ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"בכסה ליום חגנו" | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים חגי תשרי Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ה

"בכסה ליום חגנו"


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

שמחת השחרור
מן הימים הנוראים עוברים אנו לחג הסוכות. המעבר הזה הוא מעבר מן המוגבל והמוגדר, אל היציאה מן הגדרים והגבולות. הימים הנוראים, מבחינת הדין והמשפט ומבחינת הסליחה והכפרה, מצויים בתחום של גבולות ושיעורים, לעומת חג הסוכות שבו נפתחים הגבולות. חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו", ומהותו כמו הרגשת השמחה, שמטבעה אין לה גבולות, ושעניינה הוא הפריצה והיציאה מן הגבולות והגדרים.

רמז לדבר, מצוי בספרים 1 בפסוק "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני" 2 . "שמאלו תחת ראשי" אלו הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, "וימינו תחבקני" הוא חג הסוכות. אף מצאו רמז לדבר בהלכות סוכה: נאמר בגמרא 3 , ששיעור דפנות הסוכה הוא שתי דפנות שלמות ושלישית אפילו טפח, וכצורת הדפנות כך צורת היד המחבקת זרוע, אמה וכף היד. כלומר, הסוכה בעצמה היא כעין חיבוק של מעלה. אם "שמאלו" מבטאת את אימת הדין המתוח (שמאל=דין), הרי ש"ימינו" מבטאת את החיבוק, את הימין (=חסד) המקרבת, המלטפת והעוטפת של חג הסוכות.

התנועה של מידת החסד היא ההתפשטות מן המרכז החוצה, ואף בשמחה נמצאת אותה תנועה יציאה ופריצה מן התחום הסגור החוצה, התרחבות ויציאה אל המרחב. ולכן בכל ימי חג הסוכות גומרים את ההלל, שבו נאמר: "מן המצר קראתי י ה, ענני במרחב י ה" 4 . "המצר" הוא תחומה של מידת הדין, תחום הגבולות המוגדרים והמגבילים, ואילו ה"מרחב" הוא הרגשת השמחה, הנובעת מעצם היציאה מן המצר.

המחזור של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, הוא תהליך של כניסה לגבולות ויציאה מהם. ראש השנה הוא הדין הקשה שבו העולם צריך להימדד, ושאליו צריך להתכונן. יום הכיפורים הוא יום המעבר, שהרי מחד תמציתו של יום הכיפורים היא ההיטהרות, מחילת העוון ותחילתו של זמן חדש, אך עדיין יום הכיפורים עצמו הוא יום כבד ועמוס. לעומתם, בחג הסוכות מגיעה השמחה של ההשתחררות, של היציאה מן המצר למרחב. סוכות הוא סיכומו של התהליך, של היציאה מן המצר למרחב, מן הגבול של הדין אל המרחב של הרחמים והחסד.

השמחה של חג הסוכות מגיעה גם ל"ושאבתם מים בששון" 5 . ששון הוא השמחה הפנימית, העמוקה יותר משמחה רגילה. כאשר זו מתפרצת החוצה, אין היא קיימת רק במחשבה הראשונה, כניצוץ ראשון של מחשבה, אלא יוצאת אל הגילוי, כפרץ מים ומים כאלו שואבים בששון 6 .

לכן, חג הסוכות הוא גם "סוכת שלומך" 7 , המבטא את האיחוד הכללי של המציאות, של ישראל ושל העמים כולם הבאים לבית המקדש בחג הסוכות 8 ; של המים התחתונים, העולים גם הם לקרבן על המזבח; של השמחה והששון של המציאות כולה שמגיעה לידי שחרור.

---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.



^ 1. ראה שער הכוונות הקדמה לחג הסוכות. וראה לקוטי תורה דברים מח, ג.
^ 2. שיר השירים ח, ג.
^ 3. סוכה ו, ב.
^ 4. תהלים קיח, ה.
^ 5. ישעיהו יב, ג.
^ 6. כמבואר שמים הם חכמה, וששון בינה. הבינה היא ההתגלות וההתרחבות של נקודת החכמה. ראה לקו"ת דרושים לסוכות ושמ"ע פ, ב.
^ 7. הביטוי מן הסידור, ברכת "השכיבנו". וראה לקוטי תורה דברים לא, ג.
^ 8. כמוזכר בזכריה יד, טז.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il