשי המעשה ואנשי הרוח בכל יסודות החיים.
בהמשך מבאר הראי"ה קוק – "המאכל של ארץ ישראל מקדש בפנימיותו, ואינו מגשם כי אם בחיצוניותו". ארץ ישראל, עניינה שגם הארץ-האדמה קדושה, כלומר גם המדרגות הכי חומריות ונמוכות קדושות, שהרי האדמה עליה אנו דורכים ממוקמת כביכול במקום הכי נמוך. לפיכך, המאכל של ארץ ישראל מקדש אותנו, ובמילים אחרות – כשאוכלים את פירות הארץ, כל ישראל מצויים במדרגה הקדושה של אכילת הצדיקים. לפיכך, אכילת פירות הארץ סוללת את הדרך לאיחוי הקרע שבין אנשי הרוח ואנשי המעשה.
בימים אלה, עת חווים אנו בפוליטיקה הישראלית את הקרע הנורא שבין הרוח ובין המעשה, ברבדים שונים שבין המפלגות ובתוך המפלגות (ודי לחכימא), מזמן לנו הקב"ה את יום ט"ו בשבט. ביום זה לימדונו חכמי הפנימיות לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ולשוב ולהתגעגע ליום בו ננחל את הארץ בשלמות ונרפא את השבר שבין הרוח והמעשה.
ביום זה, נפתח שולחן שכל כולו רק מפירות חיים ויבשים מהארץ הקדושה (ולא מפירות טורקיה וקליפורניה). נקרא בפינו את הפסוקים הקדושים העוסקים בארץ ובפירות, נחבר רוחניות וגשמיות, ונייחל ונאמין ביום הגדול בו יתאחדו כל המדרגות, ושב ורפא לנו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il